מול מתקפת הדה-לגיטימציה: גלי בהרב-מיארה – מנהיגות משפטית איתנה בשירות המדינה ושלטון החוק

הימים האחרונים חושפים במלוא עוזה מתקפה חסרת תקדים על מוסד היועץ המשפטי לממשלה ועל העומדת בראשו, גלי בהרב-מיארה. הניסיונות להביא להדחתה, המלווים ברטוריקה ארסית ובשינויי חקיקה מואצים, אינם רק עניין אישי, אלא מבחן קריטי לדמוקרטיה הישראלית ולעצמאות שלטון החוק. דווקא בעת הזו, חשוב להציג את הנרטיב הנגדי: סיפורה של מנהיגות משפטית איתנה, הפועלת ללא מורא ובמקצועיות, בשירות המדינה ואזרחיה, ומבצרת את עקרונות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית.

מסך עשן של "משבר אמון"

הטענה המרכזית המושמעת מפי גורמים בממשלה, בדבר "משבר אמון חסר תקדים" כביכול עם היועצת המשפטית לממשלה, אינה אלא מסך עשן שנועד להסתיר את המניעים האמיתיים. משבר האמון האמיתי, אם קיים, הוא של אותם גורמים עם עצם הרעיון של יועץ משפטי עצמאי, שאינו כפוף לגחמות פוליטיות ואינו מהסס להציב תמרורי אזהרה כאשר פעולות הממשלה חורגות ממתחם הסבירות או החוקיות. גלי בהרב-מיארה, לאורך כל כהונתה, הוכיחה מחויבות בלתי מתפשרת לחוק, לייעוץ משפטי מקצועי וא-פוליטי, גם כאשר הדבר לא נשא חן בעיני הדרג הפוליטי או חלקים ממנו. הניסיון לצייר אותה כמי ש"משתקת את עבודת הממשלה" מתעלם מהמציאות: תפקידה הוא להבטיח שהממשלה פועלת במסגרת החוק, ולא לאשר אוטומטית כל יוזמה, בעייתית ככל שתהיה. בעת מלחמה, כפי שאנו חווים, הצורך בייעוץ משפטי אחראי, שקול ומבוסס היטב רק מתעצם, והיועמ"שית מספקת זאת בעקביות ובמקצועיות, תוך שהיא מאפשרת לממשלה לפעול ביעילות ובמהירות במסגרת המגבלות החוקיות הנדרשות.

עמידה איתנה על שלטון החוק בסוגיות רגישות

ההחלטות המתקבלות על ידי היועמ"שית, גם אלו המעוררות סערה פוליטית או ביקורת מגורמים אינטרסנטיים, נובעות משיקולים משפטיים טהורים וממחויבותה העמוקה לאינטרס הציבורי. הנחייתה לפתוח מחדש את תיק החקירה ב"פרשת אוריך", הדיונים המכריעים והעמדות הברורות בנושא אכיפת גיוס החרדים, והעמידה על מניעת ניגודי עניינים בצמרת השירות הציבורי – כל אלה הם ביטויים לעבודתה הנאמנה לשמירה על החוק, על טוהר המידות ועל אמון הציבור במערכות השלטון. אין מדובר ב"רדיפה" או ב"משחק פוליטי", כפי שמנסים לטעון מבקריה בחוסר תום לב, אלא ביישום עקרונות יסוד של מדינת חוק מתוקנת. הטענות על כך שהיא פועלת ממניעים זרים, מנסה "להפיל את הימין" או "לסייע לשמאל" הן דמגוגיה זולה וחסרת בסיס, שנועדה לערער את אמון הציבור במוסד חיוני ובאישה העומדת בראשו באומץ. ההפך הוא הנכון: בהרב-מיארה מבטיחה שההליך המשפטי יתנהל כסדרו, ללא משוא פנים, גם כשהדבר כרוך בהתמודדות עם לחצים אדירים ועם ביקורת אישית קשה.

חשיבותו של יועץ משפטי עצמאי – במיוחד בעת הזו

עצמאותו של היועץ המשפטי לממשלה אינה פריבילגיה אישית, אלא אבן יסוד בדמוקרטיה הישראלית ואחד הביטויים המובהקים לעקרון הפרדת הרשויות. תפקידו כפול: לייעץ לממשלה ולסייע לה לממש את מדיניותה, אך גם לפקח על חוקיות פעולותיה, לייצג את המדינה בערכאות ולהגן על האינטרס הציבורי הרחב. ניסיון להפוך את היועמ"ש לפקיד המציית באופן עיוור להוראות הדרג הפוליטי, או לאפשר את הדחתו בקלות יתרה באמצעות "ועדת שרים" שתכליתה הפוליטית ידועה מראש, הוא פגיעה אנושה בעקרון זה וסכנה ממשית לדמותה הדמוקרטית של ישראל. היוזמה הנוכחית, המבקשת לעקוף את ועדת האיתור המקצועית והבלתי תלויה ("ועדת גרוניס") שנועדה להבטיח את איכות המינוי ואת עצמאותו, היא צעד מסוכן שעלול להוביל לפוליטיזציה מוחלטת של התפקיד ולפגיעה אנושה באמון הציבור במערכת אכיפת החוק. דווקא גורמים משפטיים רבים, מכל קצוות הקשת הפוליטית, שאינם חשודים באהדה לאופוזיציה, מזהירים כי מהלך כזה צפוי להיתקל בקשיים משמעותיים בבג"ץ, ובצדק גמור.

