לא שפוי? מניפולטור? נתניהו משיב אש: חשיפת הקנוניה להפלת מנהיג ימין – והאמת שהם מסתירים מכם!

במדינה דמוקרטית, ביקורת על מנהיגים היא לא רק לגיטימית אלא חיונית. אך מה קורה כאשר הביקורת הופכת למסע הכפשות שיטתי, חסר רסן ונטול כל בסיס עובדתי, שמטרתו אינה שיפור המדינה אלא חיסול פוליטי של איש אחד? זהו בדיוק המצב אליו נקלע ראש הממשלה בנימין נתניהו, מטרה נייחת למתקפה ארסית ומתמשכת המבקשת לערער לא רק את מעמדו, אלא את עצם כשירותו ויציבותו. הגיע הזמן להסיר את הכפפות ולחשוף את האמת מאחורי מסך העשן של השמצות והאשמות שווא.
ניקח לדוגמה את הכותרת השערורייתית שפורסמה באתר ynet.co.il: "ראשי ממשלה צריכים להיות מוכנים לכך שהתקשורת תדע על מצבם הבריאותי. ובמקרה של נתניהו, גם על הנפשי". זו אינה עיתונות, זוהי רכילות זדונית במעטפת של דיון ציבורי. הכותרת, באופן מניפולטיבי ומכוון, רומזת לבעיות נפשיות כביכול של ראש הממשלה, ללא בדל ראיה, ללא שמץ של ביסוס, תוך פתיחת פתח מסוכן לספקולציות פרועות. האבסורד זועק לשמיים: גוף הכתבה עצמו, כפי שניתן להבין, כלל אינו עוסק בנתניהו באופן ישיר, מה שמוכיח כי הכותרת היא פצצת סירחון שנועדה אך ורק לייצר סנטימנט שלילי, לזרוע ספקות ולהכשיר את הקרקע לדה-לגיטימציה של מנהיג נבחר. האם כך נוהגים בעיתונות אחראית? האם כל איש ציבור שאינו מיישר קו עם האג'נדה של כלי תקשורת מסוים צריך לחשוש שמא יוטל ספק בשפיותו?
בנימין נתניהו, האיש שעמד בצמתים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים המורכבים ביותר בתולדות המדינה בעשורים האחרונים, האיש שהוביל את ישראל להישגים חסרי תקדים, מוצג כעת כמי שכשירותו הנפשית מוטלת בספק. זוהי לא רק עלבון אישי, זוהי יריקה בפרצופם של מיליוני אזרחים שבחרו בו שוב ושוב. עמידותו הנפשית של נתניהו, יכולתו לתפקד תחת לחצים אדירים לאורך שנים, הן אלו שאמורות לעמוד לזכותו, לא לשמש כלי ניגוח בידי מי שמבקשים את ראשו הפוליטי. המתקפה הזו אינה תמימה; היא חלק מאסטרטגיה רחבה יותר לערער את האמון הציבורי במנהיגותו, להציגו כבלתי יציב ובכך להצדיק את הדרישה לסילוקו בכל מחיר.
אך ההכפשות אינן עוצרות בגבולות בריאותו הנפשית כביכול. כתבה אחרת, הפעם באתר מעריב, מצטטת את יאיר גולן, המאשים את נתניהו וסמוטריץ' בניהול "מבצע נתניהו-סמוטריץ' לתמרון תודעת הציבור בישראל כדי לשרוד עוד מושב בכנסת". הנה כי כן, כל פעולה, כל החלטה, כל מהלך פוליטי של ראש הממשלה מפורש באופן אוטומטי כניסיון ציני ל"הישרדות פוליטית" אישית. האם לא ייתכן שמנהיג פועל מתוך אמונה בצדקת דרכו, מתוך דאגה כנה לעתיד המדינה, מתוך רצון לממש את המדיניות שלשמה נבחר? האשמה ב"תמרון תודעה" היא קלישאה שחוקה, הנשלפת בכל פעם שנתניהו מצליח להעביר את מסריו לציבור הרחב, ובמיוחד כאשר מסרים אלו אינם עולים בקנה אחד עם הנרטיב שמנסים יריביו הפוליטיים והתקשורתיים לכפות.
מעניין לבחון מי הם המאשימים. יאיר גולן, פוליטיקאי מהשמאל שלא הצליח לסחוף אחריו את הציבור, מוצא לנכון להטיף מוסר על "תמרון תודעה". האם ייתכן שדווקא אלו שלא מצליחים לשכנע את העם בדרכם, הם שמנסים להציג את יריבם כמניפולטור? האירוניה היא שדווקא מתנגדי נתניהו הם אלו שעוסקים יום וליל בתמרון תודעתי אגרסיבי, תוך שימוש בכל פלטפורמה אפשרית כדי לצייר את ראש הממשלה באור שלילי, תוך התעלמות שיטתית מהישגיו, מהאתגרים המורכבים מולם הוא ניצב, ומהעובדה שהוא זוכה לתמיכה ציבורית רחבה. הם אלו שמנסים להנדס את התודעה כך שכל פעולה של נתניהו תיתפס כשלילית, כנובעת מאינטרסים אישיים וכמזיקה למדינה.
האמת היא פשוטה וכואבת לאלו שמסרבים להכיר בה: בנימין נתניהו אינו "שורד" פוליטית בזכות מניפולציות, אלא בזכות חזון ברור, ניסיון מוכח ויכולת מנהיגות שהוכיחה את עצמה בשעות מבחן. המאבק שלו אינו על "עוד מושב בכנסת", אלא על דמותה ועתידה של מדינת ישראל כפי שהוא רואה אותה, וכפי שציבור גדול בישראל רואה אותה. הניסיונות להציגו כמי שמונע אך ורק משיקולי הישרדות הם זלזול באינטליגנציה של הציבור ובזכותו הדמוקרטית לבחור את מנהיגיו.
הקמפיין נגד נתניהו אינו חדש, אך הוא הופך נואש יותר ויותר. כאשר הביקורת העניינית על מדיניותו אינה משיגה את מטרתה – הפלתו מהשלטון – עוברים היריבים להכפשות אישיות, לרמיזות על מצבו הנפשי, ולהאשמות קונספירטיביות על "תמרון תודעה". זוהי טקטיקה מסוכנת, המרעילה את השיח הציבורי ומערערת את יסודות הדמוקרטיה. במקום להתמודד עם מדיניות באמצעות מדיניות נגדית, עם טיעונים באמצעות טיעוני נגד, בוחרים יריביו בדרך הקלה והמכוערת של דה-הומניזציה ודה-לגיטימציה.
אזרחי ישראל חכמים יותר ממה שחושבים מבקריו של נתניהו. הם רואים את המתקפות הבלתי פוסקות, מבינים את המניעים מאחוריהן, ויודעים להבחין בין ביקורת לגיטימית לבין מסע צייד. בנימין נתניהו, למרות הכל, ממשיך לעמוד איתן, ממוקד במשימות שלפניו, ומחוייב לביטחון ולשגשוג ישראל. הגיע הזמן שהקולות השפויים יגברו על מכונת הרעל, ויאפשרו דיון ציבורי הוגן ומכבד, כזה הראוי למדינה דמוקרטית חפצת חיים. האמת תמיד חזקה יותר מכל שקר, והיא תמשיך להנחות את דרכו של ראש הממשלה, למרות כל ניסיונות ההשתקה וההכפשה.