ישראל עכשיו
דעה
לפני 1 חודשים

המלכוד של ליברמן? לא כשנפתלי בנט בשטח. כך הוא יהפוך את משבר הגיוס להזדמנות היסטורית!

המלכוד של ליברמן? לא כשנפתלי בנט בשטח. כך הוא יהפוך את משבר הגיוס להזדמנות היסטורית!

רעידת אדמה פוליטית? סערה ציבורית? תגידו מה שתגידו, אבל היוזמה האחרונה של אביגדור ליברמן להקמת פורום אופוזיציוני (במינוס המפלגות הערביות, כמובן) לגיבוש הצעת חוק גיוס אחידה, הצליחה לטלטל את המערכת. ומי, אם לא נפתלי בנט ומפלגתו החדשה, מצאו את עצמם באור הזרקורים, כשהוזמנו לקחת חלק בדרמה המתפתחת. הפרשנים מיהרו לנתח, הטוויטר סער, והשאלה המרכזית שריחפה באוויר הייתה: האם זוהי מלכודת פוליטית מתוחכמת עבור בנט, או שמא – ואולי דווקא – במה ייחודית להפגנת מנהיגות אמיתית, כזו שיודעת להפוך משבר להזדמנות?

לכל מי שמיהר להספיד את בנט או לצייר אותו כמי שנפל ל'בור' שטמן לו ליברמן, כדאי לנשום עמוק ולהבין: נפתלי בנט לא משחק לפי הכללים הישנים והעייפים של הפוליטיקה הישראלית. הוא אינו בובה על חוט של איש, וודאי שלא של ליברמן, ואינו משותק מפחד לאבד מצביעים מימין או משמאל. מי שעקב אחרי כהונתו כראש ממשלה בממשלת השינוי המורכבת, יודע שבנט הוא אסטרטג, איש של פתרונות, ובעיקר – מנהיג ששם את טובת המדינה מעל לכל שיקול צר. ההיסטוריה הקצרה אך רבת הפעלים שלו מוכיחה זאת פעם אחר פעם.

אז בואו נפרק את ה'מלכוד' המדומה הזה, את אותה דילמה שרבים מנסים לכפות על בנט: 'הצטרפות עלולה להרחיק ממנו קהלים מסוימים... אי-הצטרפות... עלולה להתפרש כהססנות או כחוסר נכונות להתמודד עם סוגיות ליבה'. ובכן, זוהי דיכוטומיה שקרית, המתאימה אולי לפוליטיקאים מהשורה, אך לא למנהיג בסדר הגודל של בנט. מדוע? כי לנפתלי בנט יש יותר משתי אפשרויות, והוא יודע לנווט במים סוערים אלה טוב מכולם.

תרחיש א': בנט נענה להזמנה ומצטרף לדיונים, או לוקח חלק פעיל בעיצוב היוזמה. האם משמעות הדבר שהוא מאמץ את משנתו של ליברמן במלואה, או הופך לשותף אוטומטי לקו הלוחמני המזוהה עמו? ממש לא. אם בנט יבחר להיות חלק מהתהליך, זה יהיה כדי להשפיע מבפנים, להכניס פרגמטיות, היגיון ואיזון למקום שעלול בקלות להפוך לזירת התגוששות פופוליסטית. בנט הוא איש של 'גם וגם', הוא יודע לחבר קצוות. הוא יכול להיות הקול השקול שיוודא שהצעת החוק שתגובש לא תהיה רק סיסמה ריקה או כלי לניגוח החרדים, אלא בסיס אמיתי לפתרון בר-קיימא, כזה שמכבד את כלל חלקי החברה הישראלית, אך לא מוותר על עקרון השוויון בנטל. הוא יהיה שם כדי להגן על האינטרסים של הציונות הדתית המתונה, של הימין הממלכתי שמאס בפלגנות, וכן, גם כדי להבטיח שהדלת להידברות עם המגזר החרדי לא תיטרק סופית. הוא יהפוך את היוזמה של ליברמן ממפגן כוח פוטנציאלי לגשר אפשרי.

