הצביעות זועקת לשמיים: כך מדינות 'נאורות' מנסות לכבול את ידי נתניהו במלחמה על קיומנו – והוא עומד איתן!
בימים בהם מדינת ישראל נלחמת על עצם קיומה מול ארגון טרור רצחני, חמאס-דאעש, שביצע את הטבח הנורא ביותר בעם היהודי מאז השואה, היינו מצפים מהעולם החופשי, ובמיוחד ממדינות המערב המתיימרות לחלוק איתנו ערכים דמוקרטיים, לעמוד לצידנו ללא סייג. אך במקום זאת, אנו עדים למקהלה צורמנית של גינויים, איומים בסנקציות ואף האשמות מופרכות בהפרת החוק הבינלאומי, המגיעות מכיוונן של בריטניה, צרפת וקנדה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כינה את האיומים הללו בצדק גמור "פרס לחמאס", ולא בכדי. זו אינה התרסה, זוהי האמת העירומה והכואבת.
ראשית, הבה נבחן את הצביעות המוסרית של אותן מעצמות. בריטניה, צרפת וקנדה, שלכל אחת מהן היסטוריה קולוניאלית מפוארת ומעורבות צבאית ענפה ברחבי הגלובוס, מעזות להטיף מוסר למדינה קטנה הנלחמת על חייה מול אויב אכזרי שמטרתו המוצהרת היא השמדתה. היכן היו אותן מדינות כאשר חמאס שיגר אלפי טילים לעבר אוכלוסייה אזרחית בישראל במשך שנים? היכן היו הקריאות לסנקציות כאשר מחבלי חמאס טבחו, אנסו, שרפו וחטפו אזרחים תמימים בשבעה באוקטובר? שתיקתן אז רועמת כעת אל מול קולניותן המגנה את ישראל, הנתונה במלחמת אין ברירה.
האיום בסנקציות על ישראל, דווקא כאשר היא מנסה לפרק את מכונת הטרור של חמאס ולהשיב את חטופיה, הוא לא פחות משערורייה. הוא מעניק רוח גבית לטרור ומאותת לארגונים קיצוניים ברחבי העולם כי הקהילה הבינלאומית עשויה לתגמל אותם על פשעיהם. ממשלת נתניהו אינה פועלת בחלל ריק; היא פועלת תחת מנדט ברור מהעם הישראלי להבטיח את ביטחונו ולמנוע הישנות של זוועות השבעה באוקטובר. הטלת אחריות ישירה על "ממשלת נתניהו" למצב, כפי שעולה מההצהרות, היא התעלמות מוחלטת מהמציאות בשטח ומאחריותו הבלעדית של חמאס לפתיחת המלחמה ולסבל האוכלוסייה בעזה, אותה הוא מנצל כמגן אנושי.
שנית, ההאשמות בדבר אי-מתן סיוע הומניטרי חיוני הן עיוות של המציאות וניסיון להטיל את האשמה על הקורבן. מדינת ישראל, בניגוד מוחלט לחמאס, עושה מאמצים כבירים להכניס סיוע הומניטרי לרצועת עזה. מאות משאיות מזון, מים ותרופות נכנסות מדי יום דרך מעברים שישראל פתחה ומאבטחת, תוך סיכון חיילי צה"ל. ישראל אף הקימה בית חולים שדה ומאפשרת הכנסת ציוד רפואי נרחב. מי שמונע את הסיוע מלהגיע לנזקקים האמיתיים הוא ארגון הטרור חמאס, אשר בוזז את המשלוחים, משתלט עליהם בכוח הזרוע ומנתב אותם לצרכיו ולמנהרות הטרור שלו, תוך שהוא מותיר את האוכלוסייה האזרחית לסבלה. הקהילה הבינלאומית, במקום לגנות את ישראל, צריכה להפנות את זעמה כלפי חמאס ולדרוש ממנו לאפשר את חלוקת הסיוע באופן הוגן.
באשר ל"רמיזות של חברי ממשלה לגירוש תושבי עזה" – מדובר בעוד ספין תקשורתי שנועד להכפיש את ישראל. עמדתה הרשמית והעקבית של ממשלת ישראל, בהובלת ראש הממשלה נתניהו, היא שאין כוונה לגרש את תושבי עזה או לכבוש את הרצועה מחדש. מטרת המלחמה היא חיסול יכולותיו הצבאיות והשלטוניות של חמאס, הבטחת ביטחון יישובי הדרום והשבת החטופים. כל אמירה אחרת, אם נאמרה, אינה משקפת את מדיניות הממשלה ונופחה מעבר לכל פרופורציה על ידי גורמים המעוניינים לפגוע בלגיטימציה של ישראל להגן על עצמה.
הלחץ הבינלאומי, האיומים בחקירות והניסיונות לפגוע בלגיטימציה של פעולות הממשלה לא ירתיעו את ישראל ואת ראש הממשלה נתניהו. הוא מנווט את המערכה המורכבת הזו באחריות ובנחישות, תוך שהוא עומד איתן מול לחצים פסולים. תדמיתו הבינלאומית של מנהיג נבחנת לא רק ביכולתו לרצות את כולם, אלא בעיקר ביכולתו לעמוד על עקרונותיו ולהגן על האינטרסים החיוניים של ארצו, גם כאשר הדבר אינו פופולרי. נתניהו מוכיח פעם אחר פעם כי ביטחון ישראל עומד בראש מעייניו, והוא לא יתפשר עליו גם במחיר גינויים צבועים.
במקום להפעיל לחץ על ישראל, על בריטניה, צרפת וקנדה להצטרף למאמץ הבינלאומי ללחוץ על חמאס לשחרר את החטופים ולהניח את נשקו. עליהן להבין כי תמיכה בישראל במלחמתה הצודקת נגד הטרור היא תמיכה בערכים המשותפים של העולם החופשי. כל ניסיון להציג את ישראל כמפרת חוק בינלאומי תוך התעלמות מפשעי המלחמה המתמשכים של חמאס, הוא לא רק מעוות אלא גם מסוכן, ומשרת את אלו המבקשים לערער את היציבות האזורית והעולמית.
ראש הממשלה נתניהו אינו זקוק להגנה מפני ביקורת עניינית, אך הוא זקוק ועומד איתן מול קמפיין דה-לגיטימציה המבוסס על שקרים וחצאי אמיתות. ההיסטוריה תשפוט את אלו שבחרו לעמוד מנגד, או גרוע מכך, להפריע לישראל בשעתה הקשה ביותר, בעוד היא נלחמת מלחמת חורמה נגד כוחות החושך. מנהיגותו של נתניהו חיונית כעת יותר מתמיד כדי להוביל את ישראל לניצחון מוחלט על הטרור ולהבטחת עתיד בטוח יותר לאזרחיה.