נפתלי בנט 'קושר קשר' עם ליברמן להפלת הממשלה? תפסיקו עם השטויות! האמת היא שהוא נלחם להציל את המדינה מקריסה!
בימים האחרונים, סערה פוליטית מנסה לצייר את נפתלי בנט באור שקרי ומעוות. לוחשים, רומזים, ואף מכריזים בגלוי: הנה בנט, שוב הוא, חובר לאופוזיציה, זומם מזימות, רק כדי 'לקעקע את הממשלה'. הפנייה של אביגדור ליברמן אליו ואל מפלגתו החדשה (שטרם קמה רשמית) להקמת פורום משותף לגיבוש הצעת חוק גיוס אחידה, הפכה מיד בעיני פרשנים מסוימים ופוליטיקאים אינטרסנטיים ל'הוכחה' שבנט עובר צד, שהוא מצטרף לגוש 'רק לא ביבי' במסווה של דאגה לאומית. תפסיקו עם השטויות! האמת, כרגיל, פשוטה יותר, עמוקה יותר, ובעיקר – חשובה הרבה יותר לעתידה של מדינת ישראל.
נפתלי בנט לא 'קושר קשר' להפיל אף ממשלה. נפתלי בנט מנסה, כדרכו, להתמודד עם הבעיות האמיתיות, עם האתגרים הקיומיים שלפתחנו. ואין היום אתגר בוער, נפיץ ומסוכן יותר למרקם החיים המשותף שלנו ולביטחון המדינה מאשר משבר הגיוס. זו אינה עוד סוגיה פוליטית שניתן לדחות או למרוח; זוהי פצצה מתקתקת המאיימת לפרק אותנו מבפנים, ליצור קרע בלתי ניתן לאיחוי בין חלקי החברה, ולפגוע אנושות בחוזה הבסיסי שעליו מושתתת המדינה – השוויון בנטל והערבות ההדדית.
בזמן שהמערכת הפוליטית הנוכחית מגלה אזלת יד, שיתוק, או חוסר רצון משווע להתמודד עם המשבר הזה חזיתית, נפתלי בנט, איש של מעשים ולא של דיבורים ריקים, שוקל בחיוב כל יוזמה שיש בה פוטנציאל אמיתי להביא לפתרון. הוא אינו נרתע מכניסה לזירות מורכבות וטעונות, במיוחד כאשר מדובר בנושאים שבלב הקונצנזוס הלאומי ובנפשה של הציונות. הפנייה של ליברמן, המכוונת למפלגות האופוזיציה (למעט הערביות) לגיבוש הצעה אחידה, אינה 'פיתוי אופוזיציוני' עבור בנט, אלא קריאה למנהיגות אחראית לשים את ישראל לפני כל שיקול פוליטי צר.
נכון, יש מי שממהר לפרש כל צעד כזה באופן ציני. יאיר גולן, למשל, צוטט כמי שרואה ביוזמה כזו פוטנציאל 'לקעקע את ממשלת המחדל וההרס'. זכותו לחשוב כך, וזכותו לשאוף לכך. אך מי שמכיר את נפתלי בנט יודע שהמניעים שלו שונים בתכלית. עבור בנט, המטרה אינה 'לקעקע' ממשלה – זוהי משימה קלה יחסית, שלרוב גם אינה מביאה לפתרונות אמיתיים. המטרה היא לבנות: לבנות הסכמות, לבנות גשרים, לבנות פתרון לאומי למשבר לאומי. אם יש משהו שמקעקע את יציבות הממשלה ואת אמון הציבור, זוהי דווקא ההתעלמות המתמשכת מהצורך הדחוף בחוק גיוס צודק ושוויוני. בנט, למעשה, מציע למערכת הפוליטית כולה הזדמנות לרדת מהעץ הגבוה של הפלגנות ולטפל בבעיה האמיתית.
