ישראל עכשיו - פורטל החדשות המוביל בישראל

מציאות חדשה בצפון: רצועת הביטחון והפעילות היומיומית

המזרח התיכון סוער. בעוד תשומת הלב העולמית נעה בין זירות שונות, מתחת לפני השטח מתעצבת מציאות ביטחונית חדשה ומסוכנת. ישראל, על פי דיווחים, פועלת כעת בחמש חזיתות במקביל, אך נראה כי הפעילות האינטנסיבית ביותר מתרחשת בגבול הצפון, שם צה"ל שינה את כללי המשחק מול חיזבאללה.

מאז כניסתו לתוקף של הסכם הפסקת האש, התמונה בצפון רחוקה מלהיות שקטה. במהלך דרמטי המזכיר ימים עברו, צה"ל הקים למעשה רצועת ביטחון חדשה בתוך שטח לבנון. כוחות צה"ל מחזיקים באופן קבוע בחמישה מוצבים קדמיים, מהם מתבצעת פעילות יומיומית שמטרתה אחת: למנוע מחיזבאללה להתקרב לגדר ולשקם את יכולותיו ההתקפיות. מהלך זה מסמן שינוי אסטרטגי עמוק, ומעביר מסר ברור לארגון הטרור כי ישראל לא תאפשר חזרה למציאות שלפני המלחמה.

מכת אש בלתי פוסקת

השגרה החדשה בגבול כוללת תקיפות כמעט מדי יום. כוחות צה"ל פוגעים באופן ממוקד במחבלים, עמדות תצפית ותשתיות טרור. רק בסוף השבוע האחרון, כך על פי דובר צה"ל, חיל האוויר חיסל באמצעות כלי טיס בלתי מאויש מחבל באזור עיתרון שבדרום לבנון. אותו מחבל, נמסר, היה מעורב באופן ישיר ב"שיקום יכולותיו הצבאיות של הארגון". החיסול המדויק ממחיש את העליונות המודיעינית והמבצעית של ישראל, ואת הנחישות לסכל כל ניסיון של חיזבאללה להתעצם מחדש.

ביקורת מפתיעה מהמפרץ: "הצלחה טקטית, לא אסטרטגית"

באופן אירוני, בזמן שצה"ל פועל בשטח, ממשלת לבנון קיבלה החלטה רשמית לקדם תוכנית לפירוק חיזבאללה מנשקו. הצהרה זו נתפסת במערב ובקרב גורמים באזור כחסרת שיניים, ומדגישה את חוסר המשילות של ביירות בדרום המדינה, שהפך למעוז של ארגון הטרור.

אך הביקורת המעניינת יותר מגיעה מכיוון בלתי צפוי: מדינות המפרץ. דיפלומטים בכירים במפרץ מביעים דאגה מהמצב, ומציינים כי בעוד הפעולות של ישראל הן "הצלחה טקטית" נקודתית, הן אינן מובילות לשיפור המצב האזורי. לדבריהם, "האזור לא נראה טוב יותר", והסלמה רחבה יותר נראית קרובה מתמיד. חשש זה נובע מההבנה כי הפעילות הישראלית בחמש חזיתות שונות עלולה להצית תבערה אזורית כוללת, שתגרור פנימה את כל השחקנים ותערער את היציבות השברירית ממילא.

הגבול הצפוני הפך לחבית חומר נפץ. מצד אחד, ישראל מפגינה נחישות חסרת פשרות ויוצרת מציאות ביטחונית חדשה. מצד שני, הפעילות האינטנסיבית, המשולבת במתיחות אזורית רחבה יותר, מעלה את מפלס הסיכון ומדאיגה אפילו את בעלות בריתה השקטות במפרץ. השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא האם המהלכים הטקטיים הנוכחיים יצליחו לייצר הרתעה ארוכת טווח, או שהם רק שלב נוסף בדרך למלחמה אזורית כוללת.