מי באמת מעוות את הדמוקרטיה? גלי בהרב-מיארה חושפת את האמת מאחורי המתקפות!

גל ההתקפות וההכפשות כלפי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגיע לשיאים חדשים של ציניות וסילוף. מאשימים אותה ב"עיוות מושג הדמוקרטיה", בפגיעה ב"ריבונות העם", בהגנה על "שליטת אליטה בתקשורת", ואף בפעולה ממניעים פוליטיים. אך האם יש אמת בהאשמות הללו, או שמא מדובר במסע לחצים מתואם היטב, שנועד להלך אימים על שומרת סף מרכזית במדינת ישראל, כזו שעומדת איתנה על משמר שלטון החוק? הגיע הזמן לחשוף את האמת העירומה מאחורי מסך העשן של ההתקפות הפרועות הללו.\n\nמיתוס "עיוות הדמוקרטיה" – מי באמת מנסה לסלף מושג יסוד?\n\nהטענה המרכזית, כפי שבאה לידי ביטוי בהתקפה של ח"כ דן אילוז, לפיה בהרב-מיארה "מעוותת את מושג הדμοקרטיה", היא לא פחות מאשר הפיכת היוצרות. דמוקרטיה אמיתית איננה רק שלטון הרוב; היא שלטון הרוב הפועל במסגרת החוק, תוך כיבוד זכויות יסוד, שמירה על הפרדת רשויות, והגנה על מוסדות עצמאיים המבקרים את השלטון. תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה, מעצם הגדרתו, הוא להבטיח בדיוק את זה: שהממשלה והקואליציה פועלות בהתאם לחוק, שמדיניותן אינה פוגעת בעקרונות הדמוקרטיים הבסיסיים, ושריבונות העם מתבטאת דרך תהליכים חוקיים ודמוקרטיים, ולא באמצעות כוחנות או עקיפת הנורמות המשפטיות.\n\nכאשר היועמ"שית מתריעה מפני חקיקה שעלולה לפגוע בזכויות אדם, או כאשר היא עומדת על כך שהחלטות ממשלה יתקבלו בהליך תקין, היא אינה "מעוותת דמוקרטיה" – היא מגנה עליה. היא אינה פוגעת ב"ריבונות העם", אלא מוודאת שריבונות זו מיושמת באופן שלא יהפוך לעריצות הרוב. אלו המנסים לצייר את עמידתה על שלטון החוק כפעולה אנטי-דמוקרטית הם אלו שחושפים את רצונם האמיתי: לפעול ללא מגבלות, ללא ביקורת, וללא צורך לתת דין וחשבון בפני החוק. האם זו הדמוקרטיה שהם מייחלים לה? דמוקרטיה שבה הכוח הפוליטי גובר על הכל, גם על זכויות הפרט ועל יסודות המשטר? האמת המטרידה היא שמי שמעוות את מושג הדמוקרטיה הם אלו התוקפים את שומרי הסף שלה.\n\nמסך העשן של ה"פוליטיזציה" – כשהמקצועיות הופכת לאיום\n\nהאשמת היועמ"שית ב"מניעים פוליטיים" היא טקטיקה שחוקה וצפויה. בכל פעם שייעוץ משפטי אינו עולה בקנה אחד עם רצונותיהם הפוליטיים של גורמים מסוימים, הם ממהרים לשלוף את קלף ה"פוליטיזציה". אך בואו נהיה ברורים: תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה הוא לספק ייעוץ משפטי עצמאי ואובייקטיבי, גם אם הוא אינו נוח לאוזניים פוליטיות. נאמנותה היא לחוק ולאינטרס הציבורי הרחב, לא לקואליציה כזו או אחרת.