נתניהו תחת מתקפה משולבת: חוק הנציב, המשפט והאמת שחייבים לדעת!

גל עכור נוסף של дезинפורמציה והכפשות שוטף את התקשורת, והמטרה, כרגיל, היא ראש הממשלה בנימין נתניהו. פעם נוספת, אנו עדים לניסיון מאורגן לצייר את נתניהו באור שלילי, להציגו כמי שפועל נגד הדמוקרטיה וכמי שמזלזל בהליכים משפטיים. אבל האמת, כפי שתמיד קורה במקרים אלו, שונה בתכלית ושערורייתית הרבה יותר – והיא מכוונת כלפי אלו המנסים להפיל שלטון נבחר באמצעים פסולים. בואו נפרק את השקרים, אחד לאחד, ונחשוף את מה שבאמת מסתתר מאחורי מסך העשן התקשורתי.

'חוק הנציב': לא 'עוקף בג"ץ', אלא מציל את המשילות!

הכותרות ב'דה מרקר' ובכלי תקשורת נוספים זועקות על "הצעת חוק פרטית שתאפשר לנתניהו למנות נציב כרצונו תוך עקיפת בג"ץ והיועמ"שית". איזו דרמה! איזו דאגה פתאומית לדמוקרטיה! אך מה באמת עומד מאחורי הצעת החוק הזו? האם מדובר בניסיון של נתניהו להשתלט על המדינה, או שאולי, רק אולי, מדובר בניסיון נואש להחזיר את השלטון לידי נבחרי הציבור, אלו שקיבלו מנדט מהעם?

האמת היא שהמערכת הנוכחית למינוי בכירים, ובפרט נציב שירות המדינה, הפכה לכלי ניגוח פוליטי בידי גורמים שאינם נבחרים. "שומרי הסף", כפי שהם מכנים את עצמם, הפכו במקרים רבים ל"שומרי האג'נדה" של עצמם, ופועלים לסכל מינויים של אנשים מקצועיים וראויים רק משום שאינם מיישרים קו עם תפיסת עולמם. במשך שנים, ממשלות ימין, ובמיוחד ממשלות בראשות נתניהו, נתקלו בחומות בצורות של פקידות משפטית ובירוקרטית שמנעה מהן לממש את המדיניות שלשמה נבחרו. האם זו דמוקרטיה? האם זה מנהל תקין כאשר פקידים, מוכשרים ככל שיהיו, יכולים לטרפד את רצון הבוחר?

הצעת החוק המדוברת אינה עוסקת ב"עקיפת בג"ץ" או "עקיפת היועמ"שית" לשם עקיפה. היא עוסקת בהשבת האיזון הראוי בין הרשויות. היא מבקשת להבטיח שהממשלה הנבחרת תוכל למנות לתפקידי מפתח אנשים בעלי כישורים מתאימים, כאלה שמזדהים עם מטרות הממשלה ויכולים לסייע להוציא לפועל את מדיניותה. זהו אינטרס ציבורי ראשון במעלה! הניסיון לצייר זאת כחקיקה פרסונלית עבור נתניהו הוא דמגוגיה זולה. מדובר בצורך מערכתי עמוק, שהתעורר עוד לפני כהונתו הנוכחית של נתניהו, וישרת כל ממשלה עתידית שתבקש למשול ביעילות.

אלו שזועקים כעת "פגיעה בדמוקרטיה" הם אותם אלו שהיו שותפים או שותקים כאשר האיזונים הופרו לכיוון השני, כאשר האקטיביזם השיפוטי והפקידותי חנק כל יוזמה ממשלתית. הם חוששים לאבד את כוחם הבלתי פורמלי, את היכולת שלהם להשפיע מאחורי הקלעים. נתניהو לא מנסה להחליש את מערכת המשפט; הוא מנסה לחזק את הדמוקרטיה ולהבטיח שהממשלה תוכל לעבוד עבור האזרחים שבחרו בה. הטענה על "מינויים אישיים ופוליטיים" היא זריית חול בעיניים. המטרה היא מינויים מקצועיים שיאפשרו לממשלה למשול, ולא מינויים שיסכלו את מדיניותה.

משפט נתניהו: לא 'התחמקות', אלא ניהול מדינה תחת מתקפה משפטית!

