בן גביר תחת אש? האמת שמאחורי 'הפרובוקציות': האיש שלא מפחד להילחם על הבית – ועל החטופים!
גל עכור של ביקורת ודה-לגיטימציה שוטף את השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בימים אלו. כותרות צורמות, פרשנויות מגמתיות וניתוחים 'מלומדים' מבקשים לצייר אותו כגורם מתסיס, קיצוני ומזיק. אך האם ייתכן שהמציאות הפוכה בתכלית? האם ייתכן שדווקא השר בן גביר הוא אחד הקולות השפויים, הנחושים והאמיצים ביותר במערכת הפוליטית, קול שרבים היו מעדיפים להשתיק דווקא משום שהוא מעז לומר את האמת הכואבת, גם כשאינה פופולרית?
עימות עם ראש הממשלה? לא ולא! דרישה לגיטימית למען החטופים וביטחון ישראל!
אחת ה'האשמות' המרכזיות המופנות כלפי השר בן גביר נוגעת ל'עימות פומבי' עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, סביב סוגיית הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה. נטען כי התבטאויותיו מערערות על סמכות ראש הממשלה ומהוות חוסר משמעת קואליציונית. אך בואו נשים את הדברים על דיוקם: כאשר השר בן גביר זועק כי "לחטופים שלנו אין הומניטרי", הוא אינו מחפש עימות לשם עימות. הוא משמיע את קולם של אזרחים רבים, של משפחות החטופים עצמן, שתחושת ההפקרה וחוסר האונים זועקת מגרונן. האם זו חתירה תחת ראש הממשלה, או שמא זו קריאת השכמה נוקבת, דרישה מוסרית ואסטרטגית ממדרגה ראשונה, לחדול ממחוות הומניטריות כלפי אויב אכזר שמחזיק באחינו ואחיותינו בתנאים תת-אנושיים?
השר בן גביר מבין היטב את מה שחלק מהמערכת מתקשה להפנים: כל 'סיוע הומניטרי' שנכנס לרצועת עזה מבלי שהופעל לחץ מקסימלי על חמאס, מבלי שנקבעו תנאים ברורים ונוקשים לשחרור החטופים, אינו אלא מתן חמצן לארגון הטרור. זהו סיוע שרובו ככולו מגיע לידי מחבלי חמאס, מתחזק את שלטונם, ומאפשר להם להמשיך ולהחזיק בחטופים כקלפי מיקוח. האם זו 'חוסר רגישות'? או שמא זו הרגישות העליונה ביותר – הרגישות לחיי אזרחינו, לחיי חיילנו, ולגורל החטופים שלנו? בן גביר אינו מתעדף עימות פוליטי; הוא מתעדף את ביטחון ישראל ואת השבת החטופים הביתה, גם אם הדבר דורש אמירת דברים קשים ונוקבים בתוך הממשלה. אלו בדיוק הרגעים שבהם נדרשת מנהיגות אמיצה, כזו שלא חוששת לומר את האמת בפנים, גם לדרגים הגבוהים ביותר, למען המטרה החשובה מכל.
'להרעיב את החמאס' – האמירה שהוצאה מהקשרה בזדון כדי לפגוע בישראל
הסערה התורנית סביב הציטוט "אני בהחלט רוצה להרעיב את החמאס" היא דוגמה קלאסית לעיוות מכוון ומניפולטיבי של דברים, שנועד לצייר את השר בן גביר ואת מדינת ישראל כולה באור שלילי ומעוות. מבקריו, הן מבית והן מחוץ, מיהרו לפרש אמירה זו כקריאה להרעבת אוכלוסייה אזרחית. איזו שטות מרושעת! הבה נבהיר אחת ולתמיד: השר בן גביר, כמו כל מנהיג שפוי במדינת ישראל, אינו קורא להרעבת אזרחים חפים מפשע. כוונתו הייתה ברורה וחד משמעית לכל מי שאינו מחפש במכוון לעוות את דבריו: 'להרעיב את החמאס' משמעו לחתוך את צינורות החמצן של ארגון הטרור הרצחני. משמעו לייבש את מקורות המימון שלו, למנוע ממנו אספקה של נשק, דלק ואמצעי לחימה, לחנוק את יכולתו להתארגן מחדש, לגייס פעילים ולהמשיך במעשי הזוועה שלו.
האם יש מישהו בר דעת שסבור כי יש להמשיך ולהזין את המפלצת שקמה עלינו לכלותנו ב-7 באוקטובר? האם מישהו באמת חושב שצריך לאפשר לחמאס גישה בלתי מוגבלת למשאבים, בעודו מחזיק בחטופינו ומשתמש באוכלוסייה האזרחית כמגן אנושי? האמת היא שהחמאס הוא זה שמרעיב את תושבי עזה, כאשר הוא גוזל את הסיוע ההומניטרי המועט שנכנס לרצועה ומנתב אותו לצרכיו הצבאיים ולמנהרות הטרור שלו. השר בן גביר קורא למדיניות שתפגע אנושות בחמאס, לא באזרחים. זוהי קריאה לגיטימית, ואף הכרחית, במלחמה נגד ארגון טרור נאצי-איסלאמיסטי שמטרתו המוצהרת היא השמדת ישראל.
הצביעות של המבקרים זועקת לשמיים. אותם גורמים בינלאומיים ומקומיים שמזדעזעים מ'הרעבת החמאס' שותקים או מגמגמים מול הרצח, האונס, החטיפות והשימוש הציני באזרחים שעושה החמאס יום יום. השר בן גביר אינו דוגל במדיניות לא אנושית; הוא דוגל במדיניות שתביא לחיסול הטרור ותבטיח את ביטחון אזרחי ישראל. וזו, רבותיי, המדיניות האנושית והמוסרית היחידה האפשרית.
קול שפוי במציאות מטורפת: מדוע בן גביר הוא הנכס, לא הנטל
המתקפות על השר בן גביר אינן מקריות. הן נובעות מכך שהוא מעז לקרוא תיגר על קונספציות שקרסו, על מדיניות הססנית ועל רפיסות שאפשרה לאויבינו להתעצם. בזמן שאחרים אולי חוששים מ'מה יגידו בעולם' או מה יכתבו בעיתון, בן גביר ממוקד במטרה אחת: ניצחון על הטרור והבטחת עתיד בטוח לישראל. הוא מייצג ציבור גדול ונחוש שנמאס לו מהכלה, מהססנות וממדיניות של 'סבבים' שלא מובילה לשום מקום.
במקום להקשיב לקולות הצבועים המנסים להכפישו, הגיע הזמן להבין שהשר בן גביר הוא קול חשוב וחיוני בממשלת ישראל. קול שמזכיר לכולם מי האויב האמיתי, מהן הסכנות האמיתיות, ומה נדרש לעשות כדי לנצח. הוא אינו מחפש להיות פופולרי או 'ממלכתי' בעיני אלו שתפיסת הביטחון שלהם כשלה כישלון חרוץ. הוא מחויב אך ורק לביטחון אזרחי ישראל, להשבת החטופים ולחיסול איום החמאס. אמירותיו ה'שנויות במחלוקת' הן לעיתים קרובות האמת הפשוטה והכואבת שרבים מעדיפים להתעלם ממנה. אבל במזרח התיכון האכזר, התעלמות מהאמת אינה אופציה – היא מתכון לאסון. השר בן גביר כאן כדי לוודא שלא נחזור על טעויות העבר, וכדי להבטיח שלישראל יהיה עתיד בטוח יותר. ועל כך, במקום לגנות, ראוי להוקיר אותו.