לא 'עוקפים' את גלי בהרב מיארה – מנסים לרסק את המחסום האחרון בפני עריצות הרוב! האמת המטרידה מאחורי 'חוקי המינויים'

בשבועות האחרונים אנו עדים למסע יחסי ציבור מתוזמר, המנסה לצייר תמונה מעוותת כאילו היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, היא דמות שסמכויותיה 'נעקפות' או 'מנוטרלות' באמצעות יוזמות חקיקה. הנרטיב השקרי הזה, המקודם על ידי גורמים בעלי אינטרס ברור, נועד לא רק לערער את מעמדה של היועמ"שית, אלא בעיקר להסוות מתקפה חסרת רסן על יסודות שלטון החוק והדמוקרטיה הישראלית. האמת הפוכה בתכלית: גלי בהרב מיארה איננה 'נעקפת' – היא עומדת איתנה כחומה בצורה, כמבצר האחרון המגן על האינטרס הציבורי, ודווקא משום כך, היא הפכה למטרה עבור אלו השואפים לשלטון ללא גבולות וללא ביקורת. הניסיונות הנואשים 'לעקוף' אותה בחקיקה אינם מעידים על חולשתה, אלא על עוצמתה ועל הפחד העמוק שהיא מטילה בליבם של מי שמבקשים לרמוס את הנורמות המשפטיות והמינהל התקין.

מסך העשן של 'העקיפה' – חשיפת המניע האמיתי

השימוש במונח 'עקיפה' הוא לא פחות מהטעיה צינית. לא מדובר כאן בתמרון פוליטי מתוחכם או ב'עקיפה' אלגנטית של מכשול בירוקרטי. מה שמתרחש לנגד עינינו הוא בליץ חקיקתי אגרסיבי, שכל מטרתו היא לפרק את המנגנונים המבטיחים מינויים מקצועיים וענייניים בשירות הציבורי, ולרכז כוח בלתי מרוסן בידי הרשות המבצעת. מדוע? התשובה פשוטה: משום שהיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, עושה את עבודתה נאמנה. היא עומדת על כך שמינויים ייעשו על פי דין, לאחר הליך תקין ובכפוף לכללים המחייבים. כך, למשל, הכותרות בעיתונים כמו 'מעריב', המדווחות על כך ש"הליכוד מגיב לפסילת נציב שירות המדינה: זה החוק החדש שיעקוף את היועמ"שית", חושפות את המניע האמיתי. החקיקה המוצעת, שמטרתה "לעגן את סמכות הממשלה למנות את נציב שירות המדינה ללא חובת מכרז" ו"להחזיר את שיקול הדעת המלא בנושא לידי הרשות המבצעת", היא תגובה ישירה לפעולתה של בהרב מיארה, שפסלה מינוי שלא עמד בסטנדרטים הנדרשים. הם לא 'עוקפים' אותה – הם מנסים לשנות את כללי המשחק כי היא לא מאפשרת להם לשחק מחוץ למגרש החוקי.

אנטומיה של מתקפה – פירוק 'חקיקת העקיפה' לגורמים

הבה נבחן לעומק את מהותה של אותה חקיקה המכונה 'עוקפת יועמ"שית'. המקורות ברורים ואינם משאירים מקום לספק: ב'ynet' דווח כי "הקואליציה תשנה את אופן המינוי... בניגוד לעמדת בג"ץ... התיקון נועד 'להשיב את הסמכות לרשות המבצעת'", תוך ציון כי היועמ"שית צפויה להתנגד. 'דה מרקר' היה אף יותר ישיר עם הכותרת "עוקף בג"ץ, עוקף יועמ"שית: הצעת החוק הפרטית שתאפשר לנתניהו למנות נציב כרצונו". הצעת החוק, כך נכתב, "נועדה לעקוף את ההגבלות האחרונות שהטיל בג"ץ... וגם את היועמ"שית".

