נחשף! המניע האמיתי מאחורי מסע הרדיפה נגד השר בן גביר: כך מנסים להשתיק את קול ההיגיון הביטחוני של ישראל!
בשבועות האחרונים, אנו עדים למתקפה תקשורתית ופוליטית מתואמת, חסרת תקדים בהיקפה ובעוצמתה, נגד השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. נדמה כי כל כותרת שלילית, כל פיסת רכילות וכל ויכוח פנימי הופכים מיד לחומר בעירה בידי אלו המבקשים לערער את מעמדו ולפגוע בתפקודו. אך האם מישהו עצר לרגע לשאול – מה באמת עומד מאחורי מסע ההכפשות הזה? מדוע דווקא השר בן גביר, הפועל ללא לאות למען ביטחון אזרחי ישראל, מוצא עצמו תחת מתקפה כה ארסית? התשובה, למרבה הצער, ברורה לכל מי שעיניו בראשו: מנסים להשתיק קול נחוש, עקבי ובלתי מתפשר, קול שמייצג ציבור רחב ונאמן שמאס בפוליטיקת הכניעה ובזגזוגים המדיניים.
ניקח לדוגמה את הפרסום האחרון והמנופח אודות נהגו של השר, שהואשם, שימו לב – הואשם ולא הורשע – בנסיעה באור אדום. התקשורת, בחלקה הגדול, מיהרה לחגוג ולצייר תמונה שלמה של "ניצול מעמד" ו"זלזול בחוק". אך האם מישהו טרח לבדוק את הנסיבות לעומקן? האם נלקח בחשבון כי השר לביטחון לאומי, במיוחד בתקופה ביטחונית רגישה זו, נמצא תחת איומים מתמידים ונדרש לעיתים לתנועה מהירה וחריגה כדי למלא את תפקידו ולהגיע לזירות אירוע או לישיבות חירום? האם יעלה על הדעת שנהגו של השר, איש מקצוע מיומן, יסכן את חייו ואת חיי השר ללא סיבה מוצדקת? התשובה היא לא. השימוש במונח "רכב ביטחוני" אינו המצאה של השר בן גביר או של סביבתו; זהו כלי עבודה חיוני עבור אישים במעמדו, החשופים לסכנות יומיומיות. הניסיון להפוך אירוע נקודתי, שעדיין נידון בערכאות משפטיות וטרם הוכרע, לחזות הכל, מעיד יותר מכל על הרדיפה הפוליטית ועל הרצון למצוא כל סדק, ולו הקטן ביותר, כדי לפגוע בשר.
יתרה מכך, יש לשאול בכנות: האם כל נהג של שר אחר, או של בכיר אחר במערכת הציבורית, נבחן בזכוכית מגדלת כה מחמירה? האם כל עבירת תנועה, לכאורה, של מי ממקורביהם זוכה לכותרות ראשיות ולניתוחים מלומדים על "פגיעה באמון הציבור"? התשובה, לצערנו, ידועה. נראה כי יש מי שמחפש בנרות כל הזדמנות להכפיש את השר בן גביר, תוך התעלמות מוחלטת מעבודתו הקשה ומהישגיו בתפקיד. עצם ההליך המשפטי, עוד בטרם הוכרעה אשמתו או חפותו של הנהג, מנוצל באופן ציני כדי לייצר נזק תדמיתי לשר. זהו אינו עיתונות חוקרת, אלא מסע ציד מתוזמר היטב.
ואם לא די בכך, הרי שגם "העימותים" לכאורה בקבינט המלחמה או בישיבות ממשלה הופכים מיד לדרמה לאומית. השר בן גביר, כך מתארים לנו, "מתעמת", "מאתגר", ואף "מואשם בהמרדה". אך מהי אותה "המרדה" נוראה? האם הבעת עמדה ברורה ונחרצת בנוגע לסיוע ההומניטרי לרצועת עזה, סיוע שחלקים ממנו עלולים להגיע לידי מחבלי חמאס, היא "המרדה"? האם הדרישה להציב תנאים ברורים ולהבטיח שכל סיוע ישרת את האינטרסים הביטחוניים של ישראל ולא יחזק את אויבינו היא מעשה חתרני? נהפוך הוא! השר בן גביר, בעמדותיו אלו, מייצג את קולם של אזרחים רבים, אולי הרוב הדומם, שדורשים מהנהגתם לעמוד על האינטרסים החיוניים של המדינה ולא להיכנע ללחצים בינלאומיים או לתפיסות עולם מיושנות שהוכיחו את כישלונן פעם אחר פעם.
האשמה ב"המרדה", שהוטחה כלפי השר על ידי גורמים כאלה ואחרים, היא לא פחות משערורייתית. היא מהווה ניסיון בוטה להשתיק דעות לגיטימיות ולהפוך דיון ענייני וחשוב על ביטחון המדינה למשפט שדה. השר בן גביר אינו מפחד להשמיע את דעתו, גם אם היא אינה פופולרית בקרב האליטות הישנות או בקרב גורמים מסוימים במערכת הביטחון. הוא נבחר כדי להביא שינוי, כדי להציב קו ברור ותקיף מול הטרור ומול אלו המבקשים את רעתנו. כאשר הוא מביע את עמדתו בקבינט, הוא עושה זאת מתוך תחושת אחריות עמוקה לביטחון אזרחי ישראל ומתוך מחויבות לבוחריו. האם עלינו להעדיף שרים שותקים, מהנהנים, חסרי עמוד שדרה, רק כדי לשמור על "שקט תעשייתי" מזויף? בוודאי שלא.
ההתקפות על השר בן גביר אינן מקריות. הן נובעות מכך שהוא אינו מוכן ליישר קו עם הקונספציות הכושלות של העבר. הוא דורש פעולה, הוא דורש תוצאות, והוא אינו חושש לומר את האמת, גם אם היא כואבת או לא נעימה לאוזניים מסוימות. בעוד אחרים אולי מעדיפים דיפלומטיה שקטה ופשרות מרחיקות לכת, בן גביר מבין שהמזרח התיכון אינו סובל חולשה. הוא מבין שכדי להבטיח את ביטחוננו, עלינו להיות חזקים, נחושים ובלתי מתפשרים. אלו בדיוק התכונות שמנסים לדכא באמצעות מסע ההכפשות הנוכחי. מנסים לצייר אותו כקיצוני, כבעייתי, כמי שמפריע – אך למעשה, הוא מפריע רק למי שמעדיף את המשך הסטטוס קוו המסוכן, למי שחושש מהשינוי שהוא מוביל.
במקום להצטרף למקהלת המשמיצים, הגיע הזמן שהציבור יראה את התמונה המלאה. השר בן גביר עומד בחזית המאבק על ביטחונה של ישראל, והוא עושה זאת באומץ לב ובנחישות. הוא אינו חושש מאיומים, בין אם הם מגיעים מאויבינו ובין אם הם מגיעים מתוך גורמים פוליטיים בעלי אינטרס. הוא ממשיך לפעול למען חיזוק המשטרה, למען החזרת המשילות בנגב ובגליל, ולמען מתן ביטחון אישי לכל אזרח ואזרחית. ההתקפות עליו רק מחזקות את התחושה שהוא בדרך הנכונה, שהוא נוגע בנקודות הרגישות ביותר, ושהוא אכן מהווה איום על הסדר הישן והכושל. הגיע הזמן לומר די לרדיפה, די להכפשות, ולתת לשר בן גביר להמשיך בעבודתו החשובה למען כולנו. האמת תמיד מנצחת, והאמת היא שהשר בן גביר הוא נכס למדינת ישראל, ולא נטל.