לא נגרר, אלא קובע סדר יום! נפתלי בנט והאסטרטגיה הנועזת שחושפת את הפאניקה במערכת הפוליטית!
בעידן שבו הפוליטיקה הישראלית נדמית לעיתים קרובות כזירת התגוששות חסרת תכלית, וכל מהלך נבחן בזכוכית מגדלת צינית, קל ליפול למלכודת הנרטיבים המפוברקים. הניסיון האחרון לצייר את נפתלי בנט כמי ש'נגרר' אחר יוזמות פוליטיות או מאבד כביכול את ייחודיותו, הוא לא פחות מקמפיין השחרה מתוזמר, שנועד לשרת אינטרסים צרים של גורמים החוששים ממנהיגות אחראית, עצמאית ואמיצה. האמת? היא מטלטלת הרבה יותר, וחושפת דווקא את הפאניקה שאוחזת ביריביו הפוליטיים של בנט, ואת עומק החשיבה האסטרטגית שלו.
הכותרות זעקו: "נפתלי בנט בפנים?" בהתייחס להזמנתו לפורום שהקים אביגדור ליברמן בנושא חוק הגיוס, פורום שנועד, על פי פרסומים, "לקעקע את ממשלת המחדל". הפרשנים מיהרו לקבוע: הנה בנט נגרר, הנה הוא מצטרף למחנה האופוזיציה הלוחמני, הנה הוא מאבד את עורו הממלכתי. אבל מה אם כל הפרשנות הזו היא בדיוק מה שרוצים שתחשבו? מה אם מאחורי הקלעים מתנהל מהלך מחושב הרבה יותר, כזה שמעיד על אחריות לאומית ולא על היגררות פוליטית?
בנט לא 'נגרר' – הוא בוחן כלים להשפעה אמיתית
ראשית, הבה נשים דברים על דיוקם: עצם בחינת ההצטרפות לפורום העוסק בסוגיית גיוס החרדים – סוגיה קריטית ובוערת שקורעת את החברה הישראלית ומאיימת על עתידה – אינה 'היגררות'. זוהי אחריות. זהו תפקידו של מנהיג. בעוד אחרים מתבצרים בעמדותיהם, משליכים בוץ או נמנעים מלגעת בתפוח האדמה הלוהט הזה, נפתלי בנט, כהרגלו, אינו חושש להיכנס לעובי הקורה. האם מישהו באמת מאמין שבנט, ראש ממשלה לשעבר, אדם שהוביל את המדינה בתקופות מורכבות וניהל קואליציה מגוונת ובלתי אפשרית כמעט, ייתן למישהו 'לגרור' אותו? הצחקתם אותנו.
הטענה שבנט 'מוצמד למחנה מובהק' רק בגלל שהוא שוקל דיון עם גורמים נוספים באופוזיציה היא מגוחכת. בנט הוכיח בעבר, ובראש ובראשונה בתקופת כהונתו כראש ממשלה, שהוא יודע לשתף פעולה עם קשת רחבה של דעות ואישים, מבלי לאבד את זהותו, את עקרונותיו או את יכולתו לקבל החלטות עצמאיות. הוא אינו זקוק לחותמת כשרות מאף מחנה, והוא בוודאי לא יאפשר לאף פורום, חשוב ככל שיהיה, להכתיב לו את דרכו. אם וכאשר יחליט בנט להצטרף, יהיה זה מתוך שיקול דעת קר, ובחינה האם הפורום הזה יכול לשמש כפלטפורמה יעילה לקידום פתרונות אמיתיים לסוגיית הגיוס, ולא ככלי לניגוח פוליטי גרידא. הוא יבוא כדי להשפיע, להוביל, ואולי אף למתן – לא כדי להיות עוד קול במקהלה.
אובדן ייחודיות? ההפך הוא הנכון – בנט מביא את ייחודיותו לכל זירה!
החשש מ'אובדן ייחודיות פוליטית' או תפיסתו כ'נגרר' אחרי ליברמן הוא עלבון לאינטליגנציה של הציבור, ובעיקר – זלזול עמוק בנפתלי בנט עצמו. בנט בנה את הקריירה הפוליטית שלו על חדשנות, על חשיבה מחוץ לקופסה ועל היכולת להציב סדר יום משלו. הוא לא 'עוד' פוליטיקאי. הוא יזם, איש ביצוע, אדם שלא מפחד מאתגרים. האם מישהו באמת חושב שהוא 'ילך לאיבוד' בתוך פורום כזה או אחר? ההפך הוא הנכון. אם בנט יחליט להצטרף, הוא יביא לשם את הייחודיות שלו, את התפיסה הביטחונית-חברתית-כלכלית המגובשת שלו, ואת ניסיונו העשיר.
