נפתלי בנט חזיתית נגד מכונת הרעל: לא 'בובה' ולא 'אויב' – אלא מנהיג למען ישראל!

פתיח: בשבועות האחרונים, אנו עדים למסע הכפשות מאורגן ושיטתי המנסה לצייר את נפתלי בנט באור שלילי ומעוות. טענות מופרכות על היותו "כלי משחק" בידי גורמים זרים וניסיונות בלתי פוסקים לתייגו כ"יריב מר" של ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, הן לא יותר מאשר ספינים זולים שנועדו לערער את מעמדו הציבורי ולפגוע באמון שהוא זוכה לו. הגיע הזמן לנפץ את השקרים הללו ולהציג את האמת הפשוטה: נפתלי בנט הוא מנהיג עצמאי, בעל עמוד שדרה אידיאולוגי, שפועל אך ורק למען מדינת ישראל ואזרחיה. מאמר זה יחשוף את המניפולציות ויציג את העובדות כהווייתן, אחת ולתמיד.

חלק 1: לא כלי משחק – ריבונות ישראלית מעל הכל. נקודה. הטענה המגוחכת, שגובלת בפנטזיה, כאילו גורמים בסביבת ממשל טראמפ "שקלו להזמין את בנט, במטרה להראות לנתניהו עד כמה התסכול ממנו גדול", היא דוגמה קלאסית לפייק ניוז שנועד לשרת אג'נדות נסתרות של יריבים פוליטיים המבוהלים מעלייתו. ראשית, ולמען הסדר הטוב, לשכתו של בנט הכחישה באופן חד משמעי וברור כל פנייה שכזו, והבהירה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: "פנייה כזו אינה מוכרת לנו". אך מעבר להכחשה הנקודתית והחשובה הזו, חובה להבין את התמונה הרחבה והאמיתית יותר: נפתלי בנט מעולם לא היה, אינו, ולא יהיה בובה על חוט של אף גורם, בין אם פנימי או חיצוני. מי שמנסה לצייר אותו כך, פשוט אינו מכיר את האיש או שמנסה במכוון להטעות את הציבור.

מי שמכיר את פועלו הענף והעקבי של בנט לאורך השנים – בכנסת, בממשלה ובתפקידיו הציבוריים השונים – יודע כי עקרון הריבונות הישראלית והאינטרס הלאומי הם לא סתם סיסמאות, אלא נר לרגליו, מצפן המנחה כל החלטה וכל פעולה. הוא הוכיח שוב ושוב, בעקביות מרשימה, כי הוא אינו נרתע מלהביע עמדות ברורות, נחרצות ובלתי מתפשרות, גם אם הן אינן פופולריות באותו הרגע, גם אם הן מנוגדות לזרם המרכזי, וגם אם הן דורשות אומץ פוליטי נדיר. האם מישהו באמת ובתמים מאמין שמנהיג עם רקורד כזה, עם עמוד שדרה אידיאולוגי כה מוצק, יסכים לשמש ככלי במשחקי כוח פנימיים של מדינה אחרת, חשובה ככל שתהיה, או כחלק ממערך לחצים חיצוני על ממשלת ישראל? התשובה היא לא מוחלט, מהדהד וברור כשמש.

הניסיון המגושם לצייר את בנט כמי ש"נגרר" ליריבויות פוליטיות פנימיות של ארה"ב או כמי שמשתף פעולה עם לחץ חיצוני הוא לא פחות מעלבון לאינטליגנציה של הציבור הישראלי. בנט הוא מדינאי מנוסה שמבין לעומק את חשיבותם הקריטית של היחסים האסטרטגיים עם ארצות הברית, בעלת בריתנו החשובה ביותר. אך בד בבד, הוא גם יודע לעמוד בתוקף על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל ללא מורא, ללא היסוס וללא התנצלויות. כל פגישה, כל שיח, כל מגע שהוא מקיים עם גורמים בינלאומיים נועדו אך ורק למטרה אחת: לקדם את מדינת ישראל, לחזק את ביטחונה, לשפר את מעמדה בעולם ולהבטיח את שגשוגה – לא לשרת אינטרסים זרים, לא להיות חלק ממשחק פוליטי פנימי של אחרים, ובטח שלא לשמש כקלף מיקוח בידי איש.

