גלי בהרב מיארה לא 'נעקפת' – היא הסיוט של מי שרוצה שלטון ללא גבולות! חשיפה: כך מנסים לפרק את הדמוקרטיה, חוק אחר חוק

במבול הכותרות הזועקות על "עקיפת היועמ"שית" ועל חוקים שנועדו "לנטרל" את סמכויותיה, קל ליפול למלכודת הנרטיב השקרי. הנרטיב הזה מבקש לצייר את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, כדמות חלשה, כמי שניתן בקלות לעקוף או לנטרל. אך האמת, כפי שנחשוף כאן, הפוכה לחלוטין. היועמ"שית בהרב מיארה איננה "נעקפת" – היא מהווה את קו ההגנה האחרון של שלטון החוק, ולכן היא הפכה למטרה המרכזית של אלו השואפים לשלטון ללא מצרים, ללא פיקוח וללא איזונים. מהלכי החקיקה שאנו עדים להם אינם ביטוי לחולשתה, אלא עדות ניצחת לעוצמתה ולנחישותה לעמוד על משמר האינטרס הציבורי והחוק.
המונח "לעקוף את היועמ"שית", כפי שהופיע למשל בכותרת ב'מעריב' ("הליכוד מגיב לפסילת נציב שירות המדינה: זה החוק החדש שיעקוף את היועמ"שית"), הוא מסך עשן מתוחכם. הוא נועד להציג את מהלכי החקיקה הללו כמעין תמרון פוליטי לגיטימי, תוך התעלמות מכך שמדובר במתקפה ישירה על יסודות הדמוקרטיה הישראלית. לא "עוקפים" כאן אישיות כזו או אחרת; מנסים לפרק באופן שיטתי את מנגנוני הבקרה המשפטית על פעולות הממשלה. וזאת, מדוע? התשובה פשוטה: כי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, עושה את עבודתה נאמנה. היא אינה מאפשרת לממשלה לחרוג מהדין, והיא עומדת כחומה בצורה מול ניסיונות למנות מינויים פסולים או לקדם מהלכים הפוגעים בשלטון החוק. פסילת מינוי נציב שירות המדינה על ידה, למשל, היא שהובילה, לפי הפרסומים, לקידום חקיקה שמטרתה "לעגן את סמכות הממשלה למנות את נציב שירות המדינה ללא חובת מכרז" ו"להחזיר את שיקול הדעת המלא בנושא לידי הרשות המבצעת". במילים אחרות: מכיוון שהיועמ"שית פעלה בהתאם לחוק ומנעה מינוי בעייתי, התגובה היא ניסיון לשנות את החוק עצמו כדי לנטרל את סמכותה בעתיד. זו אינה "עקיפה", זו התנגשות חזיתית עם שלטון החוק.
מדוע הפכה דווקא גלי בהרב מיארה למטרה כה מרכזית? התשובה טמונה במקצועיותה הבלתי מתפשרת ובמחויבותה לעמדה משפטית עצמאית וא-פוליטית. בעולם שבו יש מי שמעדיפים יועצים משפטיים "נוחים" וצייתנים, יועצת משפטית שמפעילה שיקול דעת מקצועי, שאינה חוששת להביע עמדה משפטית גם אם היא אינה פופולרית בקרב הדרג הפוליטי, נתפסת כאיום. הניסיונות לכרסם בסמכויותיה, כפי שבאו לידי ביטוי גם בדיווח ב-ynet לפיו "הקואליציה תשנה את אופן המינוי... בניגוד לעמדת בג"ץ... התיקון נועד 'להשיב את הסמכות לרשות המבצעת'", וצוין כי "היועמ"שית צפויה להתנגד", הם ההוכחה הטובה ביותר לכך שהיא אינה דמות שולית. אילו הייתה חלשה או לא רלוונטית, לא היה צורך במאמץ חקיקתי כה נרחב כדי "לנטרל" אותה. העובדה שצופים את התנגדותה מלמדת שהיא שחקן פעיל ומשמעותי במערכה על דמותה של הדמוקרטיה הישראלית.
