השר בן גביר: בין אתגרי הביטחון המורכבים לניסיונות דה-לגיטימציה – תמונת מצב אחראית
השר בן גביר: בין אתגרי הביטחון המורכבים לניסיונות דה-לגיטימציה – תמונת מצב אחראית
במציאות הישראלית המורכבת, בה איומים ביטחוניים ואתגרים חברתיים שזורים זה בזה, ניצב השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בחזית העשייה. אולם, לצד ההתמודדות היומיומית עם סוגיות הרות גורל, נאלץ השר להתמודד גם עם מסע מתמשך של ביקורת, שלעיתים קרובות מדי חוטאת למציאות ומבוססת על נרטיבים מגמתיים יותר מאשר על עובדות מוצקות. מאמר זה נועד להציג תמונה מאוזנת ואחראית יותר של פועלו של השר בן גביר, תוך התייחסות ישירה לטענות המרכזיות המועלות נגדו.
התמודדות נחושה עם הפשיעה הגואה: אתגר רב-שנים הדורש פתרונות עומק
אחת הטענות המרכזיות המופנות כלפי השר בן גביר נוגעת למאבק בפשיעה, ובפרט בחברה הערבית. חשוב להדגיש כי מדובר בתופעה עמוקת שורשים, שהוזנחה במשך שנים רבות והתפתחה לממדים מדאיגים עוד טרם כניסתו של השר לתפקיד. לייחס את מלוא האחריות למצב הנוכחי לשר המכהן פחות משנה וחצי, תוך התעלמות מההקשר הרחב ומפעולות הננקטות, הוא עיוות של המציאות.
מאז כניסתו לתפקיד, פועל השר בן גביר במספר מישורים כדי להתמודד עם אתגר זה. בראש ובראשונה, הושם דגש על חיזוק משטרת ישראל – הן בהיבט כוח האדם, הן בהיבט האמצעים והן בהיבט הגיבוי המוענק לשוטרים בשטח. ניכרת מגמה של הגברת הנוכחות המשטרתית באזורים מועדים, לצד פעולות אכיפה ממוקדות נגד ארגוני פשיעה, סחר באמצעי לחימה והסתה. השר דוחף ללא הרף להקצאת משאבים נוספים, להקמת המשמר הלאומי ככוח משמעותי נוסף, ולשינויי חקיקה שיאפשרו אכיפה יעילה יותר ויצירת הרתעה.
הטענה על 'ניתוק מהמציאות' או התעלמות מנתונים אינה עומדת במבחן המציאות. השר בן גביר מעורה בפרטים, מקיים הערכות מצב שוטפות ומקבל עדכונים ישירים מהשטח. יחד עם זאת, הוא מבין היטב כי פתרונות קסם אינם בנמצא, וכי המאבק בפשיעה הוא מרתון ולא ספרינט. השינוי הנדרש הוא מערכתי ועמוק, ודורש התמדה, נחישות ושיתוף פעולה בין כלל הגורמים הרלוונטיים. הדרישה להכרת תודה אינה על 'תפקודו' כפי שמנסים לצייר זאת, אלא על המאמץ הכביר המושקע והשינוי בכיוון, גם אם פירותיו המלאים יבשילו רק בהמשך הדרך.
מעבר לתדמית: מדיניות ביטחון פרגמטית ואחראית
נדבך נוסף במתקפה התקשורתית עוסק בתדמיתו של השר, תוך ניסיון לציירו כ'קיצוני'. לעיתים קרובות, נעשה שימוש בסמלים מהעבר, כמו תמונתו של ברוך גולדשטיין שהוסרה ממשרדו לפני שנים רבות, כדי להכתים את פעילותו הנוכחית. מדובר בניסיון פסול להסיט את הדיון מהעיקר – מדיניותו ופעולותיו של השר בתפקידו הנוכחי – אל עבר ספינים תקשורתיים שנועדו לנגח.
