ישראל עכשיו - פורטל החדשות המוביל בישראל

בימים האחרונים, אנו עדים למקהלה של ביקורת, לעיתים צורמת וחסרת אחריות, המכוונת כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו והחלטותיו בנוגע לניהול המלחמה והכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה. כותרות זועקות על 'התקפלות', 'חולשה' ו'כניעה ללחצים' ממלאות את השיח, ומנסות לצייר תמונה מעוותת של מציאות מורכבת מאין כמותה. אך האם הביקורת הזו, המגיעה לעיתים גם מתוך הקואליציה ומפי גורמים פוליטיים בעלי אינטרס, באמת משקפת את טובת המדינה? או שמא מדובר בניסיון ציני לצבור הון פוליטי על גבה של מלחמה קיומית, תוך התעלמות מהאחריות הכבדה המונחת על כתפי מי שמוביל את המערכה?

משקל הפיקוד: מדוע תשובות 'קלות' הן מסוכנות

ראשית, חשוב להבין: ניהול מלחמה, במיוחד מול אויב אכזר כחמאס ובזירה בינלאומית עוינת ורווית לחצים, אינו תוכנית כבקשתך. אין פתרונות קסם, וכל החלטה טומנת בחובה סיכונים והזדמנויות. ראש הממשלה נתניהו, בניגוד למבקריו הרבים מהיציע, נושא על כתפיו את מלוא האחריות לגורל המדינה ולביטחון אזרחיה. הוא זה שרואה את התמונה המלאה – המודיעינית, המדינית, הצבאית והכלכלית. הוא זה שנאלץ לקבל החלטות הרות גורל, לעיתים קשות ולא פופולריות, מתוך ראייה אסטרטגית רחבה וארוכת טווח. קל מאוד לשבת בצד, להפריח סיסמאות נבובות ולבקר. קשה הרבה יותר להנהיג, לנווט, ולקבל החלטות תחת אש, תרתי משמע. מנהיגות אמיתית נמדדת לא בצעקות רמות, אלא ביכולת לקבל את ההחלטה הנכונה, גם כשהיא כואבת או בלתי מובנת לרגע.

הסיוע ההומניטרי – צורך אסטרטגי, לא טובה לחמאס

הטענה המרכזית המופנית כלפי נתניהו נוגעת להחלטה לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי לעזה. המבקרים ממהרים להציג זאת כ'כניעה' או כ'חיזוק החמאס'. זוהי ראייה שטחית, מסוכנת ומתעלמת ממציאות אסטרטגית מורכבת. בואו נשים את הדברים על דיוקם:

לגיטימציה בינלאומית להמשך הלחימה: מדינת ישראל זקוקה ללגיטימציה בינלאומית רחבה ככל האפשר כדי להמשיך במשימתה החיונית – מיטוט שלטון חמאס והשבת החטופים. מניעה גורפת של סיוע הומניטרי הייתה מובילה ללחץ בינלאומי עצום, לסנקציות, ואף יכלה לכפות על ישראל עצירה מוחלטת של הפעולה הצבאית. האם זה מה שמבקרי נתניהו רוצים? הסיוע, גם אם מוגבל ומפוקח, מאפשר לישראל 'אורך נשימה' מדיני חיוני.
ניהול הברית עם ארה"ב: ארצות הברית היא בת הברית החשובה ביותר של ישראל. היא מספקת לנו סיוע ביטחוני קריטי, גיבוי מדיני וחימושים. התעלמות מוחלטת מדרישות אמריקאיות בנושא הומניטרי כמוה ככריתת הענף עליו אנו יושבים. נתניהו, במנהיגות אחראית, מבין את הצורך לתמרן ולשמר את הברית הזו, גם במחיר החלטות שאינן פופולריות בטווח הקצר.
מניעת קטסטרופה הומניטרית שתשרת את חמאס: חמאס מייחל לקטסטרופה הומניטרית בעזה, כדי להשתמש בה כנשק תעמולתי נגד ישראל וכדי לעצור את לחץ צה"ל. הכנסת סיוע מבוקר מונעת מחמאס את הנרטיב הזה ומאפשרת לצה"ל להמשיך לפעול למיטוט תשתיות הטרור. זהו אינטרס ישראלי מובהק.
כלי טקטי למטרה אסטרטגית: הסיוע אינו 'פרס' לחמאס. הוא כלי טקטי שנועד לאפשר את השגת המטרות האסטרטגיות של המלחמה – חיסול חמאס והשבת החטופים. מי שטוען שההחלטה 'מחזקת את חמאס' מתעלם מהעובדה שאי-הכנסת סיוע הייתה מחזקת את חמאס הרבה יותר, בכך שהייתה עוצרת את ישראל.