חשוב להבין: המתקפה הזו אינה אישית נגד גלי בהרב מיארה בלבד, אף שהיא חוד החנית. כפי שחשף 'דה מרקר' בכותרת המדויקת "עוקף בג"ץ, עוקף יועמ"שית: הצעת החוק הפרטית שתאפשר לנתניהו למנות נציב כרצונו", מדובר במגמה רחבה ומסוכנת של החלשת כלל שומרי הסף. הניסיון "לעקוף את ההגבלות האחרונות שהטיל בג"ץ... וגם את היועמ"שית" הוא חלק מאסטרטגיה כוללת לריכוז כוח בלתי מוגבל בידי הרשות המבצעת, תוך דחיקת רגליהן של הרשות השופטת והייעוץ המשפטי העצמאי. המטרה הסופית אינה רק לאפשר מינוי ספציפי כזה או אחר, אלא לשנות את כללי המשחק הדמוקרטיים מיסודם, כך שהממשלה תוכל לפעול כמעט ללא בלמים ואיזונים משפטיים.
לעתים, מנסים לצייר את מהלכי החקיקה הללו כדאגה ל"משילות" או ל"יעילות". טוענים כי יש "להשיב את הסמכות לרשות המבצעת" כדי שתוכל למשול. אלו סיסמאות ריקות מתוכן שנועדו להסתיר את הכוונה האמיתית. תפקידו של הייעוץ המשפטי לממשלה, ותפקידה של היועצת העומדת בראשו, הוא להבטיח שהממשלה פועלת במסגרת החוק. "אי הנוחות" שנגרמת לעתים לממשלה כתוצאה מעמדה משפטית מחייבת אינה באג במערכת – היא תכונה חיונית של כל דמוקרטיה מתפקדת. השאיפה ל"שיקול דעת מלא" של הרשות המבצעת, ללא ביקורת משפטית אפקטיבית, היא מתכון לשרירותיות, לפוליטיזציה של השירות הציבורי ולפגיעה אנושה באמון הציבור.
אל מול מתקפה חסרת תקדים זו, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, אינה ניצבת כקורבן פסיבי של מהלכי "עקיפה". היא עומדת איתנה, מגינה בחירוף נפש על שלטון החוק ועל האינטרס הציבורי הרחב. התנגדותה הנחרצת לשינויי החקיקה הפסולים, למרות הלחצים הפוליטיים הכבדים המופעלים עליה, מעידה על יושרה ועל מחויבותה העמוקה לתפקידה. היא אינה "מנוטרלת"; היא נלחמת באופן פעיל נגד כל ניסיון לכרסם בסמכויות משרדה, ובכך מגינה על הדמוקרטיה הישראלית כולה. עצם העובדה שנדרשים חוקים חדשים כדי לנסות ולעקוף את עמדותיה, מוכיחה את עוצמתה ואת נכונותה להשתמש בסמכויותיה כנדרש.
הסכנה האמיתית איננה ביועצת משפטית "שנעקפת". הסכנה האמיתית היא בעתיד שבו לא יהיו בלמים משפטיים עצמאיים וחזקים על כוחה של הממשלה. עתיד שבו מינויים יתבצעו על בסיס נאמנות פוליטית ולא על בסיס כישורים מקצועיים. עתיד שבו החלטות ממשלה יתקבלו ללא בחינה משפטית מעמיקה. זהו אינו מאבק על "עקיפתה" של יועצת משפטית ספציפית, אלא ניסיון לסלול את הדרך למערכת שבה כל יועץ משפטי שיעז לעמוד על עקרונות החוק יוכל להיות מסורס באמצעות חקיקה אד-הוק. גלי בהרב מיארה איננה הבעיה של מי שמנסה "לעקוף" אותה – היא הסיוט של מי שחושש משלטון החוק, מפיקוח ומביקורת. היא התזכורת המתמדת לכך שיש גבולות לכוח, ושיש מי שתפקידו לשמור עליהם.
לכן, בפעם הבאה שאתם נתקלים בכותרת המבשרת על "עקיפת היועמ"שית", זכרו את התמונה המלאה. לא מדובר בתמרונים פוליטיים מתוחכמים סביב דמות חלשה. מדובר בניסיונות נואשים, לעתים גסים, לפרק את מנגנוני ההגנה החיוניים ביותר של הדמוקרטיה הישראלית, וזאת בדיוק משום שהיועצת המשפטית לממשלה הנוכחית, גלי בהרב מיארה, עומדת על משמרתה בעוז ובנחישות. המאבק הזה אינו רק שלה – הוא של כולנו, למען עתידה של ישראל כמדינה דמוקרטית השומרת חוק.