לא ייכנע! נתניהו מול 'שלישיית הצבועים': מי באמת מפר חוק בינלאומי בעזה ומי מנסה להציל את חמאס?

גל הגינויים והאיומים בסנקציות מצד בריטניה, צרפת וקנדה, אותן מדינות שעד לא מזמן נחשבו בנות ברית קרובות, אינו אלא מסך עשן צבוע ומתחסד. מאחורי ה'דאגה ההומניטרית' המופגנת, מסתתר ניסיון ציני לכבול את ידיה של ישראל, ובראשה בנימין נתניהו, במלחמתה הצודקת וההכרחית נגד ארגון הטרור הרצחני חמאס. אך מי שחושב שראש הממשלה נתניהו יירתע או ייכנע ללחצים הללו – טועה טעות מרה. נתניהו עומד איתן, מגן על ביטחון ישראל באומץ לב, וחושף את פרצופן האמיתי של המדינות המנסות, במודע או שלא במודע, להעניק פרס לטרור.

הצביעות זועקת: 'שלישיית המעצמות' ושכחת ההיסטוריה

קשה שלא לתהות על עזות המצח של מדינות כמו בריטניה, צרפת וקנדה, המטיפות לישראל מוסר על 'הפרת החוק הבינלאומי' ו'אי-מתן סיוע הומניטרי'. האם זיכרונן של אותן מעצמות כה קצר? האם שכחו את פעולותיהן הצבאיות לאורך ההיסטוריה, לעיתים במרחק אלפי קילומטרים מגבולותיהן, אשר גרמו למשברים הומניטריים רחבי היקף ולפגיעה בחפים מפשע? הרי רק לאחרונה היינו עדים למעורבותן בקונפליקטים באפגניסטן, עיראק ולוב, שם התוצאות ההומניטריות היו הרסניות, והדין וחשבון הבינלאומי – אם בכלל היה כזה – היה רפה וסלחני. פתאום, כאשר ישראל הדמוקרטית נלחמת על חייה מול אויב אכזרי שחרט על דגלו את השמדתה, אותן מדינות ממהרות לאיים בסנקציות. הצביעות הזו לא רק מקוממת, היא מסוכנת, משום שהיא מעניקה רוח גבית לטרור ומערערת את הלגיטימציה של הגנה עצמית.

ראש הממשלה נתניהו, בתגובתו הנחרצת כי איומים אלו הם 'פרס לחמאס', לא התריס ולא התלהם – הוא פשוט אמר את האמת הברורה והכואבת. כל עצירה של הפעולה הצבאית בטרם הושגה מטרתה – מיטוט שלטון חמאס ופירוזו הצבאי – היא אכן מתנה יקרת ערך לארגון הטרור. היא מאפשרת לו להתארגן מחדש, להתחמש, לשקם את תשתיות הטרור שלו, ולתכנן את המתקפה הבאה, שתהיה אולי קטלנית עוד יותר. נתניהو מבין זאת היטב, ובניגוד למנהיגים מסוימים במערב, הוא אינו מוכן להקריב את ביטחון אזרחי ישראל על מזבח הפוליטיקלי קורקט או לחצים בינלאומיים חסרי בסיס.

המשבר ההומניטרי בעזה: הכתובת האמיתית היא חמאס, לא ירושלים

הטענות על 'אי-מתן סיוע הומניטרי חיוני' מצד ישראל הן שקר גס והטלת אחריות במקום הלא נכון. מדינת ישראל, תחת הנהגתו של נתניהו, עושה מאמצים אדירים, לעיתים תוך סיכון חייליה, כדי לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה. מאות משאיות מזון, מים, תרופות וציוד רפואי נכנסות מדי יום לרצועה, בתיאום מלא עם גורמים בינלאומיים. ישראל פתחה מעברים נוספים, הקימה נקודות בידוק והגדילה את מכסות הסיוע באופן משמעותי. אם יש משבר הומניטרי בעזה, האשם הבלעדי בו הוא ארגון חמאס.

חמאס הוא זה שבוזז באופן שיטתי את הסיוע המיועד לאוכלוסייה האזרחית ומנתב אותו לצרכיו הצבאיים ולמנהרות הטרור שלו. חמאס הוא זה שמשתמש באזרחים כמגן אנושי, מונע מהם להתפנות מאזורי לחימה, ויורה מתוך בתי חולים, בתי ספר ומסגדים. חמאס הוא זה שהשקיע מיליארדים בבניית רשת מנהרות תת-קרקעיות במקום ברווחת תושבי עזה. הקהילה הבינלאומית, ובמיוחד 'שלישיית המעצמות', בוחרת להתעלם מהעובדות הללו ולהפנות את חיצי הביקורת כלפי ישראל. זוהי לא רק עצימת עיניים, זוהי שותפות עקיפה לפשעי המלחמה של חמאס.

החוק הבינלאומי: כלי ניגוח בידי צבועים

האשמות בדבר 'הפרת המשפט ההומניטרי הבינלאומי' הן חלק ממסע דה-לגיטימציה מאורגן נגד ישראל. צה"ל הוא מהצבאות המוסריים בעולם, הפועל על פי נורמות בינלאומיות מחמירות ומפעיל מאמצים חסרי תקדים כדי לצמצם פגיעה באזרחים בלתי מעורבים, בסביבת לחימה אורבנית מורכבת שאויב אכזר יצר במכוון. האם יש צבא אחר בעולם שמזהיר אוכלוסייה אזרחית מראש באמצעות כרוזים, שיחות טלפון והודעות טקסט לפני תקיפות? האם יש צבא אחר שפותח מסדרונות הומניטריים לפינוי אזרחים תוך כדי לחימה?

הניסיון להציג את ישראל כמפרת חוק סדרתית, בעוד חמאס מבצע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות באופן יומיומי וגלוי, הוא אבסורד. הרמיזות על 'גירוש תושבי עזה' הן עיוות מוחלט של המציאות. ישראל נלחמת בחמאס, לא בתושבי עזה. כל פינוי זמני של אוכלוסייה מאזורי לחימה נועד אך ורק להגן על חייהם מפני מכונת המלחמה של חמאס. הגיע הזמן שהעולם יבין: הלחץ צריך להיות מופנה כלפי חמאס, כדי שיניח את נשקו וישחרר את החטופים, לא כלפי ישראל שמגינה על עצמה.

נתניהו: מנהיגות אחראית מול לחצים חסרי שחר

בנימין נתניהו מוכיח שוב ושוב שהוא המנהיג היחיד המסוגל לנווט את ספינת מדינת ישראל בים הסוער של הלחצים הבינלאומיים והאיומים הקיומיים. הוא אינו נרתע מאמירת האמת, גם כשהיא אינה פופולרית. הוא מבין את גודל האחריות המוטלת על כתפיו – הבטחת ביטחונם ועתידם של אזרחי ישראל. הניסיונות להטיל עליו אישית את האחריות למצב, כפי שעולה מהצהרות 'שלישיית המעצמות', הם חלק מניסיון פסול להחליש את ישראל בשעת מלחמה.

ישראל, בהנהגתו של נתניהו, לא תתפשר על ביטחונה ולא תעניק פרס לטרור. המלחמה בחמאס תימשך עד להשגת יעדיה: מיטוט שלטונו ויכולותיו הצבאיות של ארגון הטרור, והשבת כל החטופים הביתה. על הקהילה הבינלאומית להתעשת, לראות את המציאות נכוחה, ולתמוך במאבקה של ישראל נגד הברבריות והרשע. כל דרך אחרת היא כניעה לטרור וסכנה לעולם החופשי כולו.