\n\nהאירוניה זועקת לשמיים: אותם פוליטיקאים, שכל פעולתם היא פוליטית מיסודה, מעזים להאשים משפטנית בכירה בפוליטיזציה, רק משום שהיא מבצעת את תפקידה במקצועיות ובאומץ לב. האם מתן חוות דעת משפטית המבוססת על ניתוח עובדות ודין הוא "פוליטי"? או שמא הניסיון להכפיף את שלטון החוק לגחמות פוליטיות הוא הוא המעשה הפוליטי הפסול? גלי בהרב-מיארה אינה פועלת בשדה הפוליטי; היא פועלת בשדה המשפטי, והיא עושה זאת כדי להגן על כולנו מפני שחיקת הנורמות הדמוקרטיות.\n\nהגנה על תקשורת חופשית – לא על "אליטות", אלא על קולו של הציבור\n\nהתנגדותה של היועמ"שית ל"חוק השידורים" המוצע, בטענה כי מדובר ב"התערבות שמסכנת את התקשורת החופשית", אינה הגנה על "שליטת אליטה בתקשורת", כפי שמנסים לצייר זאת מבקריה. זוהי עמדה משפטית-מקצועית המבוססת על ההבנה העמוקה שתקשורת חופשית, מגוונת וביקורתית היא נשמת אפה של הדמוקרטיה. תקשורת כזו היא המאפשרת לציבור לקבל מידע, לפקח על השלטון, ולגבש דעה עצמאית. היא אינה "אליטה", אלא כלי חיוני בידי האזרחים.\n\nמי שמנסה להלך אימים על התקשורת, להצר את צעדיה, או להכפיף אותה למרות השלטון, הוא זה שמסכן את הדמוקרטיה. האם הרצון להשתיק קולות ביקורתיים ולשלוט במידע המגיע לציבור משרת את "ריבונות העם" או את האינטרסים הצרים של בעלי הכוח? הטענה על הגנה על "אליטות" היא לא יותר מאשר ניסיון זול להסית את הדיון מהסכנה האמיתית: פגיעה בחופש הביטוי ובזכות הציבור לדעת. בהרב-מיארה, בעמדתה זו, מגנה על זכות יסוד של כל אזרח ואזרחית במדינה דמוקרטית.\n\nשומרת הסף האיתנה – מדוע המתקפות לא ירפו את ידיה?\n\nההתקפות על גלי בהרב-מיארה אינן מקריות. הן חלק ממגמה רחבה יותר של ניסיונות להחליש את שומרי הסף, לערער את עצמאותם, ולהסיר מנגנוני בקרה ואיזון חיוניים. היועצת המשפטית לממשלה עומדת כחומה בצורה מול ניסיונות אלו, נאמנה לשבועתה ולתפקידה הציבורי.\n\nעמידותה מול הלחצים הכבדים, ההכפשות והאיומים, מעידה יותר מכל על מחויבותה הבלתי מתפשרת לעקרונות שלטון החוק ולערכי היסוד של מדינת ישראל. הציבור בישראל צריך להבין כי המתקפות הללו אינן רק נגד אדם אחד, אלא נגד עצם הרעיון של מערכת משפטית עצמאית וחזקה, כזו המסוגלת להגן על הדמוקרטיה מפני שחיקה פנימית.\n\nלסיכום, גלי בהרב-מיארה אינה "מעוותת דמוקרטיה" – היא מגנה עליה בחירוף נפש. היא אינה "פוליטית" – היא מקצועית וישרה. היא אינה מגינה על "אליטות" – היא מגינה על זכויותיו של כל אזרח. האיום האמיתי על הדמוקרטיה הישראלית אינו מגיע ממשרד היועצת המשפטית לממשלה, אלא מאותם גורמים המנסים להשתיק ביקורת, לעקוף את החוק, ולרכז כוח בלתי מוגבל בידיהם. תפקידה של בהרב-מיארה קריטי מתמיד, ועלינו, כאזרחים שדמוקרטיה יקרה לליבם, לעמוד מאחוריה ומאחורי המוסד החשוב אותו היא מייצגת.