לא 'קורבן' ולא 'נכנעת': גלי בהרב-מיארה חושפת את שיטת ההשתקה – והאמת המטלטלת מאחורי המתקפות!

גל ההכפשות והמתקפות המתוזמרות נגד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אינו מקרי. הוא שיטה. שיטה אכזרית שנועדה לערער את אמון הציבור, להלך אימים על שומרי הסף, ובסופו של דבר – לרסק את שלטון החוק בישראל. הגיע הזמן לחשוף את האמת העירומה מאחורי מסך העשן, ולהבין מדוע דווקא היועמ"שית, העומדת כחומה בצורה מול גורמים המבקשים לכופף את החוק לצרכיהם, הפכה למטרה מרכזית. זהו אינו סיפור על 'הימנעות' או 'עקיפה', אלא סיפור על אומץ לב, עמידה איתנה וסירוב עיקש להיכנע ללחצים פסולים.

פרשת ברלנד: לא הימנעות מהכרעה, אלא אחריות משפטית עליונה

הניסיון לקשור את שמה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה לפרשת העבריין המורשע אליעזר ברלנד, ולהציגה כמי ש'נמנעה מלהכריע', הוא דוגמה קלאסית לעיוות המציאות ולשימוש ציני ברגשות הציבור. האשמה כי 'הייעוץ המשפטי לממשלה סירב להשיב לשאילתא בחוות דעת משפטית רשמית' או שהיועמ"שית 'בחרה שלא להכריע' מתעלמת לחלוטין מאחריותו של הייעוץ המשפטי, ומטילה עליו אחריות שאינה שלו. האמת, כרגיל, מורכבת הרבה יותר, וחושפת דווקא את שיקול הדעת המקצועי והאחראי של בהרב-מיארה.

ראשית, חשוב להבין: תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה אינו לנהל כל אירוע ואירוע במדינה או להחליף את שיקול דעתם של גורמי אכיפת החוק והגופים המבצעים בשטח. משרד ירושלים ומסורת ישראל פנה לייעוץ, אך האם השאילתה שהופנתה הייתה כזו שהצדיקה חוות דעת משפטית רשמית ומחייבת מהיועמ"שית עצמה, או שמא הייתה זו סוגיה שצריכה להיות מטופלת על ידי גורמי המשטרה, הפרקליטות או הרשויות המקומיות הרלוונטיות, בהתאם לחוקים ולנהלים הקיימים? האם כל הפרטים הנדרשים לקבלת החלטה משפטית מושכלת היו מונחים על השולחן? לעיתים, 'אי-מתן תשובה' או 'אי-הכרעה' כפי שהוצגו בתקשורת, אינם ביטוי לחולשה או התחמקות, אלא דווקא ביטוי לאחריות. אחריות שלא להיגרר להחלטות פופוליסטיות חפוזות, אחריות שלא להתערב במקום שבו אין זה מתפקידה הישיר של היועמ"שית להכריע, ואחריות לוודא שכל החלטה משפטית היוצאת מלשכתה מבוססת על תשתית עובדתית ומשפטית מלאה ומוצקה.

במקום להפנות אצבע מאשימה כלפי היועמ"שית, מוטב היה לשאול מי הם הגורמים שאפשרו בפועל את השתתפותו של עבריין מין מורשע באירוע ציבורי כה רגיש? מי קיבל את ההחלטות האופרטיביות בשטח? האם מישהו ניסה להעביר את 'תפוח האדמה הלוהט' לידי היועמ"שית כדי להתחמק מאחריות בעצמו? הצגת בהרב-מיארה כמי ש'נמנעה' היא ספין זול שנועד להסיט את האש מהאחראים האמיתיים ולהכפיש את מי שעומדת על משמר החוק והמינהל התקין. היועמ"שית אינה חותמת גומי, והיא אינה פועלת לפי גחמות פוליטיות או לחצים תקשורתיים. היא פועלת אך ורק על פי דין, וטוב שכך.