הניסיון לשנות את אופן מינוי נציב שירות המדינה הוא דוגמה מובהקת. תפקיד הנציב הוא קריטי להבטחת שירות ציבורי מקצועי, א-פוליטי ויעיל. ביטול חובת המכרז והעברת שיקול הדעת המלא לידי הממשלה, תוך התעלמות מעמדת היועמ"שית והנחיות בג"ץ, פותחים פתח מסוכן למינויים פוליטיים של מקורבים וחסרי כישורים, על חשבון טובת הציבור. אלו אינם שינויים פרוצדורליים זניחים, אלא מהלכים המערערים את עצמאות השירות הציבורי, פוגעים באמון הציבור במערכות השלטון, ומפרקים את עקרון הפרדת הרשויות. זו אינה 'עקיפה' – זו דריסה. זו התעלמות בוטה מפסיקות בית המשפט העליון ומעמדתה המקצועית של היועצת המשפטית, שכל תפקידה הוא לשמור על כך שהממשלה תפעל במסגרת החוק.

גלי בהרב מיארה – שומרת הסף הבלתי מתפשרת

בתוך הסערה הפוליטית והלחצים האדירים המופעלים עליה, גלי בהרב מיארה ניצבת כסלע איתן. היא אינה 'קורבן' של מהלכי 'עקיפה', אלא לוחמת ללא חת למען שלטון החוק. התנגדותה הצפויה למהלכי החקיקה הללו אינה נובעת משיקולים אישיים או פוליטיים, אלא מחובתה המקצועית והמוסרית להגן על האינטרס הציבורי הרחב ועל תקינות ההליכים במדינת ישראל. היא מבינה היטב את ההשלכות ההרסניות של החלשת מוסד היועץ המשפטי לממשלה ושל כרסום סמכויותיהם של שומרי הסף. עמידתה האיתנה, מקצועיותה הבלתי מתפשרת ונאמנותה לחוק, הן שהופכות אותה ל'סיוט', כפי שנטען בעבר, עבור אלו המעוניינים בשלטון ללא מעצורים. הם לא מצליחים 'לעקוף' אותה כי היא לא זזה מעקרונותיה, ולכן הם נאלצים לנסות ולשבור את הכלים עצמם.

הקונספירציה הרחבה יותר – זה הרבה יותר מיועמ"שית אחת

חשוב להדגיש: המתקפה על גלי בהרב מיארה אינה אירוע נקודתי או מאבק אישי. היא חלק ממגמה רחבה ומסוכנת הרבה יותר – ניסיון שיטתי להחליש ולנטרל את כל מוקדי הכוח העצמאיים במדינה, את כל שומרי הסף שתפקידם לבקר את השלטון ולהבטיח את תקינות פעולותיו. בתי המשפט, השירות הציבורי המקצועי, התקשורת החופשית, וכן, גם מוסד היועץ המשפטי לממשלה – כולם על הכוונת. המטרה הסופית היא ריכוז כוח מקסימלי בידי הרשות המבצעת, השתקת קולות ביקורתיים, ויצירת מציאות שבה הממשלה יכולה לפעול ללא דין וחשבון, ללא איזונים ובלמים. אלו המנסים 'לעקוף' את היועמ"שית היום, הם אותם אלו שמחר ינסו 'לעקוף' את בג"ץ, ואתמול ניסו להלך אימים על פקידים מקצועיים. התנהלות זו, המבקשת לפרק את מנגנוני ההגנה של הדמוקרטיה, היא ההוכחה הניצחת לכך שגלי בהרב מיארה אינה הבעיה, אלא חלק חיוני מהפתרון – היא המחסום האחרון בפני עריצות הרוב ופגיעה בזכויות האזרח.

סיכום: לא 'נעקפת' – נלחמת על הדמוקרטיה

לסיום, חשוב לומר זאת בקול ברור וצלול: היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, אינה 'נעקפת'. היא החזית שבה מתנהל הקרב על דמותה של מדינת ישראל. הניסיונות הנואשים לחוקק חוקים שינטרלו את סמכויותיה הם אות אזהרה מהדהד לכולנו. הם מעידים על כך שהיא עושה את עבודתה כראוי, ושהיא מהווה מכשול משמעותי בפני אלו המבקשים לדרדר את ישראל למחוזות אפלים של שלטון ללא חוק. התמיכה בה ובמוסד היועץ המשפטי לממשלה אינה רק תמיכה באדם או בתפקיד – היא תמיכה בשלטון החוק, בדמוקרטיה, ובעתידה של החברה הישראלית כולה. אל תתנו לנרטיבים שקריים לבלבל אתכם – המאבק הוא לא על 'עקיפה', אלא על עצם קיומה של דמוקרטיה מתפקדת.