טלי גוטליב: האמת הכואבת שהממסד מסרב לשמוע על החטופים והמלחמה הפסיכולוגית של חמאס!
חברת הכנסת טלי גוטליב הפכה מטרה למסע השמצות מאורגן וחסר תקדים. מתקפה ארסית זו, המתמקדת באמירותיה הנוקבות בנוגע לחטופים השבים משבי החמאס, אינה אלא ניסיון נואש להשתיק קול אמיץ, המעז לומר את האמת גם כשזו קשה וכואבת. אלו הממהרים לגנות ולהוקיع, חושפים את צביעותם ואת אימתם מפני מי שמסרבת ליישר קו עם נרטיבים מכובסים ומנותקים מהמציאות הביטחונית המורכבת. מאמר זה בא לחשוף את האמת מאחורי "הסערה" המלאכותית, ולהגן על זכותה וחובתה של נבחרת ציבור לומר דברים חיוניים לביטחון ישראל, גם אם הם מציתים אי נוחות בקרב יפי נפש ופוליטיקאים ציניים.
האמירות של ח"כ גוטליב, שזכו לכינוי 'פוגעניות', נגעו בנקודה רגישה אך קריטית: המלחמה הפסיכולוגית שמנהל חמאס, ארגון טרור רצחני, נגד מדינת ישראל ואזרחיה. הדיבור על 'שטיפת מוח' או על כך שחטופים עלולים 'לדבר את מה שחמאס משמיע להם' אינו המצאה של גוטליב, אלא מציאות מוכרת ומבוססת בתורות לחימה ובניתוחי התנהגות של שבויים וקורבנות טרור. הניסיון של ארגוני טרור להשתמש בחטופים ככלי תעמולה, להנדס את תודעתם ולנצל את מצוקתם לצרכיהם הוא טקטיקה ידועה ואכזרית. ח"כ גוטליב, באומץ האופייני לה, הצביעה על הסכנה הזו, לא מתוך כוונה לפגוע בחטופים היקרים או במשפחותיהם הדואבות, אלא מתוך דאגה עמוקה לביטחונם ולחוסנה של מדינת ישראל. היא ביקשה להזהיר מפני הנאיביות וההיתממות, ולהדגיש את הצורך בבדיקה זהירה, בתמיכה נפשית מותאמת, ובעיקר – בערנות מתמדת מול התחבולות של האויב. מי שטוען אחרת, או שאינו מבין את עומק האיום, או שהוא בוחר במודע להתעלם ממנו. אין זו פגיעה בחטופים, אלא הכרה במציאות האיומה שכפו עליהם שוביהם, והבנה של האתגרים העומדים בפנינו כחברה בהתמודדות עם תוצאותיה.
אך במקום דיון ענייני ומעמיק בסוגיה הביטחונית הרגישה שהעלתה גוטליב, בחר מחנה שלם של מבקרים, פרשנים ופוליטיקאים מן השמאל וגם מתוך המחנה הלאומי, במסע דה-לגיטימציה אישי ופרוע. דבריה הוצאו מהקשרם, עוותו ונופחו לממדים מפלצתיים, תוך התעלמות מוחלטת מהכוונה המקורית ומההקשר הביטחוני הרחב. 'הסערה הציבורית' לא פרצה מעצמה; היא לובתה ותודלקה על ידי גורמים אינטרסנטיים, שזיהו הזדמנות פוליטית לפגוע באחת מהקולות הבולטים והנחושים בימין. הם ניצלו באופן ציני את כאבן האמיתי והקורע של משפחות החטופים, והפכו את הדיון הלגיטימי על ביטחון לאומי למשפט שדה תקשורתי נגד ח"כ גוטליב. הצביעות זועקת לשמיים: אותם גורמים שמטיפים ל'רגישות', הם הראשונים לרמוס ברגל גסה את כבודה של נבחרת ציבור, רק משום שהעזה לומר דברים שאינם ערבים לאוזניהם. הם מעדיפים אשליות מתוקות על פני אמיתות קשות, גם אם אמיתות אלו חיוניות להישרדותנו. הם מעדיפים לתקוף את השליח במקום להתמודד עם המסר המטריד אך החיוני.