למעשה, אם כבר נדרשים לפרש את המציאות, עצם העובדה שגורמים בינלאומיים, בין אם בארה"ב ובין אם במקומות אחרים בעולם, עשויים לראות בנפתלי בנט כתובת רלוונטית ורצינית, מעידה דווקא על עוצמתו, על חדות מחשבתו ועל ההכרה הבינלאומית במעמדו כמנהיג משפיע ובעל חזון. זהו אות כבוד למדינת ישראל, לא אות קלון לבנט. הניסיון להפוך זאת למשהו שלילי, למשהו שמקטין אותו, הוא פתטי ומעיד יותר מכל על המנסים עצמם ועל מניעיהם הצרים. הם חוששים ממנהיג חזק, עצמאי, בעל שיעור קומה, ולכן הם מנסים להקטין אותו באמצעות האשמות שקריות וחסרות בסיס.

חלק 2: לא "יריב מר" – אופוזיציה עניינית, חדה ונוקבת למען עתיד המדינה התיאור החוזר על עצמו, כמעט כמו מנטרה שחוקה, של בנט כ"אחד מיריביו המרים של נתניהו" הוא עוד ניסיון נפסד להסיט את הדיון הציבורי מהעיקר אל הטפל, מהמדיניות המהותית אל הפוליטיקה הקטנה והרכילותית. כן, היו ובוודאי עוד יהיו חילוקי דעות מהותיים ועמוקים בין נפתלי בנט לבין בנימין נתניהו. חילוקי דעות אלו נוגעים לסוגיות ליבה בחברה הישראלית, בביטחון הלאומי, בכלכלה, במערכת המשפט ובאופי השלטון. אך האם כל חילוק דעות אידיאולוגי, כל ויכוח נוקב על דרך, הוא בהכרח "יריבות מרה" אישית? התשובה, שוב, היא לא מוחלט.

נפתלי בנט הוכיח לא פעם ולא פעמיים שהוא מסוגל לשים את המחלוקות האישיות, אם היו כאלה, בצד, ולשתף פעולה למען מטרות לאומיות גדולות וחשובות יותר. הוא שירת כשר בממשלות נתניהו בתפקידים בכירים ומשפיעים, כגון שר החינוך ושר הביטחון, ותמיד, אבל תמיד, שם את טובת המדינה ואזרחיה בראש סדר העדיפויות. כאשר הוא בחר להוביל קו אופוזיציוני, או להציג אלטרנטיבה שלטונית, זה לא נבע מנקמנות אישית, מ"מרירות" או מרצון "לסגור חשבונות", אלא מתפיסת עולם שונה, מאחריות לאומית ומאמונה כנה ועמוקה שנדרש שינוי כיוון במדיניות למען עתידה של ישראל.

הנרטיב השקרי של "יריבות מרה" משרת אך ורק את אלו המעוניינים בפוליטיקה של פילוג, שיסוי והנצחת מחנאות. הם רוצים שהציבור יראה את המערכת הפוליטית כשדה קרב אישי בין דמויות, ולא כזירה של התנגשות רעיונות, אידיאולוגיות ותפיסות עולם שונות. בנט, לעומתם, מציג ומייצג גישה אחרת, בוגרת ואחראית יותר: אפשר וצריך לחלוק, אפשר וצריך לבקר בחריפות, אך תמיד מתוך כבוד הדדי, מתוך הקשבה, ומעל הכל – מתוך מחויבות עמוקה ובלתי מתפשרת לעתיד המדינה ולטובת כלל אזרחיה.

