אחרי 5 שנים של שתיקה, הכיכר התעוררה בזעם: לפיד תקף חזיתית את בן גביר והממשלה בעצרת לזכר רבין

אחרי הפסקה של חמש שנים, עשרות אלפים חזרו לכיכר רבין

כיכר רבין, שנדמה היה כי נדמה לחמש שנים ארוכות, התעוררה לחיים במוצאי שבת האחרונה בעוצמה מחודשת. עשרות אלפי בני אדם גדשו את הכיכר והרחובות הסמוכים בעצרת המרכזית לציון 30 שנה להירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. האירוע, שהתקיים לראשונה מאז פרוץ מגפת הקורונה והמלחמה, נשא אופי טעון במיוחד, ושילב בין זיכרון אישי ולאומי לבין אמירה פוליטית נוקבת על דמותה של ישראל כיום.

הערב נפתח ברגעים מצמררים, כאשר על מסכי ענק הוקרן נאומו האחרון של רבין מאותה עצרת שלום גורלית, דקות ספורות לפני שנרצח. מיד לאחר מכן, הדהד בכיכר "שיר הרעות", והקהל הרב הצטרף בשירה שקטה, כשהאוויר היה ספוג בכאב וגעגוע.

מתקפה חריפה: "הגזענות של בן גביר אינה יהדות"

אך מעבר לזיכרון, המסר המרכזי של הערב היה פוליטי וחד מתמיד. הנואם המרכזי, ראש האופוזיציה יאיר לפיד, נשא נאום תקיף שכוון ישירות לממשלה הנוכחית. "יש אנשים שמעוותים את היהדות והופכים אותה לפוליטיקה של שנאה ואלימות. האנשים האלה יושבים היום גם בממשלה", פתח לפיד את דבריו והצית את הקהל.

לפיד לא היסס לנקוב בשמות ולמתוח קו ברור בין מורשת רבין לבין דמויות בממשלה. "יגאל עמיר הוא לא יהדות", הכריז, "הגזענות האלימה של איתמר בן גביר היא לא יהדות. מי שמציע לזרוק פצצות אטום על עזה, לא מייצג את היהדות. אלימות מתנחלים היא לא יהדות". דבריו החריפים זכו לתשואות רמות מהקהל, שהניף שלטים בגנות הממשלה.

"ניסו לרצוח רעיון - תפקידנו לוודא שהוא יחיה"

לפיד הדגיש כי הרצח לא היה רק מעשה נגד אדם, אלא ניסיון לחסל דרך. "יגאל עמיר רצח את רבין וניסה לרצוח גם רעיון", אמר, "תפקידנו לוודא שהרעיון חי. מדינה יהודית, דמוקרטית ושוחרת שלום". הוא הזכיר את דבריו של רבין עצמו כדי לשאוב תקווה: "יצחק רבין לימד אותנו שהייאוש הוא המתנה הגדולה ביותר שאנחנו יכולים לתת לאויבינו. התקווה והאמונה יביאו את הניצחון במאבק על דמותה של המדינה".

העצרת השנה, 30 שנה אחרי אותו לילה נורא, לא הייתה רק אירוע זיכרון. היא הייתה הפגנת כוח וקריאת כיוון, המעידה על כך שהמאבק על דרכו של יצחק רבין ועל עתידה של הדמוקרטיה הישראלית חי ונושם.