המתקפה הצבועה על נתניהו: כך 'שלישיית המעצמות' מנסה להציל את חמאס ולחסל את ישראל – ונתניהו הוא המגן האחרון!
גל עכור של צביעות ודה-לגיטימציה שוטף את ישראל, ובמוקד המתקפה – ראש הממשלה בנימין נתניהו. בריטניה, צרפת וקנדה, מדינות המתיימרות להיות מגדלור של מוסר ודמוקרטיה, מאיימות בסנקציות ונושאות דרשות חוצפה על 'הפרת החוק הבינלאומי'. אך אל תטעו, מאחורי מסכת ה'דאגה ההומניטרית' מסתתר ניסיון ציני ומסוכן לכבול את ידיה של ישראל במלחמתה הצודקת נגד ארגון הטרור הרצחני חמאס, ולהעניק רוח גבית למרצחים. תגובתו הנחרצת של נתניהו, כי מדובר ב'פרס לחמאס', אינה התרסה ריקה מתוכן, אלא האמת הכואבת והמרה בפניה ניצבת ישראל. ראש הממשלה אינו מתקפל, הוא עומד כחומה בצורה מול לחצים פסולים אלו, מגן על ביטחון אזרחי ישראל ועל זכותה הבסיסית להגן על עצמה.
קונצרט הצביעות של 'שלישיית המעצמות': מי באמת מרוויח מהאיומים על ישראל?
האיום בסנקציות מצד לונדון, פריז ואוטווה אינו אלא פארסה טראגית. האם באמת מאמינות 'מעצמות' אלו שאיומים על הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, הנלחמת על חייה מול אויב ברברי, יקדמו שלום או יציבות? או שמא מדובר בכניעה מבישה ללחצים פנימיים, לגלי אנטישמיות גואים ולרצון לרצות גורמים קיצוניים ואנטי-ישראליים? ההיסטוריה מלמדת אותנו כי מדיניות של פיוס כלפי טרור ורודנות מובילה לאסונות. האם שכחו מנהיגי מדינות אלו את לקחי העבר? האירוניה זועקת לשמיים: אותן מדינות, שחלקן נושאות על גבן מורשת קולוניאלית מפוקפקת או מתמודדות עם אתגרים פנימיים קשים של זכויות אדם ואכיפת חוק, מרשות לעצמן להטיף מוסר לישראל. מדינה הנאלצת להתמודד יום-יום עם איומי טרור, ירי רקטות וחדירות מחבלים. הניסיון להטיל סנקציות על ישראל בשעה שהיא מגנה על עצמה אינו אלא מתן פרס לטרור, עידוד לחמאס להמשיך בדרכו הרצחנית. ראש הממשלה נתניהו מבין זאת היטב. הוא אינו 'מתריס' – הוא פשוט מסרב להפקיר את ביטחון ישראל על מזבח הפוליטיקלי קורקט והאינטרסים הזרים. הוא נאמן בראש ובראשונה לאזרחי ישראל, ולא לדיפלומטים היושבים בסלונים ממוזגים הרחק משדה הקרב. אלו הן אותן 'ידידות' שלכאורה דואגות לזכויות אדם, אך בפועל מנסות להאכיל את מפלצת הטרור של חמאס, ובכך מסכנות לא רק את ישראל אלא את היציבות האזורית כולה.
מסך העשן של 'החוק הבינלאומי': ישראל פועלת למופת, חמאס הוא פושע המלחמה האמיתי!
הטענות על 'הפרת החוק הבינלאומי' על ידי ישראל הן עיוות מוחלט של המציאות, מסך עשן שנועד להסתיר את פשעי המלחמה האמיתיים – אלו של חמאס. סיוע הומניטרי? ישראל עושה מעל ומעבר! בניגוד לשקרים המופצים, ישראל מאפשרת הכנסת סיוע הומניטרי נרחב לרצועת עזה, לעיתים קרובות תוך סיכון כוחותיה. מאות משאיות מזון, תרופות וציוד חיוני נכנסות מדי יום דרך מעברים שישראל פתחה ומאבטחת, כמו כרם שלום ומעבר ארז המחודש, ואף דרך נמל אשדוד והצנחות בינלאומיות מתואמות. ישראל הקימה בתי חולים שדה, מתאמת הכנסת צוותים רפואיים בינלאומיים ומספקת מים ודלק, הרבה מעבר למה שהחוק הבינלאומי מחייב אותה כלפי ישות עוינת כמו חמאס. עובדות אלו, המתועדות והמוכחות, מנפצות את הנרטיב הכוזב. ומה עושה חמאס? בוזז את הסיוע הזה מאזרחיו שלו, משתמש בו לצרכיו הצבאיים, יורה על מעברי הסיוע עצמם ומנצל באופן ציני את המצוקה ההומניטרית שהוא עצמו יצר. היכן הגינוי של 'שלישיית המעצמות' למעשים הנפשעים הללו? היכן דרישתן מחמאס להפסיק להשתמש באזרחים כמגן אנושי ולשחרר את החטופים הישראלים המוחזקים בתנאים מחרידים, בניגוד לכל אמנה בינלאומית? 