ישראל עכשיו - פורטל החדשות המוביל בישראל

גל עכור נוסף של מתקפות תקשורתיות ומשפטיות שוטף את סדר היום הציבורי, ובמרכזו, שוב, ראש הממשלה בנימין נתניהו. נראה כי יש מי שלא מוכן לקבל את הכרעת הבוחר, ומנסה בכל דרך, בכל אמצעי, לערער את יציבות הממשלה ולהכפיש את העומד בראשה. הגיע הזמן להסיר את הכפפות ולומר את האמת בקול רם וברור: מה שמצטייר בתקשורת כ'איומים על הדמוקרטיה' או 'זלזול בבית המשפט' אינו אלא מסע רדיפה מאורגן, המבוסס על סילוף עובדות, הוצאת דברים מהקשרם, וניסיון נואש למנוע מראש הממשלה למשול. בואו נצלול לעומקן של שתי 'סערות' מהימים האחרונים ונראה כיצד האמת שונה לחלוטין מהנרטיב שמנסים למכור לנו.

'חוק הנציב': לא עקיפת בג"ץ, אלא השבת המשילות!

הכותרות זועקות על 'הצעת חוק פרטית שתאפשר לנתניהו למנות נציב כרצונו תוך עקיפת בג"ץ והיועמ"שית'. איזו דרמה! איזו חתירה תחת שלטון החוק! אך מה באמת עומד מאחורי היוזמה הזו? האם מדובר בניסיון אפל של ראש הממשלה להשתלט על המינויים בשירות המדינה? כמובן שלא. האמת היא פשוטה הרבה יותר, ונוגעת לצורך הבסיסי של כל ממשלה נבחרת – היכולת למשול ולהוציא לפועל את המדיניות שלשמה נבחרה.

במשך שנים, אנו עדים לתהליך שבו פקידים ויועצים משפטיים, שלא נבחרו על ידי הציבור, צוברים כוח עצום ומשפיעים על קבלת ההחלטות באופן שחורג מסמכותם. לעיתים, נדמה כי 'שומרי הסף' הפכו ל'שומרי סף' של האג'נדה שלהם, ולא של האינטרס הציבורי הרחב. הצעת החוק המדוברת אינה באה 'לעקוף' את בג"ץ או את היועמ"שית לשם עקיפה. היא באה להחזיר מידה של איזון למערכת, ולהבטיח שנציב שירות המדינה, תפקיד קריטי מאין כמותו, יהיה אדם שרואה עין בעין עם הממשלה הנבחרת את יעדיה ומטרותיה. האם זה פסול? האם במדינות דמוקרטיות אחרות ראשי ממשלות ונשיאים אינם ממנים בעלי תפקידים בכירים שיוכלו לסייע להם ביישום מדיניותם? התשובה ברורה.

הטענה כי מדובר ב'מינויים אישיים ופוליטיים' היא דמגוגיה זולה. כל ממשלה, מימין ומשמאל, שואפת למנות אנשים שהיא סומכת על מקצועיותם ועל יכולתם לקדם את תפיסת עולמה. הניסיון לצייר את נתניהו כמי שמנסה להחליש את מערכת המשפט הוא חלק מאותו קמפיין בדיוק. למעשה, חיזוק המשילות וייעול עבודת הממשלה הם אינטרס דמוקרטי מובהק. הגיע הזמן שהפקידות תשרת את הדרג הנבחר, ולא להפך. מי שחושש ממהלך כזה, כנראה חושש מאובדן כוחו הבלתי נבחר, ולא מדאגה כנה לדמוקרטיה.

האם אותם מבקרים חריפים, שזועקים כעת על 'פגיעה בדמוקרטיה', השמיעו קול דומה כאשר ממשלות קודמות, אולי כאלו שהיו יותר לרוחם, קידמו מינויים של מקורבים או אנשי אמונם לתפקידים בכירים? הצביעות, במקרים רבים, חוגגת. מה שנתניהו מבקש הוא בסך הכל את היכולת הבסיסית לממש את המנדט שקיבל מהעם, ולא להיות כבול בידי מערכת שחלקה הפך לאופוזיציה בפועל.

