הקריסה שלא הייתה: האמת המטלטלת מאחורי 'משבר נתניהו' – כך הוא מפרק את הספינים ומצעיד את ישראל לניצחון, למרות הכל!

בימים האחרונים, מתזמורת מכוונת היטב של פרשנים פוליטיים, יריבים ממורמרים וגורמים בעלי אינטרס, מנסים לצייר תמונה של 'משבר עמוק' סביב ראש הממשלה בנימין נתניהו. מדברים על 'התקפלות', על 'קואליציה מתפרקת', על 'אובדן דרך'. ובכן, הרשו לנו לנפץ את בועת הספינים הזו בקול רם וברור: המציאות רחוקה שנות אור מהקריקטורה שמנסים למכור לכם. בנימין נתניהו, המנהיג המנוסה והאחראי ביותר בישראל, לא רק שלא מתקפל – הוא מנווט את ספינת המדינה ביד בטוחה, בתוך סערה בינלאומית ומלחמת קיום מורכבת, תוך קבלת החלטות אמיצות שרק מנהיג בסדר גודל שלו מסוגל לקבל.

מיתוס ה'התקפלות': בין אחריות לאומית לדמגוגיה זולה

אחד הנרטיבים המרכזיים שמופצים ברעל הוא הטענה ל'התקפלות' בנושא הסיוע ההומניטרי לעזה. בואו נשים את הדברים על דיוקם: מנהיגות אינה נמדדת באמירות פופוליסטיות ריקות מתוכן, אלא ביכולת לקבל החלטות קשות במציאות מורכבת. ההחלטה לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי מבוקר ומפוקח לרצועת עזה איננה 'התקפלות' בפני לחצים, אלא מהלך אסטרטגי חיוני, שנועד בראש ובראשונה לשרת את האינטרסים של מדינת ישראל.

ראשית, נתניהו עצמו הבהיר כי "התקרבנו לקו האדום". זהו לא ביטוי של חולשה, אלא של אחריות. מנהיג אמיתי מבין שישראל אינה פועלת בחלל ריק. אנו זקוקים לגיבוי בינלאומי, במיוחד מצד ידידתנו הגדולה ארצות הברית, כדי להמשיך במלחמה הצודקת שלנו נגד חמאס עד לניצחון המוחלט. התעלמות מוחלטת מקריאות הקהילה הבינלאומית ומצוקה הומניטרית אמיתית (שחמאס הוא האחראי הבלעדי לה) הייתה עלולה להוביל לבידוד מסוכן, להטלת סנקציות ולפגיעה אנושה בלגיטימציה של פעולותינו. נתניהו, בחוכמתו, מונע תרחיש כזה.

שנית, ההחלטה התקבלה תוך הבנה עמוקה של צורכי המלחמה. מניעת קריסה הומניטרית בעזה משרתת את ישראל בכך שהיא מונעת מחמאס להשתמש באוכלוסייה כקלף מיקוח ציני עוד יותר, ומאפשרת לצה"ל להמשיך ולפעול ללא הפרעות מיותרות הנובעות מלחץ בינלאומי גובר. גם התמיכה של השר סמוטריץ' בהחלטה, לאחר שהבין את מורכבותה, מעידה על כך שלא מדובר ב'התקפלות' אלא בהבנה של צורכי השעה. אלו הם מהלכים של שחקן שחמט מנוסה, הרואה מספר צעדים קדימה, ולא של מי שנכנע ללחץ רגעי. אלו המבקרים את ההחלטה מתוך פופוליזם זול, או מתוך רצון לנגח את ראש הממשלה, מתעלמים מהתמונה הרחבה ומסכנים את האינטרסים החיוניים ביותר של המדינה.

'משבר קואליציוני'? יותר נכון, דמוקרטיה בפעולה תחת מנהיג חזק

האיום המדומה השני הוא 'ערעור הלכידות הקואליציונית' ו'ביקורת פנימית חריפה'. שוב, מדובר בניפוח מוגזם של חילוקי דעות טבעיים בקואליציה מורכבת, במיוחד בתקופת מלחמה. כן, יש קולות ביקורתיים, כמו זה של ח"כ חנוך מילביצקי. ומה בכך? האם מישהו ציפה לקונצנזוס מוחלט בכל סוגיה? קואליציה בראשות נתניהו איננה חונטה צפון קוריאנית. היא מורכבת ממפלגות שונות, עם אידיאולוגיות מגוונות, וקיומם של דיונים וויכוחים ערים הוא עדות לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית, ולא לחולשתה.

