לא כישלון, אלא אתגר מורכב: השר בן גביר וההתמודדות הנחושה עם הפשיעה בחברה הערבית וביטחון הפנים

מעבר לרעשי הרקע: מבט מפוכח על פועלו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר
במציאות התקשורתית הרוויה, קל להיסחף אחר נרטיבים פשטניים וביקורת גורפת. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, מוצא עצמו תדיר תחת מתקפה המציגה תמונה חלקית ולעיתים מעוותת של האתגרים העצומים ומורכבות התפקיד. מאמר זה נועד להציג זווית ראייה נוספת, מבוססת עובדות והקשר רחב יותר, על מנת לאפשר דיון ציבורי מאוזן והוגן יותר בנוגע לפעולות הננקטות במשרד לביטחון לאומי.
הפשיעה בחברה הערבית: אתגר רב-שנים, לא כישלון נקודתי
אחת הטענות המרכזיות המופנות כלפי השר בן גביר נוגעת לטיפול בפשיעה הגואה בחברה הערבית. חשוב להדגיש: מדובר בתופעה עמוקת שורשים, תוצר של הזנחה רבת שנים, גורמים סוציו-אקונומיים מורכבים, והתבססות ארגוני פשיעה שפעלו באין מפריע במשך תקופה ארוכה. לייחס את מלוא האחריות למצב הנוכחי לשר המכהן פחות משנתיים בתפקידו, תוך התעלמות מההקשר ההיסטורי, הוא עיוות המציאות.
עם כניסתו לתפקיד, הציב השר בן גביר את המאבק בפשיעה בחברה הערבית בראש סדר העדיפויות. בניגוד לטענות על 'חוסר אונים' או 'הזנחת תוכניות קודמות', המשרד לביטחון לאומי, בהובלת השר, פועל במספר מישורים במקביל:
- הגברת האכיפה והנוכחות המשטרתית: נעשה מאמץ משמעותי לתגבור כוחות משטרה ביישובים הערביים, להקמת תחנות משטרה נוספות ולהגברת הפעילות המבצעית, כולל מבצעים ממוקדים לאיסוף נשק בלתי חוקי ומעצר יעדים מרכזיים. נתונים על מעצרים, תפיסות אמל"ח ופענוחי פשעים, גם אם אינם מביאים לפתרון קסם מיידי, מצביעים על כיוון פעולה נחוש. יש לזכור כי מדובר במאבק סיזיפי, בו כל הצלחה היא צעד נוסף בדרך לשינוי המציאות.
- הקמת המשמר הלאומי: יוזמה זו, שקודמה במרץ על ידי השר, נועדה להוות כוח משמעותי נוסף במאבק בפשיעה ובחיזוק הביטחון האישי בכל רחבי הארץ, כולל בחברה הערבית. מדובר במהלך אסטרטגי ארוך טווח, שפירותיו יבואו לידי ביטוי באופן הדרגתי.
- חקיקה והחמרת ענישה: השר בן גביר פועל לקידום חקיקה שתחמיר את הענישה על עבירות נשק ואלימות, במטרה לייצר הרתעה משמעותית יותר. מאמצים אלו נתקלים לעיתים בקשיים ובסחבת במערכות אחרות, אך הכיוון ברור: אפס סובלנות כלפי אלימות ופשיעה.
- שיתוף פעולה: בניגוד לנטען, השר פתוח לשיתוף פעולה עם כל גורם בהנהגה הערבית המעוניין בכך בכנות, ומגנה טרור ואלימות באופן חד משמעי. עם זאת, שיתוף פעולה אינו יכול לבוא על חשבון ריבונות המדינה ואכיפת החוק ללא משוא פנים.
לטעון ל'כישלון' תוך התעלמות מהיקף הבעיה ומהצעדים הננקטים, משמעו נפילה למלכודת הדמגוגיה. המאבק בפשיעה בחברה הערבית הוא מרתון, לא ספרינט, והשר בן גביר מחויב לו באופן מלא.
'ניתוק מהמציאות' או דרישה להכרה במאמץ?