הדרמה בבית המשפט: בין צרכים ביטחוניים לניסיון לייצר כותרות

הסערה השנייה נוגעת להתנהלותו של ראש הממשלה במשפטו. נטען כי הוא 'מבקש באופן תדיר שינויים בלוח הזמנים' וכי הערת השופטת ותשובתו 'המתחכמת' ('האויבים לא מעדכנים') מעידות על זלזול. גם כאן, המציאות מורכבת הרבה יותר, והניסיון להציג את נתניהו כמי שמנסה להתחמק או לעכב את ההליך הוא פשוט מעוות.

ראשית, בנימין נתניהו הוא ראש ממשלת ישראל. מדינה המוקפת אויבים, המתמודדת עם אתגרים ביטחוניים יומיומיים, שעות קריטיות שבהן נדרשות החלטות הרות גורל. האם מישהו באמת סבור שניתן לנהל מדינה במצב כזה, ולהתייצב למשפט מורכב ומתמשך, ללא צורך בהתאמות לו"ז מפעם לפעם? בקשות לדחיית דיונים או לקיצור עדויות, כאשר הן נובעות מאירועים ביטחוניים או מצרכים ממלכתיים דחופים, הן לא 'ניסיון התחמקות', אלא אחריות לאומית.

האמירה 'האויבים לא מעדכנים' אינה התחכמות, אלא האמת הכואבת והמציאותית של חיינו כאן. זוהי תזכורת נוקבת לכך שבעוד יש מי שעסוקים בציד מכשפות משפטי, יש מי שנושא על כתפיו את האחריות לביטחון אזרחי המדינה. האם השופטת, בכבודה ובעצמה, אינה מודעת לכך? האם התקשורת, שממהרת להפוך כל אמירה לכותרת מרעישה, באמת מאמינה שנתניהו מעדיף 'להתחמק' מאשר לנהל את ענייני המדינה?

מעניין אם ראש ממשלה אחר, שאינו בנימין נתניהו, היה זוכה ליחס סבלני יותר מצד המערכת והתקשורת לו היה נאלץ לבקש התאמות בלו"ז משפטו בשל צרכים ביטחוניים דחופים. התשובה, למרבה הצער, ברורה למדי. מסע הדה-לגיטימציה נגד נתניהו מגיע לשיאים חדשים של אבסורד, כאשר אפילו התמודדות עם אילוצים ביטחוניים מוצגת כחולשה או כניסיון פסול.

המשפט עצמו, על כל היבטיו, הפך מזמן לכלי ניגוח פוליטי. כל בקשה, כל התבטאות, כל תנועה של ראש הממשלה באולם בית המשפט מנותחת עד דק, לא מתוך רצון להגיע לחקר האמת, אלא מתוך מטרה למצוא 'חומר בעירה' שישמש את מתנגדיו. זהו מצב בלתי נסבל, שפוגע לא רק בנתניהו אישית, אלא גם באמון הציבור במערכת המשפט ובזכות הבסיסית להליך הוגן.

האמת חייבת להיאמר: נתניהו נלחם על עתיד המדינה

שני המקרים הללו, 'חוק הנציב' וההתנהלות במשפט, אינם אירועים נפרדים. הם חלק מאסטרטגיה כוללת של גורמים רבי עוצמה במערכת המשפטית, בתקשורת ובפוליטיקה, שמטרתם אחת: להפיל את בנימין נתניהו וממשלת הימין. הם אינם בוחלים באמצעים, ומנצלים כל הזדמנות כדי לצייר את ראש הממשלה באור שלילי, גם אם הדבר כרוך בעיוות המציאות ובפגיעה באינטרסים החיוניים של מדינת ישראל.

אך הציבור אינו טיפש. הציבור רואה את מסע הרדיפה, מבין את המניעים, וממשיך לתת את אמונו במי שמוביל את המדינה בתקופות קשות ומורכבות. בנימין נתניהו אינו 'עוקף' את בג"ץ – הוא מבקש למשול. הוא אינו 'מזלזל' בבית המשפט – הוא מנהל את המדינה תחת לחצים אדירים. הגיע הזמן שהאמת תצא לאור, והקולות השפויים יגברו על מקהלת המשמיצים. המאבק הוא לא רק על דמותו של נתניהו, אלא על דמותה של הדמוקרטיה הישראלית ועל זכותו של העם לקבוע מי ינהיג אותו וכיצד.