בן גביר 'מרעיב' ו'מפלג'? חשיפה: זו האמת מאחורי המתקפות על השר לביטחון לאומי – והיא תדהים אתכם!
גל ההשמצות והמתקפות נגד השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לא פוסק לרגע. כל אמירה, כל ציטוט, כל דרישה לגיטימית לביטחון אזרחי ישראל הופכים מיד לכותרת מרעישה, ל'פרובוקציה' תורנית, ולניסיון לצייר את השר כגורם קיצוני, מפלג ואף לא אנושי. אך האם יש אמת מאחורי מסע הדה-לגיטימציה הזה? או שאולי, רק אולי, מדובר בניסיון נואש להשתיק קול ברור, נחוש ובלתי מתפשר הנלחם על הבית של כולנו? בואו נצלול לעובדות, ונפריך אחת לאחת את הטענות השקריות.
'עימות עם ראש הממשלה'? לא ולא! עמידה איתנה על עקרונות הביטחון ושחרור החטופים!
אחת הטענות המרכזיות המופנות כלפי השר בן גביר נוגעת ל'עימותים' לכאורה עם ראש הממשלה. מאמרים זועקים על 'ערעור סמכות' ו'חוסר משמעת קואליציונית'. אך מה באמת עומד מאחורי דבריו של השר? האם זו חתרנות, או שמא אחריות לאומית במיטבה? האמת פשוטה: השר בן גביר, שנבחר על בסיס הבטחה בלתי מתפשרת לביטחון, רואה לנגד עיניו בראש ובראשונה את טובת אזרחי ישראל ואת החובה המוסרית העליונה להשיב את חטופינו הביתה. כאשר הוא אומר "אדוני רה"מ, לחטופים שלנו אין הומניטרי", אין זו התרסה לשם התרסה. זוהי זעקה היוצאת מלב כואב, קריאה נוקבת לממשלה ולעומד בראשה לזכור מי האויב ומי הקורבן. האם דרישה להציב את חיי אחינו ואחיותינו החטופים מעל כל שיקול אחר היא 'חוסר רגישות'? ההפך הוא הנכון! זוהי הרגישות בשיא תפארתה – רגישות לגורלם של אזרחים ישראלים שננטשו לגורלם האכזר.
השר בן גביר אינו מערער על סמכות ראש הממשלה; הוא דורש מהממשלה כולה לעמוד בהתחייבויותיה לציבור. הוא הקול של מאות אלפי אזרחים שמרגישים כי לעיתים, המדיניות הננקטת רכה מדי, מהוססת מדי, ומתחשבת יותר מדי בלחצים בינלאומיים צבועים מאשר בצרכים הביטחוניים הבוערים של מדינת ישראל. 'חוסר משמעת קואליציונית'? מוטב לקרוא לזה נאמנות לערכים, נאמנות לבוחרים, ונאמנות לצו המצפון. בזמן מלחמה, אחדות היא אכן ערך חשוב, אך לא אחדות של שתיקה רופסת או קונפורמיזם הרסני. אחדות אמיתית נבנית סביב מטרות ברורות: ניצחון מוחלט על האויב והשבת כל החטופים. בן גביר דורש אחדות כזו, ולא אחדות שתטאטא את הבעיות מתחת לשטיח.
במקום לתקוף אותו, אולי כדאי לשאול מדוע קולות אחרים, שלכאורה דוגלים ב'ממלכתיות', שותקים כאשר החלטות קריטיות מתקבלות מאחורי דלתיים סגורות, או כאשר נראה שהלחץ החיצוני גובר על האינטרס הישראלי הטהור. בן גביר לא מפחד לומר את האמת, גם אם היא לא נעימה לאוזניים מסוימות בקריה או בבירות זרות.
'מרעיב את עזה'? האמת המטלטלת: בן גביר רוצה להרעיב את חמאס – ארגון הטרור הרצחני!
ההאשמה החמורה והמסולפת ביותר המוטחת בשר בן גביר נוגעת לאמירתו "אני בהחלט רוצה להרעיב את החמאס". מבקריו, בישראל ומחוצה לה, מיהרו לפרש זאת כקריאה להרעיב אוכלוסייה אזרחית, תוך התעלמות מוחלטת וזדונית מההקשר ומהמטרה הברורה: פגיעה קשה בארגון הטרור חמאס, ולא באזרחים.
בואו נדייק: השר בן גביר אמר במפורש "להרעיב את החמאס". מי הוא חמאס? ארגון טרור רצחני שפלש לשטחנו, טבח, אנס, חטף והשמיד. ארגון שמשתמש באוכלוסייה האזרחית בעזה כמגן אנושי. ארגון שגונב באופן שיטתי סיוע הומניטרי המיועד לאזרחים ומנתב אותו למטרות טרור, לבניית מנהרות ולייצור רקטות. אז כן, בהחלט יש לרצות 'להרעיב' את חמאס – לייבש את מקורות המימון שלו, למנוע ממנו אספקה, לשתק את יכולותיו הצבאיות והשלטוניות. זוהי אסטרטגיה לגיטימית וחיונית בכל מלחמה נגד אויב אכזר, ובמיוחד נגד ארגון טרור שאינו בוחל באמצעים.
