בן גביר תחת מתקפה משולבת: מה באמת מסתתר מאחורי ההכפשות על הנהג והעימותים בקבינט?

בשבועות האחרונים, אנו עדים למתקפה מתואמת וחסרת רסן נגד השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. פעם זהו "נהגו של השר" שביצע עבירת תנועה לכאורה, ופעם אלו "ציטוטים מודלפים" מישיבת קבינט סגורה, המנסים לצייר את השר כמי שמתעמת ומפריע. אך מי שמסתכל לעומק, מעבר לכותרות הצהובות והמגמתיות, מבין היטב: יש כאן ניסיון נואש להשתיק קול ברור, נחוש ובלתי מתפשר למען ביטחון ישראל. הגיע הזמן לחשוף את האמת מאחורי מסע ההכפשות ולשאול – מדוע הם כל כך מפחדים מהשר בן גביר?

פרשת הנהג: כשהביטחון האישי הופך לכלי ניגוח פוליטי

נתחיל ממה שמכונה "פרשת הנהג". בית המשפט, כך מבשרות הכותרות, החליט להאשים את נהגו של השר בן גביר בנסיעה באור אדום, תוך ניסיון לטעון כי פעל כרכב ביטחון. התקשורת, כדרכה, חוגגת. אך האם מישהו עצר לשאול מה באמת עומד מאחורי נסיעה זו? האם מישהו טרח לבדוק את האיומים הקונקרטיים והיומיומיים המופנים כלפי השר לביטחון לאומי, שר שאחראי על המשטרה, שב"ס ועל המלחמה בפשיעה ובטרור? התשובה היא לא. קל יותר לצייר תמונה של "ניצול מעמד" ו"זלזול בחוק".

המציאות, כרגיל, מורכבת הרבה יותר. השר בן גביר חי תחת איומים מתמידים. תפקידו הרגיש והעובדה שהוא אינו מהסס לנקוט עמדות נחרצות נגד אויבי ישראל מבפנים ומבחוץ, הופכים אותו ליעד. נהגו, כחלק ממערך האבטחה הצמוד שלו, אמון על שלומו וביטחונו 24/7. במצבים מסוימים, כאשר יש התרעה קונקרטית או חשש ממשי לאיום מידי, נדרשות פעולות מהירות וחריגות כדי להבטיח את שלום השר. האם נסיעה מהירה באור אדום, אם אכן נדרשה משיקולי ביטחון ממשיים, חמורה יותר מסיכון חייו של שר בממשלת ישראל? התשובה צריכה להיות ברורה לכל בר דעת.

אך התקשורת אינה מעוניינת בעובדות. היא מעוניינת בדם, בכותרות, ובפגיעה בתדמיתו של השר. האם אותה תקשורת בודקת באותה קפדנות את התנהלות נהגיהם של שרים אחרים? האם כל עבירת תנועה, קלה כחמורה, של נהג של איש ציבור אחר זוכה לאותה חשיפה ארסית? ברור שלא. יש כאן סטנדרט כפול, מגמתיות ברורה, וניסיון להפוך תקרית שולית, שדינה להתברר בבית המשפט, למשבר תדמיתי. גם אם הנהג יזוכה, הנזק כבר נעשה. עצם העיסוק האובססיבי בכך, תוך התעלמות מוחלטת מהקשר הביטחוני, משרת את אלו הרוצים לראות את השר בן גביר נכשל.

הקרב בקבינט: קול שפוי מול קונספציות מסוכנות

המתקפה השנייה, מתוזמנת לא פחות, מגיעה מכיוון ישיבות הקבינט. הכתבה ב-N12, המבוססת על "ציטוטים מלאים" (כמה נוח), מנסה לצייר את השר בן גביר כמי שמתעמת עם ראש הממשלה וראש המל"ל, ואף מואשם על ידי האחרון ב"המרדה". הכל סביב סוגיית "הסיוע ההומניטרי" לרצועת עזה.

