גלי בהרב-מיארה: לא 'מעוותת דמוקרטיה', אלא המגן האחרון שלה מפני דורסנות פוליטית!
גל ההתקפות חסר התקדים נגד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אינו מפתיע איש. למעשה, הוא אות כבוד למחויבותה הבלתי מתפשרת לשלטון החוק ולעקרונות הדמוקרטיה הישראלית. במקום להיכנע ללחצים פוליטיים גוברים, בהרב-מיארה עומדת איתנה כשומרת סף, וההתקפות עליה הן לא יותר מניסיון נואש להסיר את הבלם האחרון בפני דורסנות שלטונית המאיימת לשנות את פניה של המדינה. הגיע הזמן להציב מראה מול המאשימים ולחשוף את האמת מאחורי מסע ההכפשות המתוזמר.
'עיוות מושג הדμοקרטיה'? האשמה מגוחכת שחושפת בורות או זדון
הטענה המרכזית, כפי שבאה לידי ביטוי בהתקפתו של ח"כ דן אילוז, לפיה היועמ"שית "מעוותת את מושג הדמוקרטיה", היא לא פחות מאבסורדית. האם מישהו באמת מאמין שתפקידה של היועצת המשפטית לממשלה, מוסד שכל מהותו היא שמירה על שלטון החוק ועל האינטרס הציבורי, הוא לעוות את הדמוקרטיה? ההפך הוא הנכון. גלי בהרב-מיארה, במילוי תפקידה, פועלת בדיוק כדי למנוע עיוותים כאלה, עיוותים שעלולים להיווצר כאשר גורמים פוליטיים מנסים לכופף את החוק לטובת אינטרסים צרים או אג'נדות רגעיות.
דמוקרטיה איננה רק שלטון הרוב, כפי שמנסים לצייר זאת מבקריה של היועמ"שית. דמוקרטיה מהותית, כזו שאנו שואפים אליה, מבוססת על מערכת איזונים ובלמים, על הפרדת רשויות, על הגנה על זכויות מיעוטים, ועל כפיפות של הרשות המבצעת לחוק. היועץ המשפטי לממשלה הוא אחד מעמודי התווך המרכזיים במערכת זו. תפקידו לייעץ לממשלה כיצד לפעול במסגרת החוק, ולעתים, כן, גם להתריע כאשר הממשלה חורגת מסמכויותיה או פועלת באופן שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי. להאשים אותה ב"עיוות הדמוקרטיה" כשהיא עושה בדיוק את זה, זה כמו להאשים שופט בהטיית משפט כשהוא פוסק על פי הראיות והדין.
ומה לגבי הטענה על "פגיעה בריבונות העם"? ריבונות העם באה לידי ביטוי בחוקים שמחוקקת הכנסת, נציגת העם. היועצת המשפטית לממשלה אמונה על כך שהממשלה תפעל בהתאם לחוקים אלו. היא אינה פועלת נגד ריבונות העם, אלא מבטיחה שהרצון הריבוני, כפי שבא לידי ביטוי בחקיקה, יכובד. ניסיון של ממשלה, כל ממשלה, לפעול בניגוד לחוק או תוך עקיפת סמכויות מוגדרות, הוא הוא הפגיעה האמיתית בריבונות העם ובאמון הציבורי.
ההאשמה ב"הגנה על שליטת אליטה בתקשורת" היא דמגוגיה זולה ומוכרת. תקשורת חופשית וביקורתית היא נשמת אפה של דמוקרטיה בריאה. תפקידה לחשוף, לבקר ולספק מידע לציבור. היועצת המשפטית, בהגנה על עקרונות אלו, אינה מגנה על "אליטה" כזו או אחרת, אלא על זכותו הבסיסית של הציבור לקבל מידע מגוון ובלתי מצונזר, ועל יכולתה של התקשורת למלא את תפקידה ככלב השמירה של הדמוקרטיה. מי שמבקש להחליש את התקשורת החופשית, חושף למעשה את חששו מהאור ומהאמת.