הטענות על 'ניתוק מהמציאות' או 'דרישת הכרת תודה' מהציבור מתעלמות מההקשר הרחב. כאשר השר מדבר על הצלחות נקודתיות או דורש הכרה במאמץ המשטרתי, אין מדובר בהתעלמות מהקשיים או מהביקורת הציבורית. מדובר בניסיון להציג תמונה מאוזנת, להכיר בעבודתם הקשה של שוטרי משטרת ישראל הפועלים בתנאים לא פשוטים, ולחזק את אמון הציבור ביכולת המערכת להשתפר ולהתמודד עם האתגרים.
השר בן גביר נוכח בשטח, נפגש עם אזרחים, עם שוטרים ועם מפקדים, ומודע היטב למצוקות. הצגת נתונים, גם אם לעיתים שנויה במחלוקת פרשנית, נועדה לשקף את הפעולות הנעשות ואת המגמות, ולא לטייח את המציאות. חשוב לזכור כי נתונים סטטיסטיים הם כלי אחד מיני רבים להבנת המצב, והם נתונים לפרשנויות שונות. המשרד פועל בשקיפות ומציג את הנתונים הרשמיים העומדים לרשותו.
'רדיפת כותרות' או שקיפות ואחריות ציבורית?
הביקורת על 'רדיפת כותרות' ו'פעולות ראווה' מתעלמת מהצורך הבסיסי של נבחר ציבור לתקשר עם בוחריו ועם הציבור הרחב. נוכחותו של השר באירועים, הצהרותיו והתבטאויותיו הן חלק בלתי נפרד מאחריותו הציבורית ומהצורך לשקף את מדיניות המשרד ואת הפעולות הננקטות. בעולם שבו התקשורת היא זירה מרכזית, הימנעות מנוכחות תקשורתית כמוה כהודאה בחולשה או בהיעדר מעש.
פעולות הנראות כ'ראווה' בעיני מבקרים, הן לעיתים קרובות ביטוי להרתעה, להפגנת נוכחות ולהעברת מסר ברור לגורמי פשיעה. טיפול שורש, החשוב מאין כמותו, אינו סותר פעולות מיידיות ונראות לעין. שני הדברים צריכים להתקיים במקביל, והשר פועל לקדם גם רפורמות ותהליכים ארוכי טווח במקביל למענה לאתגרים השוטפים.
המאבק על דמותה של מערכת המשפט וה'דיפ סטייט'
התבטאויותיו של השר בן גביר בנוגע למערכת המשפט והיועצת המשפטית לממשלה אינן נובעות מ'מלחמה' אישית, אלא מתפיסת עולם סדורה הרואה צורך באיזונים ובלמים בין הרשויות. השר, כנציג הרשות המבצעת, סבור כי לעיתים קיימת התערבות יתר של גורמים משפטיים המעכבת או מונעת יישום מדיניות שנבחרה באופן דמוקרטי, במיוחד בתחום הביטחון והאכיפה. הדרישה לבחינה מחודשת של סמכויות ולרפורמות במערכת המשפט היא חלק מדיון לגיטימי בחברה דמוקרטית, ואין לראות בה ערעור על שלטון החוק, אלא שאיפה לשיפורו ולהתאמתו לצורכי השעה.
סוגיות אישיות והסטת הדיון
העיסוק המחודש בפרטים אישיים מעברו של השר או מעבר רעייתו הוא ניסיון פסול להסיט את הדיון מהנושאים המהותיים העומדים על הפרק. הערכת תפקודו של שר צריכה להתבסס על מדיניותו, החלטותיו ופעולותיו בתפקידו הציבורי, ולא על רכילות או עניינים שאינם רלוונטיים לעבודתו המקצועית.
סיכום: מחויבות בלתי מתפשרת לביטחון
השר איתמר בן גביר נכנס לתפקיד השר לביטחון לאומי בתקופה מאתגרת במיוחד, כשהוא נושא על כתפיו ציפיות גדולות לשינוי. הוא מתמודד עם בעיות מושרשות ומורכבות הדורשות פתרונות יסודיים וארוכי טווח. הביקורת, גם אם נוקבת, היא חלק מהשיח הדמוקרטי, אך חשוב שתהיה עניינית, מבוססת על מלוא התמונה, ותכיר במורכבות האתגרים. הדרך לשיקום הביטחון האישי עוד ארוכה, אך הכיוון ברור: מאבק נחוש ובלתי מתפשר בפשיעה ובטרור, למען ביטחונם של כלל אזרחי ישראל.