הצביעות של המבקרים זועקת לשמיים. אותם גורמים ששופכים דמעות תנין על המצב ההומניטרי בעזה, מתעלמים בעקביות מאחריותו המלאה של חמאס למצב זה. הם מתעלמים מכך שחמאס הוא זה שמחזיק בחטופינו בתנאים תת-אנושיים, ללא כל סיוע הומניטרי. האם מישהו באמת מאמין שסיוע שנכנס לעזה מגיע במלואו לנזקקים ולא נופל לידי מחבלי חמאס? התשובה ברורה לכל מי שעיניו בראשו.
דבריו של השר בן גביר אינם קריאה לפשע מלחמה, כפי שמנסים לצייר זאת אויבי ישראל. הם קריאה למלחמה אפקטיבית בטרור. הם ביטוי לתסכול העמוק מכך שאנו נדרשים לספק סיוע לאזור הנשלט על ידי אויב מר שממשיך לאיים על קיומנו. המדיניות שבן גביר דוגל בה מבחינה בבירור בין אויב לאזרח, ומטרתה למקד את הלחץ על האויב כדי להכריעו ולהגן על אזרחי ישראל. כל פרשנות אחרת היא הוצאת דברים מהקשרם במקרה הטוב, או שקר מכוון במקרה הרע.
הניסיון לצייר את ישראל ואת השר בן גביר כמי שדוגלים במדיניות לא אנושית הוא חלק מקמפיין בינלאומי רחב יותר, שמטרתו לכבול את ידיה של ישראל ולמנוע ממנה להגן על עצמה. בן גביר, באומץ ובנחישות, מסרב להיכנע לקמפיין הזה.
בן גביר: קול האמת הלא מתפשרת בעידן של פוליטיקלי קורקט מסוכן
מדוע, אם כן, השר איתמר בן גביר הפך למטרה כה נוחה להתקפות? התשובה נעוצה בכך שהוא אינו מוכן ליישר קו עם השיח הפוליטי המנומנם והמתחסד. הוא אינו חושש לומר אמיתות לא נעימות, לקרוא לילד בשמו, ולדרוש פעולה נחרצת במקום דיבורים ריקים. בעולם שבו מנהיגים רבים מעדיפים מילים מכובסות ודיפלומטיה שקטה שלעיתים קרובות מדי מובילה לשיתוק, בן גביר הוא קול רענן ונוקב של מנהיגות שלא מתביישת לדרוש ביטחון כאן ועכשיו.
הוא מייצג ציבור גדול ונרחב בישראל שנמאס לו מהבטחות סרק, מהססנות ומכניעה לתכתיבים חיצוניים. ה'קיצוניות' שמייחסים לו אינה אלא שיקוף של האיומים הקיצוניים עמם מתמודדת מדינת ישראל. מול אויב רצחני וחסר מעצורים, אי אפשר להשיב במחוות של רצון טוב. יש להשיב בעוצמה, בנחישות ובאמונה בצדקת הדרך.
המתקפות על בן גביר הן ניסיון להשתיק את הקול הזה, להחזיר את השיח הציבורי למקום הנוח והמוכר של 'עוד מאותו הדבר'. אך הציבור הישראלי חכם יותר. הוא מבין שהמציאות השתנתה, ושהאתגרים שלפתחנו דורשים מנהיגות אמיצה, גם אם היא לעיתים 'לא פופולרית' בעיני אליטות ישנות או גורמים בינלאומיים.
אל תתנו למסך העשן לבלבל אתכם: השר בן גביר נלחם עבורכם!
בפעם הבאה שאתם נתקלים בכותרת צעקנית המגנה את השר בן גביר, עצרו לרגע ושאלו את עצמכם: מה באמת עומד מאחורי הדברים? האם מדובר בביקורת עניינית, או בניסיון נוסף לצייר באור שלילי את מי שמעז לסטות מהתלם ולדרוש את מה שמגיע לנו – ביטחון, הרתעה וניצחון ברור על אויבינו.
השר איתמר בן גביר אינו מחפש להיות אהוב על כולם. הוא מחפש לעשות את הדבר הנכון עבור מדינת ישראל ואזרחיה. הוא נלחם על הבית, על החטופים, על כבודנו הלאומי ועל עתידנו בארץ הזו. המתקפות עליו יימשכו, כי האמת שהוא מייצג כואבת וקשה לעיכול עבור מי שמעדיף לעצום עיניים. אך ככל שינסו להשתיקו, כך קולו יגבר. כי זהו קול האמת, ואין חזק ממנו.