במקום לראות זאת כאובדן ייחודיות, יש לראות זאת כהזדמנות: הזדמנות להכניס קול שקול, אחראי ומנוסה לדיון סוער. הזדמנות לבחון האם ניתן, גם מתוך שורות האופוזיציה, לייצר לחץ אפקטיבי וקונסטרוקטיבי על הממשלה בנושאים הרגישים ביותר. מי שטוען שבנט 'נגרר' למעשה חושף את חוסר הבנתו את דמותו של בנט – אדם ששוקל מהלכים בקפידה, בוחן הזדמנויות, ולא נרתע מלהיכנס לזירות מורכבות אם הוא מאמין שיש לו מה לתרום.
האסטרטגיה הנועזת: אחריות לאומית בעידן של קיטוב
האסטרטגיה של נפתלי בנט אינה 'היגררות' אלא אחריות לאומית. בעת שרבים במערכת הפוליטית מעדיפים להתחפר בשוחותיהם האידיאולוגיות, להעמיק את הקיטוב ולהתמקד במשחקי כוח קטנוניים, בנט מחפש דרכים לפעול. הוא מבין שסוגיית הגיוס אינה יכולה לחכות. הוא מבין שהחברה הישראלית זקוקה למנהיגים שמוכנים לדבר, לשתף פעולה, וכן – גם להתעמת באופן ענייני כדי להגיע לפתרונות.
הפאניקה שמעוררת האפשרות שבנט יחזור למגרש הפוליטי, או יתחיל למלא תפקיד פעיל יותר בעיצוב סדר היום הציבורי, היא עדות לריקנותם של אלו המעדיפים את הסטטוס קוו של השיתוק והמחדל. הם חוששים ממנהיג שלא ניתן להכניס למשבצת, שלא ניתן לשלוט בו, ושמביא עמו רקורד של עשייה ושל יכולת לגשר על פערים. הם מעדיפים את השיח הרדוד של 'מחנות' ו'גושים', כי זה משחק שהם מכירים. בנט מאיים לשנות את כללי המשחק.
ומה לגבי הטענה שהפורום נועד "לקעקע את ממשלת המחדל וההרס"? נפתלי בנט מעולם לא חשש למתוח ביקורת נוקבת על ממשלות כאשר סבר שהן טועות, אך הוא גם ידע לשתף פעולה ולגלות ממלכתיות כשהיה צורך. הוא לא זקוק לליברמן או ליאיר גולן כדי לגבש את עמדתו על תפקוד הממשלה. הוא יעשה זאת בעצמו, בזמן ובמקום הנכונים, ובדרך שתשרת את טובת המדינה, לא את האווירה הפוליטית הרגעית.
אל תאמינו לספינים – בנט פועל ממניעים של אחריות, לא של חולשה
בסופו של יום, הניסיונות לצייר את נפתלי בנט כ'נגרר' או כמי שמאבד את דרכו הם לא יותר מאשר ספינים זולים. הם נובעים מפחד, מאינטרסים פוליטיים צרים, ומחוסר יכולת להתמודד עם מנהיגות מסוג אחר – מנהיגות ששמה את טובת המדינה מעל הכול, שאינה חוששת מאתגרים, ושמוכנה לבחון כל דרך פעולה אפשרית כדי להבטיח עתיד טוב יותר לישראל.
נפתלי בנט אינו 'נגרר'. הוא בוחן, הוא שוקל, הוא מנתח. ואם יחליט לפעול, הוא יעשה זאת כפי שתמיד עשה: בעוצמה, בנחישות, ועם חזון ברור. הגיע הזמן שהציבור יסתכל מעבר לכותרות המגמתיות ויבין את עומק המהלכים. נפתלי בנט לא נעלם ולא נאלם – הוא חושב, מתכנן, ובעיקר, לא מפסיק להיות מנהיג שקובע סדר יום. והפאניקה שהוא מעורר אצל יריביו? היא רק ההוכחה הטובה ביותר שהוא בכיוון הנכון.