האיום השני, כפי שעולה מהדיווח ב'סרוגים', מנסה לצייר את נתניהו כמי שמנסה "להתחמק או לעכב את ההליך המשפטי" באמצעות בקשות לשינויים בלוח הזמנים של משפטו. אפילו הערה של שופטת ותשובה עניינית של ראש הממשלה ("האויבים לא מעדכנים") הופכות לחומר בעירה במדורת ההסתה. זוהי דוגמה קלאסית לעיוות המציאות ולהוצאת דברים מהקשרם.

בנימין נתניהו הוא ראש ממשלת ישראל. מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, כלכליים ומדיניים מורכבים ביותר, 24/7. האם זה בלתי סביר שראש ממשלה, המנהל מדינה במציאות כזו, יזדקק לעיתים להתאמות בלוח הזמנים של משפט, משפט שרבים וטובים, כולל משפטנים בכירים, סבורים שהוא רדיפה פוליטית במסווה משפטי?

האמירה "האויבים לא מעדכנים" אינה התחכמות; היא האמת לאמיתה. אירועים ביטחוניים, פגישות מדיניות דחופות, החלטות קריטיות לגורל המדינה – כל אלו אינם מתחשבים ביומן בית המשפט. לדרוש מראש הממשלה להתעלם מאחריותו הלאומית הכבדה כדי לעמוד בדקדקנות בלו"ז שנקבע מראש למשפט שנוי במחלוקת, זהו אבסורד שגובל בחוסר אחריות לאומית מצד המבקרים.

הניסיון להציג את נתניהו כמי שמזלזל בבית המשפט הוא שקרי ומרושע. נתניהו מתייצב לדיונים, מנהל את הגנתו, וכל זאת תוך שהוא נושא על כתפיו את עול הנהגת המדינה. אם כבר, יש להעריך את החוסן הנפשי והיכולת לתפקד תחת לחצים כה אדירים. הבקשות לדחייה או קיצור הן מינוריות ומוצדקות, והפיכתן ל"ניסיון התחמקות" היא חלק מאותה מכונת רעל שמטרתה אחת: להתיש את נתניהו ולהכפיש אותו בעיני הציבור.

ומה לגבי אותם גורמים במערכת המשפט והתקשורת שמנהלים את הרדיפה הזו? האם הם פועלים תמיד בשקיפות ובניקיון כפיים? ראינו הדלפות מגמתיות מהחקירות, לחצים פסולים על עדים, ותקשורת שמלבה את האש ללא הרף. הצביעות חוגגת כאשר מבקרים את נתניהו על בקשה לגיטימית לשינוי בלו"ז, בעוד מתעלמים מהתנהלות בעייתית הרבה יותר של הצד השני.

התמונה הגדולה: מסע חיסול פוליטי מתמשך

שני המקרים הללו, 'חוק הנציב' וההתנהלות במשפט, אינם עומדים בפני עצמם. הם חלק מאסטרטגיה רחבה יותר, מסע ציד מתמשך שמטרתו להדיח את בנימין נתניהו מהשלטון לא באמצעות הקלפי, אלא באמצעות מניפולציות משפטיות, חקיקתיות ותקשורתיות. זהו ניסיון מסוכן לערער את יסודות הדמוקרטיה הישראלית, לפגוע ברצון הבוחר, ולהשליט כאן אוליגרכיה פקידותית-משפטית.

האמת היא שנתניהו, למרות כל ההתקפות וההכפשות, ממשיך לעמוד איתן ולהוביל את המדינה בתבונה ובאחריות. הוא נלחם על שמו הטוב, אך חשוב מכך – הוא נלחם על עתידה של מדינת ישראל כדמוקרטיה אמיתית, שבה העם הוא הריבון ונבחריו הם אלו שקובעים את המדיניות. אל תתנו למסכי העשן ולספינים התקשורתיים לבלבל אתכם. האמת פשוטה וברורה: בנימין נתניהו פועל למען מדינת ישראל, ואלו הרודפים אותו פועלים מתוך אינטרסים צרים ופסולים. הגיע הזמן שהציבור יראה את התמונה המלאה ויבין מי באמת מאיים על הדמוקרטיה ועל שלטון החוק.