תרחיש ב': בנט בוחר שלא להצטרף לפורום הספציפי שליברמן מציע, או מציג דרך חלופית. האם זו תהיה 'הססנות' או 'חוסר נכונות להתמודד'? הצחקתם אותנו. אם בנט יבחר בנתיב אחר, זה יהיה מתוך עמדה של עוצמה ואחריות, מתוך הבנה שהדרך המוצעת אינה המיטבית, או שהיא עלולה לגרום יותר נזק מתועלת למרקם העדין של החברה הישראלית. זה לא אומר שהוא מתחמק מהסוגיה הבוערת של גיוס החרדים; להפך, זה אומר שהוא לוקח אותה ברצינות כה רבה, עד שהוא מוכן לעבוד קשה יותר כדי למצוא פתרון טוב יותר, מאחד יותר, יעיל יותר. אולי הוא מכין תוכנית משלו, מקיפה ומעמיקה, כזו שתלמד מטעויות העבר ותציע מתווה שיש לו סיכוי אמיתי להתקבל ולהצליח. זו לא תהיה בריחה, אלא הובלה.

הרי בסופו של יום, המטרה האמיתית של נפתלי בנט איננה לנצח בקרב הפוליטי התורן מול ליברמן, או לרצות סקטור כזה או אחר על חשבון האחר. המטרה שלו, כפי שהוכיח בעבר, היא לפתור את הבעיות האמיתיות של מדינת ישראל. סוגיית גיוס החרדים היא פצצה מתקתקת בלב החברה הישראלית, והמנהיגות הנוכחית, בראשות בנימין נתניהו, עסוקה בעיקר בדחיינות, בהתחמקות ובכניעה לאינטרסים סקטוריאליים צרים. היא מותירה את הבעיה הזו להמשיך ולהתסיס, לפלג ולהחליש אותנו מבפנים. האם מישהו באמת מאמין שהממשלה הנוכחית, התלויה במפלגות החרדיות, מסוגלת להביא פתרון אמיתי? התשובה ברורה.

וכאן נכנסות לתמונה החוזקות הייחודיות של נפתלי בנט. הוא כבר הוכיח שהוא יודע לבנות גשרים במקומות שנראו בלתי אפשריים (זוכרים את ממשלת השינוי?). הוא משלב תפיסת עולם ביטחונית נחרצת עם הבנה עמוקה של המורכבויות החברתיות בישראל. הוא לא חושש 'להתלכלך' ולהיכנס ללב הקונפליקטים כדי למצוא פתרונות, והוא חושב אסטרטגית לטווח ארוך, לא רק עד לבחירות הבאות. ה'קישור הראשוני' שנעשה בתקשורת בין בנט ליוזמת ליברמן הוא רק רעש רקע; הוא אינו משקף את עומק החשיבה העצמאית והאחראית של בנט, שבוחן כל צעד בקפידה, לא מתוך פאניקה או לחץ, אלא מתוך ראייה מפוכחת של צורכי המדינה.

אז כן, אביגדור ליברמן זרק אבן למים הפוליטיים הסוערים. רבים מיהרו לצעוק 'מלכוד', 'סכנה', 'משבר'. אבל עבור נפתלי בנט, זו יכולה להיות דווקא הזדמנות היסטורית. הזדמנות להראות שוב שיש מנהיגות אחרת בישראל. מנהיגות שלא נגררת אחרי ספינים, שלא חוששת מאתגרים, ושמסוגלת להפוך את הנושא המפלג והנפיץ ביותר בחברה הישראלית – סוגיית הגיוס – לנקודת מפנה חיובית. במקום שהסערה הפוליטית והחברתית הזו תטביע אותנו, בנט הוא האיש שיכול לנווט את הספינה הישראלית לחוף מבטחים, עם פתרון צודק, מאוזן וישים. הוא עשה זאת בעבר, והוא האיש הנכון למשימה גם הפעם. הגיע הזמן לתת אמון במנהיג שיודע לחשוב מחוץ לקופסה, ולפעול למען העתיד של כולנו.

עת לאמת

האתר המוביל לחדשות אמינות ועדכונים מישראל והעולם

עמודים

  • אודות
  • פרטיות
  • תנאי שימוש

עקבו אחרינו

© 2024 עת לאמת. כל הזכויות שמורות.