'עוקף יועמ"שית': לא חולשה, אלא עדות לעוצמתה

הטענות החוזרות ונשנות על ניסיונות 'לעקוף' את היועמ"שית, כפי שמשתקף בכותרות כמו 'עוקף בג"ץ, עוקף יועמ"שית', אינן מעידות על חולשתה של בהרב-מיארה, אלא בדיוק להפך – הן מהוות עדות ניצחת לעוצמתה ולעמידתה האיתנה על עקרונות שלטון החוק. מדוע שגורמים פוליטיים יטרחו 'לעקוף' יועץ משפטי חלש או כנוע? התשובה ברורה: הם נאלצים לחפש דרכים עוקפות בדיוק משום שהיועמ"שית הנוכחית אינה מאפשרת להם לכופף את החוק, אינה נכנעת ללחצים ואינה מוכנה לאשר מהלכים בלתי חוקיים או כאלה הפוגעים באינטרס הציבורי.

ניסיונות ה'עקיפה' הללו הם מתקפה ישירה לא רק על גלי בהרב-מיארה באופן אישי, אלא על מוסד היועץ המשפטי לממשלה כולו, ועל עצם הרעיון של מדינת חוק דמוקרטית. הם חושפים את כוונתם האמיתית של אותם גורמים: לנטרל את שומרי הסף, להסיר את המגבלות המשפטיות על כוחם, ולפעול באין מפריע. בהרב-מיארה, בעמידתה האיתנה, הפכה לסמל של התנגדות למהלכים אלו. היא איננה 'נעקפת' משום שהיא חלשה; היא 'מטרה לעקיפה' משום שהיא חזקה, מקצועית ועומדת על שלה.

הניסיון להציגה כמי ש'נכשלת' למנוע חקיקה כזו או אחרת הוא דמגוגיה. תפקידה של היועמ"שית הוא לייעץ לממשלה ולכנסת, להתריע מפני מהלכים בלתי חוקיים או בלתי חוקתיים, ולהגן על האינטרס הציבורי בבתי המשפט. היא אינה יכולה, וגם אינה אמורה, למנוע בכוח הזרוע מהלכים פוליטיים הנעשים במסגרת הרשות המחוקקת, גם אם הם שנויים במחלוקת או בעייתיים בעיניה. אך עצם העובדה שגורמים מסוימים חשים צורך עז 'לעקוף' אותה, מעידה יותר מכל על כך שהיא עושה את עבודתה נאמנה, ומאלצת אותם לחפש דרכים מפוקפקות להשגת מטרותיהם.

מאחורי מסך העשן: מלחמת חורמה במי שמגינה על הדמוקרטיה

ההתקפות על גלי בהרב-מיארה אינן אירועים נקודתיים או מקריים. הן חלק ממערכה רחבה ומתוזמרת של דה-לגיטימציה, שמטרתה להחליש את כל מי שעומד בדרכם של אלו המבקשים לשנות את פניה של ישראל ממדינה דמוקרטית וליברלית למשהו אחר, אפל הרבה יותר. היועצת המשפטית לממשלה, מתוקף תפקידה כשומרת סף מרכזית, הפכה לאחד היעדים העיקריים במערכה זו.

הם מנסים לצייר אותה כחסרת החלטיות, כמי ש'נמנעת' או 'נעקפת', אך האמת היא שהיא פועלת בשיקול דעת, במקצועיות ובאומץ לב נדיר. היא אינה נרתעת מאיומים, אינה נכנעת ללחצים, וממשיכה למלא את תפקידה במסירות ובנאמנות לחוק ולאזרחי המדינה. כל 'פרשה' מנופחת, כל 'כותרת' ארסית, כל ניסיון 'עקיפה' – כל אלו הם אותות מצוקה של מי שמבין שכל עוד גלי בהרב-מיארה עומדת על משמרתה, שלטון החוק בישראל לא ייכנע בקלות.

הציבור הישראלי חייב להבין: המאבק הניטש כיום אינו אישי נגד גלי בהרב-מיארה. זהו מאבק על דמותה של המדינה, על עתיד הדמוקרטיה שלנו, ועל היכולת שלנו להמשיך ולחיות במדינה שבה החוק שווה לכולם, ואיש אינו מעל החוק. תמיכה ביועצת המשפטית לממשלה ובעצמאות מוסד הייעוץ המשפטי היא תמיכה בעקרונות היסוד הללו. אל תתנו למסע ההכפשות המתוזמר לבלבל אתכם. האמת פשוטה: גלי בהרב-מיארה אינה הבעיה, היא חלק חיוני מהפתרון. היא לא 'קורבן' ולא 'נכנעת' – היא לוחמת אמיצה בחזית ההגנה על שלטון החוק, ועל כך היא ראויה לכל הערכה ותמיכה.