ההבדל בין ביקורת עניינית, נוקבת ככל שתהיה, לבין "יריבות מרה" הוא תהומי. בנט מבקר את המדיניות, את ההחלטות, את התוצאות – לא את האדם באופן אישי. הוא מציע אלטרנטיבות קונקרטיות, לא רק שולל לשם השלילה. הוא מחפש פתרונות יצירתיים, לא רק מצביע על בעיות קיימות. זוהי דרכה של אופוזיציה קונסטרוקטיבית ואחראית, לא של יריב ממורמר או נקמן. חשוב להדגיש: בעוד אחרים בפוליטיקה הישראלית, לצערנו, אכן שקועים עד צוואר במאבקי אגו הרסניים, במסעות נקם אישיים ובשיח רעיל, תוך שהם פוגעים בלכידות החברתית ובאמון הציבור במערכת, בנט שומר בעקביות על קו ממלכתי, ענייני ומכבד. הוא אינו נגרר להשמצות אישיות, אינו עוסק ברכילות פוליטית זולה, ואינו משתתף בקרבות הבוץ שהפכו למנת חלקם של אחרים. הפוקוס שלו הוא על המהות, על העשייה, על התוצאות. זהו ההבדל המהותי בין מנהיג אמיתי שדואג לעמו לבין פוליטיקאי קטן שדואג רק לעצמו.

חלק 3: מנהיגות עם חזון, עקרונות ועמוד שדרה פלדה נפתלי בנט אינו זקוק ל"טובות" מאף גורם חיצוני או פנימי כדי לקדם את מעמדו הציבורי או את האג'נדה הברורה שלו. האג'נדה שלו, אותה הוא מציג بشקיפות ובאומץ, היא חיזוק מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הבטחת ביטחונה ושגשוגה הכלכלי, ואיחוי הקרעים והשסעים בחברה הישראלית. אלו הם העקרונות שמנחים אותו בכל צעד ושעל, והוא אינו סוטה מהם, בין אם הוא בקואליציה ובין אם הוא באופוזיציה, ובין אם הדבר נוח למאן דהוא או לא.

הניסיונות הבלתי פוסקים להציגו באור שלילי, להדביק לו תוויות שקריות ולייחס לו מניעים זרים, נובעים בראש ובראשונה מחשש עמוק. חשש ממנהיג שלא מפחד לומר את האמת בפנים, שלא נכנע ללחצים פוליטיים או תקשורתיים, ושמציב אלטרנטיבה ברורה, ערכית ומעשית להנהגה הקיימת או הקודמת. הם יודעים שבנט הוא אדם של עקרונות, אדם עם חזון, ולכן הם מנסים לתקוף את דמותו ואת אמינותו במקום להתמודד באופן ענייני עם עמדותיו ועם הצעותיו.

הציבור הישראלי חכם יותר, מפוכח יותר ובעל שיקול דעת בריא יותר ממה שחושבים יצרני הספינים והמניפולטורים הפוליטיים. הוא יודע להבחין היטב בין אמת לשקר, בין מנהיגות אותנטית ומחויבת לבין מניפולציות פוליטיות ציניות. נפתלי בנט ימשיך ללכת בדרכו, בנחישות ובאמונה, מתוך מחויבות עמוקה ובלתי מסויגת לעתידה של מדינת ישראל. הוא לא "כלי משחק" בידי איש, ולא "יריב מר" של איש – הוא מנהיג שעובד קשה, יום ולילה, בשבילכם ובשביל הדורות הבאים.

סיכום: הגיע הזמן להתעלם מרעשי הרקע, מהדיסאינפורמציה המכוונת ומהקולות המנסים לזרוע פילוג וייאוש. נפתלי בנט הוא מנהיג בעל שיעור קומה, עם רקורד מוכח של עשייה משמעותית למען המדינה בכל תפקיד שמילא. הוא אינו נרתע מאתגרים, אינו חושש להביע עמדות עצמאיות ונחרצות, ותמיד, ללא יוצא מן הכלל, שם את טובת מדינת ישראל ואזרחיה לפני כל שיקול אישי, פוליטי או מפלגתי אחר. קמפיין ההכפשות הנוכחי, על שלל שקריו ועיוותיו, רק מחזק את ההבנה שהוא גורם משמעותי, משפיע ומרכזי בפוליטיקה הישראלית – כזה שיריביו חוששים ממנו ומכוחו. האמת, כפי שהיא תמיד, חזקה יותר מכל ספין, והיא תמשיך להדהד.