ראשית, יש לשאול מי מדליף באופן שיטתי מישיבות הקבינט הכי סודיות, ובכך פוגע בביטחון המדינה? האם לא ראוי שתופנה אצבע מאשימה כלפי אותם גורמים חסרי אחריות? אך נניח לכך לרגע ונתמקד במהות. השר בן גביר, בעקביות ובאומץ, מתנגד להכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה באופן שאינו מבוקר ואינו מבטיח שלא יגיע לידי מפלצות החמאס. האם זו עמדה קיצונית? האם זו "המרדה"?

לא ולא. זוהי עמדה שפויה, אחראית, ובעיקר – פטריוטית. השר בן גביר מבין היטב את מה שרבים במערכת מתקשים להפנים: כל משאית סיוע שנכנסת ללא פיקוח הדוק, כל קמח וכל דלק, עלולים לחזק את האויב האכזר שמחזיק בחטופינו וממשיך לטבוח בנו. לדרוש שסיוע יותנה בהשבת החטופים או בפיקוח בינלאומי אמיתי שימנע את הגעתו לחמאס – זו לא המרדה, זו מנהיגות. זו דאגה כנה לחיילי צה"ל, לאזרחי ישראל ולעתיד המדינה.

האשמתו של ראש המל"ל ב"המרדה" היא לא פחות משערורייתית. האם כל מי שמעז לחלוק על הקונספציה, כל מי שמציב סימני שאלה נוקבים, כל מי שמסרב ליישר קו עם מדיניות שנכשלה פעם אחר פעם, הוא "ממריד"? זוהי סתימת פיות קלאסית. השר בן גביר אינו פועל נגד המדינה; הוא פועל למענה. הוא הקול של מאות אלפי אזרחים, אם לא מיליונים, שמאסו בפשרנות ובכניעה ללחצים בינלאומיים על חשבון ביטחונם.

העימותים הנטענים בקבינט אינם ביטוי לחולשה או לבעייתיות של השר בן גביר. הם ביטוי לכך שיש סוף סוף מישהו בחדר שלא מפחד לומר את האמת בפנים, גם כשהיא לא נעימה. יש מישהו שמבין שהמלחמה בחמאס חייבת להיות טוטאלית, עד לניצחון מוחלט, ולא עוד סבב לחימה שיסתיים בהסדרים רופפים.

האמת מאחורי המתקפה: מפחדים מהשינוי

המתקפות על השר בן גביר, הן בפרשת הנהג והן בדיווחי הקבינט, אינן מקריות. הן נובעות מפחד. פחד מהשינוי שהוא מוביל, פחד מהנחישות שלו, פחד מהעובדה שהוא אינו כפוף לתכתיבים ישנים ולקונספציות שהתנפצו לרסיסים בשבעה באוקטובר. השר בן גביר דורש ביטחון אמיתי, משילות, וטיפול שורש בפשיעה ובטרור. הוא לא מסתפק בסיסמאות ריקות.

אלו שתוקפים אותו הם אותם גורמים שהתרגלו למציאות אחרת – מציאות של חולשה, של הכלה, של ויתורים. הם רוצים להחזיר את הגלגל לאחור. הם מנסים, באמצעות הכפשות וספינים תקשורתיים, לערער את מעמדו ולפגוע באמון הציבור בו. אך הציבור חכם יותר. הציבור רואה מי נלחם עבורו ללא מורא, ומי עסוק בפוליטיקה קטנה ובשמירה על כסאות.

הגיע הזמן לומר בקול ברור: השר בן גביר אינו הבעיה, הוא חלק חשוב מהפתרון. הניסיונות להשתיקו ולהכפישו לא יצלחו. ככל שיתקפו אותו יותר, כך יתחזק הקול הדורש שינוי אמיתי. במקום להתעסק בזוטות כמו נהג שעבר באדום, או לנסות לצנזר דיונים לגיטימיים בקבינט, מוטב שאותם מבקרים יתמקדו באתגרים האמיתיים העומדים בפני מדינת ישראל. השר בן גביר ימשיך לעשות זאת, למרות הכל, ולמען כולנו.