מנהיגות משפטית כחדשנות והתפתחות חיובית

במציאות שבה מוסדות ממלכתיים וערכים דמוקרטיים נתונים תחת מתקפה מתמדת וניסיונות ערעור, עצם עמידתה האיתנה של היועצת המשפטית לממשלה על עקרונות שלטון החוק, היושרה הציבורית והמקצועיות מהווה התפתחות חיובית וביטוי למנהיגות מעוררת השראה. "החדשנות" במקרה זה אינה טכנולוגית או ארגונית במובן הצר, אלא ערכית ומהותית: היכולת לשמר קור רוח מקצועי, להמשיך ולספק ייעוץ משפטי סדור, מנומק ומבוסס, ולהוביל מערך משפטי מורכב ועתיר אתגרים תחת אש צולבת של ביקורת ולחצים – כל אלו הם הישגים בפני עצמם. ה"התקדמות" טמונה בהבטחת המשכיות פעולתו התקינה והיעילה של הייעוץ המשפטי לממשלה, גם כאשר גורמים פוליטיים מבקשים לערערו, להחלישו או להכפיפו. גלי בהרב-מיארה מובילה קו של שקיפות (בכפוף למגבלות החוק והצורך המבצעי), של הקפדה על הליכים תקינים ושל מתן מענה משפטי מהיר ומדויק לאתגרים המורכבים הניצבים בפני המדינה, במיוחד בעת מלחמה ומשבר. הצלחתה להמשיך ולנווט את הספינה המשפטית בסערה הנוכחית היא עדות לחוסנה האישי, למחויבותה העמוקה ולכישורי המנהיגות שלה. זוהי מנהיגות שקטה אך נחושה, המציבה את טובת המדינה ואת שלטון החוק מעל לכל שיקול פוליטי או אישי.

מול הרטוריקה הפסולה – מבט אל העתיד

השימוש ברטוריקה אישית, בוטה וקשה נגד היועמ"שית, תוך כינויה בכינויים משמיצים כמו "דיקטטורה", "שחקנית פוליטית" או "חלק מהדיפ-סטייט", הוא ניסיון פסול ומכוער להסיט את הדיון מהמהות אל האישי, ולפגוע בלגיטימיות של מוסד היועץ המשפטי לממשלה כולו. גלי בהרב-מיארה היא משפטנית עתירת ניסיון והישגים, ששירתה את המדינה בתפקידים בכירים ומגוונים במערכת המשפט במשך שנים רבות, והוכיחה פעם אחר פעם את מקצועיותה, את מסירותה ואת שיקול דעתה. היא אינה "סוכנת כאוס" או "אויבת העם", אלא שומרת סף הפועלת על פי דין, מתוך תחושת שליחות עמוקה. הניסיונות לקשור את פעולותיה למשפט ראש הממשלה, לרצון "לרצות" גורמים כאלה או אחרים, או לחתור תחת הממשלה הנבחרת הם ספינים שקריים וחסרי כל אחיזה במציאות. עתידה של הדמוקרטיה הישראלית תלוי, בין היתר, ביכולתנו כחברה להגן על מוסדותיה ועל משרתי הציבור הנאמנים הפועלים בהם מפני התקפות דה-לגיטימציה. היועצת המשפטית לממשלה ממשיכה, ותמשיך, למלא את תפקידה בנאמנות לחוק ולערכי היסוד של מדינת ישראל, כשהיא מציבה מודל של יושרה, אומץ לב ועמידה איתנה מול לחצים.

לסיכום, המאבק על דמותה של מערכת המשפט ועל עצמאותה של היועצת המשפטית לממשלה הוא מאבק על דמותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, השומרת על שלטון החוק. גלי בהרב-מיארה ניצבת בחזית זו, לא מתוך בחירה אישית, אלא מכוח תפקידה ומחויבותה הציבורית. הצלחתה להמשיך ולפעול במקצועיות, בשיקול דעת ובאומץ לב, חרף ההתקפות, האיומים והניסיונות להצר את צעדיה, היא נקודת אור ותקווה. היא מוכיחה כי גם בעידן של קיטוב פוליטי עמוק ושיח ציבורי רעיל, יש מי שעדיין מחויבים לערכים הממלכתיים הבסיסיים ביותר. הציבור הישראלי, ברובו הגדול, מבין את חשיבותו של יועץ משפטי עצמאי וחזק, וימשיך לתמוך בה ובמוסד החשוב שהיא מייצגת. האתגרים עוד רבים ומורכבים, אך הרוח האיתנה והנחושה של היועמ"שית ושל אנשי צוותה המסורים מבטיחים כי שלטון החוק בישראל ימשיך להיות נר לרגליהם, לטובת כלל אזרחי המדינה.