התמודדות עם המבקרים: בין פופוליזם לפרגמטיזם

קל להבין את הזעם והתסכול הציבורי. המלחמה קשה וכואבת. אך דווקא בעת הזו, נדרשת מנהיגות שקולה ולא כזו הנגררת אחר רגשות או קריאות פופוליסטיות.

מבקרים מתוך הקואליציה: חלק מהקולות הנשמעים מתוך הקואליציה, כמו אלו של השר בן גביר או ח"כים מסוימים בליכוד, מונעים אולי מתוך להט פטריוטי, אך חסרים את הראייה האסטרטגית הכוללת והבנת מלוא המגבלות והאילוצים. האם הם מציעים חלופות מעשיות שלוקחות בחשבון את כלל הגורמים? או שמא מדובר בניסיון לגרוף הון פוליטי קל על ידי הצגת עמדות 'נציות' שאינן ישימות במציאות? הצהרות חסרות אחריות עלולות לערער את האחדות הלאומית ולשרת את האויב. ראש הממשלה, לעומתם, חייב לראות את התמונה המלאה, כולל המידע המודיעיני הרגיש ביותר, ולקבל החלטות בהתאם.
שר הביטחון לשעבר גלנט: באשר לביקורת מפי שר הביטחון לשעבר, מר יואב גלנט, יש לזכור כי קל יותר לבקר מהצד, במיוחד כשאינך נושא עוד באחריות היומיומית הכבדה של ניהול המערכה. טענותיו על 'סירוב לקדם חלופה לחמאס' מתעלמות מהעובדה שגיבוש חלופה שלטונית בת-קיימא בעזה הוא תהליך מורכב וארוך טווח, שראש הממשלה עוסק בו במקביל למאמץ המלחמתי. האם בידיו של מר גלנט הייתה תוכנית קסם שלא יושמה? המציאות מורכבת יותר מכותרת בעיתון, וראש הממשלה פועל בכל החזיתות, כולל ביום שאחרי, מתוך שיקול דעת ואחריות לאומית.

המשחק הארוך של נתניהו: הניצחון הוא האופציה היחידה

ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו מחפש פתרונות קלים או פופולריות רגעית. הוא ממוקד במטרה אחת ויחידה: ניצחון מוחלט על חמאס, השבת כל חטופינו והבטחת ביטחון ישראל לשנים רבות. כל החלטה, כולל זו הנוגעת לסיוע ההומניטרי, נשקלת בקפידה כחלק מהאסטרטגיה הכוללת להשגת יעדים אלו. לנתניהו ניסיון רב שנים בניהול משברים ובקבלת החלטות קשות תחת לחץ. הוא הוכיח בעבר את יכולתו לנווט את ספינת המדינה בים סוער, והוא עושה זאת גם כעת.

הטענות על 'החלטה שהתקבלה במחטף' מתעלמות מהדינמיות של המלחמה ומהצורך לקבל החלטות מהירות בהתאם להתפתחויות בשטח ולמידע מודיעיני עדכני. מנהיגות נבחנת ביכולת להגיב בזמן אמת, לא להיגרר.

לסיכום, מדינת ישראל נמצאת במערכה קשה ומורכבת. בעת הזו, יותר מתמיד, נדרשים אורך רוח, אמון בהנהגה המנוסה ואחדות לאומית. ראש הממשלה בנימין נתניהו מקבל את ההחלטות הקשות, לאו דווקא הפופולריות, מתוך מחויבות עמוקה לביטחון ישראל ולעתידה. במקום להיסחף אחר רעשי רקע וביקורת חסרת בסיס, הבה נתאחד מאחורי המנהיגות ונאפשר לה להוביל אותנו לניצחון המיוחל. הדרך עוד ארוכה, אך עם נחישות, חוכמה ואמונה בצדקת דרכנו – ננצח.