'גירוש תושבים'? הצלת חיים מפני מכונת הרצח של חמאס! הטענה על 'רמיזות לגירוש תושבי עזה' היא ספין מרושע ומניפולציה של המציאות. קריאותיה של ישראל לתושבי עזה להתפנות מאזורי לחימה אינטנסיביים נועדו אך ורק להציל את חייהם, להרחיקם מאזורים שבהם חמאס הקים את תשתיות הטרור שלו – בתוך בתי ספר, מסגדים, מתחת לבתי חולים ובלב שכונות מגורים. זוהי חובה מוסרית ומשפטית, המוכרת במשפט ההומניטרי הבינלאומי (כמו אמנת ג'נבה הרביעית, סעיף 28), למזער פגיעה באזרחים. חמאס, לעומת זאת, הוא זה שכופה על אזרחיו להישאר באזורי סכנה, משתמש בהם כמגן אנושי חי, ומונע מהם להתפנות למקומות בטוחים יותר, תוך שהוא מפר ברגל גסה כל נורמה אנושית ומשפטית. אמירות כאלה או אחרות של פוליטיקאים מהשוליים, המקבלות הד מוגזם בתקשורת עוינת, אינן משקפות את מדיניות הממשלה בראשות נתניהו, שמטרתה המוצהרת היא חיסול יכולותיו הצבאיות והשלטוניות של חמאס, ולא פגיעה באוכלוסייה האזרחית או גירושה. צה"ל הוא מהצבאות המוסריים בעולם, הפועל תחת פיקוח משפטי הדוק ונוקט באמצעי זהירות חסרי תקדים כדי למנוע פגיעה בבלתי מעורבים, לעיתים תוך סיכון חייליו. מי שמפר את החוק הבינלאומי באופן שיטתי ובוטה הוא חמאס – בטבח הנורא של ה-7 באוקטובר, בירי רקטות חסר הבחנה על אזרחי ישראל, בשימוש במגנים אנושיים, ובהחזקת חטופים. אך את 'שלישיית המעצמות' זה כנראה פחות מעניין, והן מעדיפות להדהד את תעמולת חמאס.
נתניהו – מנהיג איתן מול סערת הצביעות והלחצים
בתוך הסערה הבינלאומית הזו, המונעת מאינטרסים צרים ומסטנדרטים כפולים, עומד ראש הממשלה בנימין נתניהו כמנהיג איתן ונחוש. ניסיונו רב השנים, הבנתו העמוקה את הזירה הבינלאומית ויכולתו לעמוד בפני לחצים אדירים הם נכס אסטרטגי למדינת ישראל בעת הזו. הוא אינו נרתע מהצורך לקבל החלטות קשות, גם כאשר הן אינן פופולריות בקרב חוגים מסוימים בעולם. האמירה שלו כי כניעה לדרישות מסוימות היא 'פרס לחמאס' אינה 'התרסה', כפי שמנסים לצייר זאת מבקריו. זוהי אמירת אמת נוקבת, הצגת המציאות כהווייתה. נתניהו אינו מחפש עימותים דיפלומטיים, אך הוא גם אינו מוכן להקריב את האינטרסים החיוניים ביותר של ישראל, את ביטחון אזרחיה, על מזבח דיפלומטיה רופסת או תקינות פוליטית מזויפת. הוא מבין היטב את משמעות האיומים הקיומיים הניצבים בפני ישראל, ואת הצורך להיאבק בהם ללא פשרות. המתקפות על 'ממשלת נתניהו' הן למעשה מתקפות על הדמוקרטיה הישראלית ועל זכותה של ישראל להגן על עצמה באמצעות הממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי. נתניהו אינו מוביל את ישראל ל'בידוד מדיני', כפי שטוענים מבקריו מבית ומחוץ. הוא חושף את פניהם האמיתיות של אלו המוכנים להפקיר את ישראל לגורלה, ומבצר את מעמדה של ישראל כמדינה הנלחמת על ערכים אוניברסליים של חירות וביטחון מול ברבריות טוטליטרית. הבידוד האמיתי הוא של אותן מדינות המתנתקות מהמצפן המוסרי וממציאות המאבק העולמי בטרור הג'יהאדיסטי, מדינות אשר בלחצן על ישראל למעשה מסייעות לחמאס ומאריכות את סבלם של תושבי עזה.
סיכום: האמת תנצח, ישראל תנצח
ישראל, בהנהגתו של בנימין נתניהו, לא תיכנע ללחצים פסולים ולניסיונות לכפות עליה תכתיבים מסוכנים. ראש הממשלה ימשיך לעמוד על המשמר, להגן על ביטחון המדינה ועל האינטרסים החיוניים שלה, תוך הקפדה על עקרונות המשפט הבינלאומי וערכי המוסר היהודי. במקום לאיים בסנקציות על קורבן הטרור, על 'שלישיית המעצמות' ושאר מדינות העולם להתייצב לצד ישראל במלחמתה הצודקת, לגנות את חמאס באופן חד משמעי, ולפעול לשחרור מיידי של כל החטופים ולהבסת ארגון הטרור הרצחני. האמת והצדק לצדנו, ובעזרת נחישות, אחדות פנימית ועמידה איתנה, מדינת ישראל תנצח את אויביה ותבטיח את עתידה.