המהפך הושלם: כך עקף יום שישי אחד את ראש השנה ופסח והפך לחג הקניות האמיתי של ישראל

תשכחו מכל מה שידעתם על שיאי קניות בישראל. במשך עשרות שנים, לוח השנה הצרכני שלנו התנהל לפי מועדי ישראל: ערב פסח וערב ראש השנה היו הימים שבהם רשתות השיווק חגגו והישראלים פתחו את הארנקים. אבל המהפך כבר כאן, והוא צבוע בשחור: חג קניות אמריקאי אחד, "בלאק פריידיי", לא רק שהצטרף לחגיגה – הוא כבש את הפסגה והדיח את המסורת הישראלית הוותיקה.

הנתונים הרשמיים הם רק קצה הקרחון

על פניו, הנתונים הרשמיים של חברות סליקת האשראי מראים פער של כ-100 מיליון שקל בין היקף הרכישות בבלאק פריידיי לבין ערבי החג המסורתיים. זה אולי נשמע כמו פער משמעותי, אך האמת המטלטלת היא שהמספרים האמיתיים גדולים לאין שיעור. הסיבה פשוטה: הנתונים המקומיים אינם כוללים את הסערה האמיתית – הקניות של הישראלים באתרי ענק בינלאומיים.

בעוד שבראש השנה ובפסח עיקר הקניות מתבצעות בחנויות פיזיות ו באתרים ישראליים, חודש נובמבר הוא חגיגה גלובלית. צרכנים ישראלים מסתערים בהמוניהם על אתרים כמו עליאקספרס, שיין, אמזון ו-Temu, ומוציאים סכומי עתק על אופנה, גאדג'טים ומוצרים לבית. הרכישות הללו, שמתבצעות ישירות מול ספקים בחו"ל, כלל אינן נספרות בסטטיסטיקה הישראלית הרשמית, מה שהופך את הפער האמיתי לעצום.

חגי תשרי בחו"ל מול חגי נובמבר בבית

יש שיטענו כי גם בחגי תשרי ישראלים רבים טסים לחו"ל ומוציאים כספים על שופינג, סכומים שגם הם אינם נכללים בנתונים. זוהי טענה נכונה, אך היא מתעלמת מהבדל מהותי. בחודש נובמבר, רובנו נמצאים בשגרת עבודה, בבית או במשרד – וקרובים יותר מתמיד למסך המחשב או הסמארטפון. הנגישות הפשוטה והמבצעים האגרסיביים שקופצים מכל עבר הופכים את חודש הקניות למרתון צרכני אינטנסיבי שאין לו תחרות.

בסופו של דבר, נובמבר הוא כבר מזמן לא רק "בלאק פריידיי". הוא הפך לחודש קניות שלם, פסטיבל מבצעים מתמשך שכולל את יום הרווקים הסיני, סייבר מאנדיי ומבצעים מקומיים. ראש השנה החדש של הצרכן הישראלי כבר לא מתחיל בא' בתשרי, אלא ב-1 בנובמבר, והוא מסמל עידן חדש שבו הגבולות בין קניות מקומיות לבינלאומיות היטשטשו לחלוטין.