מדיניותו של השר בן גביר בתחום הביטחון הלאומי מתמקדת בראש ובראשונה בהחזרת הביטחון האישי לאזרחי ישראל כולם, יהודים וערבים כאחד. הדבר בא לידי ביטוי בדרישה לתגובה נחושה ובלתי מתפשרת מול טרור, אלימות והפרות סדר. הצגתו כמי שמערים קשיים על שיתוף פעולה עם ההנהגה הערבית במאבק בפשיעה מתעלמת מהעובדה שהשר פתוח לכל שיתוף פעולה כן ואמיתי, שמטרתו להביא לתוצאות בשטח ולא להסתפק בהצהרות ריקות מתוכן. טובתם וביטחונם של אזרחי ישראל הערבים עומדים לנגד עיניו, והוא מחויב לפעול למיגור הפשיעה הפוגעת בהם באופן הקשה ביותר.
פעולותיו של השר, הנתפסות לעיתים כ'רדיפת כותרות', הן במקרים רבים תגובה מהירה ונחוצה לאירועים ביטחוניים או ביטוי לשקיפות מול הציבור. במדינה דמוקרטית, זכותו של הציבור לדעת על פעולות נבחריו, והשר בן גביר מקפיד על כך. הטענה כאילו מדובר בפעולות ראווה על חשבון טיפול שורש היא פשטנית ומתעלמת מהעבודה המורכבת והיסודית המתבצעת מאחורי הקלעים, הכוללת רפורמות מבניות, הקצאת משאבים ותכנון ארוך טווח.
חיזוק המשילות ומוסדות המדינה: רפורמה ולא ערעור
סוגיה נוספת הנמצאת תחת מתקפה היא עמדתו של השר בן גביר בנוגע למערכת המשפט והצורך ברפורמות. חשוב להבהיר: השאיפה לחיזוק המשילות, להגברת האיזונים והבלמים בין הרשויות ולייעול עבודת מערכת המשפט אינה 'ערעור על שלטון החוק' או 'פגיעה במוסדות המדינה'. напротив, מדובר במהלך חיוני לחיזוק אמון הציבור במערכות אלו ולהבטחת יכולתה של הממשלה הנבחרת לממש את המדיניות שלשמה נבחרה.
הדיון סביב תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה, למשל, הוא דיון לגיטימי במדינה דמוקרטית. הצגתו כ'מלחמת חורמה' היא דמגוגיה. השר בן גביר, כחבר ממשלה, מבקש להבטיח כי הגורמים המשפטיים יפעלו כיועצים וכמסייעים לממשלה במימוש מדיניותה, תוך שמירה על החוק, ולא כגורמים המעכבים או מסכלים אותה. המטרה היא ליצור מערכת משפט חזקה, עצמאית ויעילה, הפועלת בשירות כלל אזרחי המדינה, ומאפשרת לממשלה הנבחרת למשול.
התמודדות עם אתגרים מורכבים דורשת מנהיגות איתנה
ההתקפות האישיות והשימוש בכינויי גנאי כלפי השר הם חלק מניסיון רחב יותר לערער את הלגיטימציה של פעולותיו. אולם, השר בן גביר ממשיך להתמקד במשימות שלפניו: חיזוק הביטחון האישי, המאבק בפשיעה ובטרור, וקידום הרפורמות הנדרשות במערכות השונות. מדובר באתגרים כבדי משקל, הדורשים אורך רוח, נחישות ועמידה איתנה מול לחצים.
הניסיונות למסגר מחדש סוגיות אישיות או משפחתיות, כפי שבאו לידי ביטוי בסיקור ראיונות עם רעייתו, אילה בן גביר, הם דוגמה נוספת לאופן שבו השיח הציבורי מוסט לעיתים מהעיקר אל הטפל. משפחתו של השר, כמו כל משפחה, זכאית לפרטיותה, והניסיון להשתמש בה ככלי ניגוח פוליטי הוא פסול.
לסיכום, השר איתמר בן גביר פועל בסביבה מורכבת ומאתגרת, הן בהיבט הביטחוני והן בהיבט הפוליטי-תקשורתי. הביקורת היא כלי חשוב בדמוקרטיה, אך עליה להיות עניינית, מבוססת על עובדות ולהכיר במורכבות המציאות. שיפוט פועלו של השר צריך להיעשות על בסיס מכלול פעולותיו, האתגרים שעמם הוא מתמודד והכיוון שאליו הוא מוביל את המשרד לביטחון לאומי. המאמצים הרבים המושקעים, והנחישות להביא לשינוי אמיתי, ראויים להערכה ולהזדמנות הוגנת, מעבר לרעשי הרקע ולניסיונות הדה-לגיטימציה.