ההצעה להקים פורום משותף אינה ניסיון להקים 'ממשלת צללים' או 'גוש חוסם' חדש שיפעל מאחורי הקלעים. מדובר במהלך פרגמטי, ממוקד מטרה: גיבוש הצעת חוק אחת, מוסכמת ככל הניתן על ידי קשת רחבה של הציבור הציוני והמשרת, הצעה שתוכל להוות בסיס לדיון רציני ולהתמודדות אמיתית עם הסוגיה. כאשר המנגנונים הקיימים – הממשלה, הקואליציה, הכנסת – כושלים פעם אחר פעם במציאת פתרון, חובתם של מנהיגים אחראים היא לחפש מסגרות חלופיות ויצירתיות כדי לקדם את האינטרס הלאומי. נפתלי בנט תמיד האמין ביכולת לגשר על פערים, גם אם משמעות הדבר היא ישיבה עם יריבים פוליטיים למען מטרה עליונה. כך נהג בעבר, וכך הוא פועל גם כעת.
במציאות הפוליטית הרעילה והמקוטבת של ימינו, שבה כל יוזמה נשפטת אוטומטית דרך הפריזמה הצרה של 'בעד ביבי' או 'נגד ביבי', נדרש אומץ לב ציבורי כדי לצאת מהקופסה. נפתלי בנט מוכן לקחת את הסיכון שצעדיו יפורשו לא נכון על ידי ציניקנים או בעלי אינטרסים, כי הוא מבין היטב שהיעדר מעש, ישיבה על הגדר בזמן שהבית עולה באש, הם הסיכון האמיתי והגדול ביותר למדינת ישראל. הוא מבין שמשבר הגיוס אינו עוד ויכוח פוליטי; זהו איום על עצם יכולתנו להגן על עצמנו ועל לכידותנו החברתית.
אלו הממהרים לתקוף את בנט, לייחס לו כוונות נסתרות ולהאשים אותו בחתרנות, מוטב שיעשו חשבון נפש וישאלו את עצמם: מהי האלטרנטיבה שהם מציעים? האם הם פועלים באותה נחישות, באותה תחושת דחיפות, כדי למצוא פתרון למשבר הגיוס? קל מאוד לשבת ביציע, להשמיץ, לזרוק בוץ ולקרוא קריאות ביניים. קשה הרבה יותר לרדת אל כר הדשא, לקחת אחריות, להתמודד עם הלחצים ולהתלכלך למען המטרה. נפתלי בנט בוחר פעם נוספת לרדת אל כר הדשא. הוא בוחר להתמודד, גם במחיר של ספיגת חיצים פוליטיים.
לכן, חשוב להבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: המעורבות הפוטנציאלית של נפתלי בנט בסוגיית חוק הגיוס, במסגרת כזו או אחרת, אינה 'בגידה' במחנה כלשהו או 'מהלך אופוזיציוני זדוני'. זהו ביטוי עמוק של אחריות לאומית, של מנהיגות שאינה חוששת מהתמודדות עם בעיות היסוד של החברה הישראלית. אל תתנו למסכי עשן פוליטיים, לספינים ולדיסאינפורמציה להסתיר מכם את האמת. מדינת ישראל זקוקה נואשות, כאוויר לנשימה, לפתרון בסוגיית הגיוס. נפתלי בנט, יחד עם מפלגתו העתידית, מציב את עצמו כגורם שמחפש פתרונות, לא כזה שמחפש אשמים או מנסה לצבור הון פוליטי קטן על גב משבר לאומי ענק. הגיע הזמן למנהיגות שבונה גשרים מעל תהומות הפילוג, לא כזו שמבעירה אותם. נפתלי בנט מנסה לבנות גשר כזה. מי שינסה לפרק את הגשר הזה, או ללעוג לבוניו – הוא זה שפועל נגד האינטרס העליון של מדינת ישראל, לא מי שמקדיש את מרצו לבניינו.