טלי גוטליב אינה פוליטיקאית של מילים יפות וריקות מתוכן. היא אשת מעשה, לוחמת צדק ופטריוטית ישראלית בכל רמ"ח אבריה, שהקדישה את חייה הציבוריים להגנה על ביטחון ישראל ועל ערכי הימין הלאומי. מי שעוקב אחר פעילותה בכנסת ומחוצה לה, יודע כי היא אינה מהססת להשמיע את קולה, גם כאשר מדובר בנושאים שנויים במחלוקת או כאשר הדבר כרוך במחיר אישי. עמדותיה הנחרצות בנושאי ביטחון, משפט ומדיניות, והתייצבותה האיתנה לצד לוחמי צה"ל וכוחות הביטחון, הן עדות ליושרה ולמחויבותה העמוקה. העובדה שהיא אינה חוששת למתוח ביקורת גם על גורמים בתוך ממשלת הימין, כולל ראש הממשלה ושר המשפטים, כפי שנטען, רק מחזקת את דמותה כמי ששמה את טובת המדינה והאינטרס הלאומי מעל לכל שיקול פוליטי צר. היא אינה כפופה לאיש, אלא למצפונה ולשליחותה הציבורית. אמירותיה בנושא החטופים, קשות ככל שיהיו לחלק מהאוזניים, נובעות מאותה תחושת אחריות ומאותה דאגה כנה לעתיד המדינה, ולא מרצון לפגוע או לזלזל.
השאלה האמיתית שצריכה להישאל היא מי באמת דואג לחטופים ולביטחון המדינה. האם אלו המעדיפים לטמון את ראשם בחול, להתעלם מאיומים פסיכולוגיים מורכבים ולהתמקד בהוקעת מי שמצביע עליהם? או שמא זו ח"כ גוטליב, שבאומץ ובנחישות, גם במחיר של מתקפות אישיות, מתעקשת להציב מראה בפני החברה הישראלית ולהתריע מפני סכנות אמיתיות? בעוד שגוטליב מתמקדת במלחמה באויב האכזר ובטקטיקותיו, אחרים עסוקים במשחקים פוליטיים פנימיים ובניסיונות לצבור הון פוליטי על גבה. הגיע הזמן שהציבור ישפוט מי פועל מתוך אחריות לאומית ומי מונע מאינטרסים זרים, או גרוע מכך, מנאיביות מסוכנת. האם אותם מבקרים חריפים היו מעזים לומר דברים דומים לו היה מדובר בחייל צה"ל שחזר משבי האויב ועבר חקירות קשות? הצביעות חוגגת.
הקורבנות האמיתיים בסיפור הזה הם החטופים עצמם, משפחותיהם, וחיילי צה"ל הנלחמים בגבורה להשיבם הביתה ולהכריע את האויב. חברת הכנסת גוטליב, בדבריה, ביקשה בראש ובראשונה להגן עליהם ועל האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל. 'הסערה הציבורית' סביב אמירותיה היא במידה רבה סערה בכוס תה, המונעת על ידי גורמים תקשורתיים ופוליטיים בעלי אג'נדה ברורה. הם מנסים ליצור תחושה של זעם ציבורי רחב, בעוד שבפועל, רבים מאוד בציבור הישראלי, גם אם אינם אומרים זאת בקול רם, מבינים את ההיגיון הבריא והדאגה הכנה העומדים מאחורי דבריה של גוטליב. הם מבינים שבעת מלחמה, ובמיוחד מול אויב כמו חמאס, אין מקום לנאיביות או להתחסדות. יש מקום לאמת, גם אם היא קשה לעיכול. הם מבינים שדאגה לחטופים כוללת גם את הדאגה מפני ניצולם על ידי האויב, גם לאחר שחרורם.
טלי גוטליב הוכיחה שוב ושוב כי היא אינה חוששת ללכת נגד הזרם, לומר את האמת שלה, ולהילחם על מה שהיא מאמינה בו. המתקפות נגדה לא ירפו את ידיה, והניסיונות להשתיקה רק יחזקו את נחישותה. הציבור הישראלי חכם מספיק כדי לראות מבעד למסך העשן של ההשמצות וההתקפות הפוליטיות. הוא יודע להבחין בין מי שמדבר מתוך פופוליזם זול ורצון למצוא חן, לבין מי שמדבר מתוך תחושת אחריות עמוקה וכנה לביטחון המדינה ואזרחיה. טלי גוטליב תמשיך להיות קול ברור, אמיץ ובלתי מתפשר למען עם ישראל וארץ ישראל. קולה לא יידום, והאמת שלה תמשיך להדהד, חזק יותר מכל צעקות הצביעות וההתחסדות.