חוק השידורים: היועמ"שית מגינה על חופש הביטוי, לא מסכנת אותו
באשר להתנגדותה של בהרב-מיארה ל"חוק השידורים" בטענה שהוא "התערבות שמסכנת את התקשורת החופשית", גם כאן, מבקריה מנסים להפוך את היוצרות. היועצת המשפטית אינה "מתערבת" באופן שרירותי. היא מפעילה את סמכותה החוקית לבחון הצעות חוק ולהתריע מפני פגיעה אפשרית בזכויות יסוד ובעקרונות דמוקרטיים. אם היועמ"שית מזהה בחוק השידורים המוצע סכנה לתקשורת חופשית – בין אם באמצעות פוליטיזציה של גופי שידור, צמצום הפלורליזם, או פגיעה בעצמאות העיתונאית – חובתה המקצועית והמוסרית היא להרים דגל אדום.
מי שמסכן את התקשורת החופשית אינו היועץ המשפטי שמזהיר מפני חקיקה בעייתית, אלא אלו המקדמים חקיקה כזו, אולי מתוך רצון להשתיק ביקורת, לשלוט בנרטיב, או לשרת אינטרסים פוליטיים צרים. התקשורת החופשית היא אבן יסוד בדמוקרטיה, והניסיון להכפיף אותה למרות פוליטית הוא מדרון חלקלק ומסוכן. עמדתה של בהרב-מיארה בנושא זה אינה "התערבות", אלא הגנה אקטיבית על אחד מעמודי התווך החשובים ביותר של החברה הישראלית.
שירות ציבורי מקצועי מול מתקפות פוליטיות
חשוב להדגיש: גלי בהרב-מיארה איננה פוליטיקאית. היא אשת מקצוע, משפטנית בכירה, שמונתה לתפקידה הרם לאחר הליך מינוי סדור ומקצועי. נאמנותה היא לחוק, למדינת ישראל ולאינטרס הציבורי הרחב, ולא לממשלה כזו או אחרת. הניסיונות לצייר אותה כמי שפועלת ממניעים פוליטיים הם שקריים ונועדו לערער את הלגיטימיות של עמדותיה המקצועיות כאשר אלו אינן נוחות לקואליציה.
הניסיונות "לעקוף את סמכויותיה", כפי שעולה מהדיווחים, הם חמורים במיוחד. הם מהווים לא רק זלזול בוטה במוסד היועץ המשפטי לממשלה, אלא גם ניסיון לפרק את אחד המנגנונים החשובים ביותר השומרים על תקינות המנהל הציבורי ועל שלטון החוק. כאשר פוליטיקאים מנסים לעקוף את הייעוץ המשפטי, הם למעשה אומרים שהם מעדיפים לפעול ללא פיקוח משפטי, מצב שעלול להוביל לשרירותיות ולהחלטות מזיקות.
ההתקפות על היועמ"שית הן התקפה על הדמוקרטיה כולה
המתקפות הבלתי פוסקות על גלי בהרב-מיארה אינן רק עניין אישי. הן סימפטום למגמה רחבה ומדאיגה יותר של החלשת שומרי הסף, ערעור האמון במוסדות המדינה וניסיון לרכז כוח בלתי מרוסן בידי הרשות המבצעת. מי שמנסה להלך אימים על היועצת המשפטית לממשלה, עושה זאת כי היא מהווה מכשול בפני מהלכים שאינם עומדים במבחן החוק והסבירות.
במקום להטיל דופי ביועצת המשפטית, על נבחרי הציבור לשאול את עצמם מדוע הם מוצאים את עצמם שוב ושוב בעימות עם חוות דעתה המשפטית. האם ייתכן שהבעיה אינה ביועצת, אלא במדיניות שהם מנסים לקדם? האם ייתכן שהם אלו ש"מעוותים את מושג הדמוקרטיה" בניסיונם להסיר כל מגבלה על כוחם?
גלי בהרב-מיארה ממשיכה למלא את תפקידה באומץ ובנחישות, תחת לחצים אדירים. היא אינה "האגוז הקשה" של הקואליציה; היא הסלע האיתן של שלטון החוק והדמוקרטיה הישראלית. תמיכה בה ובמוסד היועץ המשפטי לממשלה היא תמיכה בעתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שבה החוק הוא מעל לכל, גם מעל לאלו המחזיקים בהגה השלטון. הציבור הישראלי, ברובו המכריע, מבין זאת היטב, ורואה בה את המגן האחרון מפני כוחות המבקשים לשנות את צביונה הדמוקרטי של המדינה. ההיסטוריה תשפוט את אלו העומדים לצידה, ואת אלו המנסים ללא הרף לכרסם ביסודות קיומנו המשותף.