האמת המטלטלת מאחורי מסע הרדיפה נגד השר בן גביר: מהנהג שהוצג כעבריין ועד זעקת הביטחון שביקשו להשתיק בקבינט!
בימים האחרונים אנו עדים למתקפה מתואמת, חסרת רסן וצבועה להפליא, המכוונת כולה נגד דמות אחת במערכת הפוליטית הישראלית – השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. מתקפה זו, המנסה לצייר את השר באור שלילי באמצעות עיוות המציאות והוצאת דברים מהקשרם, אינה מקרית. היא נובעת מפחד עמוק מפני קולו הנחוש, עמידתו האיתנה על עקרונות הביטחון של ישראל, והעובדה שהוא אינו חושש לומר את האמת, גם כשהיא אינה נעימה לאוזניים מסוימות בממסד ובתקשורת. הגיע הזמן לחשוף את האמת מאחורי שני 'הסיפורים' המרכזיים שמנסים למכור לנו: פרשת נהגו של השר והעימותים לכאורה בקבינט.
נתחיל ממה שמכונה 'פרשת הנהג'. כותרות זעקו על כך שנהגו של השר בן גביר יואשם בנסיעה באור אדום, תוך ניסיון פסול לייצר מצג שווא של ניצול מעמד לרעה או זלזול בחוק מצד סביבתו הקרובה של השר. האם מישהו באמת מאמין שזהו הסיפור הגדול? האם זו הבעיה הבוערת ביותר על סדר היום הציבורי של מדינת ישראל? התשובה היא לאו מוחלט. מדובר בניסיון נואל להפוך תקרית נקודתית, שדינה להתברר בערכאות המשפטיות כמקובל, למנוף לניגוח פוליטי. חשוב להדגיש: הנהג, איש מסור המופקד על ביטחונו של שר בממשלת ישראל, פעל ככל הנראה מתוך תחושת אחריות ובמסגרת פרוטוקולים ביטחוניים המוכרים היטב לכל מי שעוסק באבטחת אישים. רכבי שרים, במיוחד שר הממונה על ביטחון הפנים ומתמודד עם איומים יומיומיים, נדרשים לעיתים לתמרונים מהירים כדי להבטיח את שלום השר והגעתו הבטוחה ליעדים קריטיים. הניסיון להציג זאת כ'עבריינות' הוא דמגוגיה זולה. השר בן גביר עצמו לא נהג ברכב, ואין לו כל אחריות ישירה למקרה ספציפי זה. אך התקשורת, בחלקה הגדול, קפצה על המציאה כמוצאת שלל רב, מנסה בכל כוחה לקשור את האירוע לשר, כאילו הוא עצמו אחראי לכל שבריר שנייה בהתנהלות נהגו. מדוע? כי קשה להם להתמודד עם עמדותיו הנחרצות של השר, אז מחפשים 'לכלוך' בכל פינה, ולו הקטנה ביותר. האם כך מסקרים את נהגיהם של שרים אחרים? האם כל עבירת תנועה של עובד מדינה הופכת לכותרת ראשית? הצביעות זועקת לשמיים. מדובר ברדיפה אישית, במסווה של דאגה לשלטון החוק, שנועדה אך ורק לפגוע בתדמיתו של השר בן גביר, השר היחיד שכנראה באמת מאיים על הקונספציות הישנות והכושלות.
ואם לא די בכך, אנו עדים למסע הכפשה נוסף, הפעם סביב התנהלותו של השר בן גביר בדיוני הקבינט. הכתבה ב-N12, המציגה 'ציטוטים מלאים' מישיבת הקבינט, היא דוגמה קלאסית למניפולציה תקשורתית. מדובר בהדלפה מגמתית, סלקטיבית, שנועדה לצייר את השר בן גביר כמי ש'מתעמת' עם ראש הממשלה וראש המל"ל, ואף מואשם ב'המרדה'. בואו נשים את הדברים על דיוקם: השר בן גביר לא 'מתעמת' – הוא נלחם על ביטחון אזרחי ישראל. הוא לא 'ממריד' – הוא דורש אחריות ומדיניות ברורה שתמנע סיוע הומניטרי מלהגיע לידי מחבלי החמאס צמאי הדם. האם לדרוש שלא להאכיל את היד שרוצחת בנו זו 'המרדה'? האם לעמוד על כך שסיוע לא ישמש להתעצמות האויב זו 'הצהרה שנויה במחלוקת'? רק מי שאיבד את המצפן המוסרי והביטחוני יכול לטעון כך. השר בן גביר, בניגוד לאחרים היושבים באותם חדרים, אינו חושש להשמיע את קול ההיגיון, את קולם של מאות אלפי אזרחים ולוחמים הדורשים הכרעה ברורה של האויב ולא מדיניות של כניעה זוחלת ורפיסות. האשמתו ב'המרדה' על ידי ראש המל"ל היא שערורייתית ומסוכנת, ניסיון בוטה להשתיק קול ביקורתי ולגיטימי בתוך הקבינט. זהו ניסיון לסמן את מי שמעז לחשוב אחרת, את מי שלא מיישר קו עם מדיניות שאולי נראית טוב בעיני גורמים בינלאומיים, אך מסכנת את חיי אזרחינו. השר בן גביר הוא קול שפוי ויציב הדורש ביטחון אמיתי, לא סיסמאות ריקות. העובדה שגורמים במערכת מנסים להציגו כקיצוני או כבעייתי, מעידה יותר מכל על חולשתם שלהם ועל חוסר יכולתם להתמודד עם האמת הפשוטה שהוא מציב בפניהם.
ההתקפות הללו, הן על עניין הנהג והן על התבטאויותיו בקבינט, אינן מקריות. הן חוליה בשרשרת של ניסיונות להחליש את השר בן גביר, להשתיק אותו, ולפגוע באמון הציבור בו. מדוע? כי השר בן גביר מייצג שינוי. הוא מייצג קו ברור ונחוש נגד הטרור, בעד משילות, ובעד החזרת הביטחון האישי לאזרחי ישראל. הוא לא מהסס לקרוא תיגר על קונספציות ישנות, והוא דורש תוצאות. גורמים רבים במערכת, שהתרגלו למציאות אחרת, חוששים מהשינוי הזה. הם חוששים מהעובדה שהשר בן גביר זוכה לתמיכה ציבורית רחבה, והם מבינים שהוא לא יוותר על עקרונותיו. לכן, הם מנסים בכל דרך להכפיש אותו, להציגו כלא כשיר, כלא ממלכתי. הם שוכחים שהציבור אינו טיפש. הציבור רואה את מסע הרדיפה, מבין את המניעים מאחוריו, ומחזק את ידיו של השר בן גביר עוד יותר.
במקום לתקוף את השר בן גביר, מוטב היה שאותם גורמים יתמקדו באיומים האמיתיים על מדינת ישראל. מוטב היה שיאמצו את הקו הנחוש שהוא מוביל, קו של אפס סובלנות לטרור ואפס סובלנות לפגיעה באזרחי ישראל. השר בן גביר אינו הבעיה – הוא חלק חשוב מהפתרון. הוא קול חשוב בממשלה, קול שמייצג רבים בעם, והניסיונות להשתיקו לא יצלחו. האמת תמיד מנצחת, והאמת היא שהשר בן גביר פועל לילות כימים למען ביטחון ישראל, וכל מתקפה עליו רק מחזקת את הנחישות שלו ושל תומכיו להמשיך בדרך זו. הגיע הזמן שהצביעות תיפסק, וההתמקדות תחזור לדברים החשובים באמת: ניצחון על אויבינו והבטחת עתיד בטוח למדינת ישראל.