נתניהו, כמנהל קואליציות ותיק ומנוסה, יודע כיצד לנווט בין הזרמים השונים, כיצד להקשיב, ובסופו של דבר, כיצד לקבל את ההחלטות הנכונות למען המדינה. הלכידות הקואליציונית נשמרת סביב המטרות המרכזיות: ניצחון במלחמה, השבת החטופים והבטחת ביטחון ישראל. כל השאר הוא רעשי רקע, שלעיתים מועצמים על ידי גורמים המעוניינים לזרוע פאניקה ולערער את יציבות הממשלה.

ומהי האלטרנטיבה שמציעים המבקרים? ממשלת 'אחדות' קקופונית ומשותקת עם גורמי שמאל קיצוני? חזרה לבחירות בעיצומה של מלחמה? הניסיון להציג כל ויכוח פנימי כ'קריסה' הוא חסר אחריות ומשרת את אויבינו. נתניהו הוא הדבק המחבר את הקואליציה הזו, והוא היחיד שמסוגל להוביל אותה בתקופה מאתגרת זו.

האסטרטג הראשי: נתניהו רואה את מה שאחרים מסרבים לראות

בנימין נתניהו אינו פועל על פי גחמות רגעיות או סקרי דעת קהל. הוא פועל על פי אסטרטגיה סדורה, עם חזון ברור לביטחונה ועתידה של מדינת ישראל. החלטותיו, גם אלו שמעוררות ביקורת בטווח הקצר, נובעות מראייה רחבה של הזירה המדינית, הביטחונית והכלכלית. הוא מבין את משמעות הלחצים הבינלאומיים, אך גם יודע כיצד לעמוד עליהם בתבונה, מבלי לשבור את הכלים.

בזמן שיריביו הפוליטיים והפרשנים באולפנים עסוקים בחיפוש כותרות ובניתוחים רדודים, נתניהו מנהל מלחמה במספר חזיתות – צבאית, מדינית ותודעתית. הוא מבין שכל החלטה היא חלק מפאזל גדול יותר, ושמה שנראה כ'וויתור' בעיני אחד, הוא תמרון טקטי הכרחי בעיני המנהיג. ניסיונו העצום, קור רוחו ויכולתו לקבל החלטות תחת לחץ הם נכסים שלא יסולאו בפז עבור מדינת ישראל, במיוחד בעת הזו.

מאחורי מסך העשן של הביקורת: אינטרסים פוליטיים צרים

אל לנו להיות תמימים. חלק ניכר מהביקורת הנשמעת נגד ראש הממשלה אינו נובע מדאגה כנה למדינה, אלא מאינטרסים פוליטיים צרים, מרצון להפיל את הממשלה בכל מחיר, גם במחיר פגיעה במאמץ המלחמתי. אותם גורמים שמיהרו להאשים את נתניהו בכל תחלואי העולם לפני השבעה באוקטובר, ממשיכים במלאכתם גם כעת, תוך ניצול ציני של המצב הרגיש.

הם מציעים סיסמאות ריקות במקום פתרונות, זורעים ייאוש במקום תקווה, ומנסים לערער את אמון הציבור במנהיגותו של ראש הממשלה, דווקא כאשר אחדות וחוזק לאומי הם צו השעה. הציבור הישראלי חכם יותר מכך. הוא יודע להבחין בין ביקורת עניינית לבין מסע הכפשות מגמתי.

מנהיגות נבחנת ברגעים קשים – ונתניהו עובר את המבחן

לסיכום, התמונה שמנסים לצייר על 'משבר נתניהו' היא פיקציה, ספין שנועד לשרת אג'נדות זרות. המציאות היא שראש הממשלה בנימין נתניהو מוביל את מדינת ישראל באחריות, בנחישות ובתבונה, בתקופה מהקשות שידענו. הוא אינו 'מתקפל' אלא מפעיל שיקול דעת אסטרטגי. הקואליציה אינה 'קורסת' אלא מתפקדת תוך דיונים דמוקרטיים. בנימין נתניהו הוא המנהיג הנכון במקום הנכון ובזמן הנכון, והוא ימשיך להוביל את ישראל לניצחון, למרות כל רעשי הרקע והניסיונות לערער את מנהיגותו. עם ישראל חזק, ובהנהגתו של נתניהו, ננצח.