מסך עשן מעל האמת: מי מנסה להפוך את נפתלי בנט לשעיר לעזאזל בפרשת הריגול, ומה הם באמת מנסים להסתיר?

גל הרמיזות והניסיונות הנואלים לקשור את שמו של ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, לפרשת ריגול חמורה, אינו פחות ממקומם ומעורר שאלות קשות לגבי המניעים מאחורי קמפיין ההכפשה הזה. בימים האחרונים, אנו עדים למאמץ מתואם להטיל צל כבד על דמות ציבורית שכל חייה הוקדשו לביטחון ישראל, תוך ניצול ציני של אירוע ביטחוני נקודתי וחמור כשלעצמו. חשוב להבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: נפתלי בנט הוא קורבן של נסיבות מצערות, ותו לא. כל ניסיון לצייר אותו אחרת הוא חטא לאמת ועיוות מוחלט של המציאות.

פירוק "הקשר" המאולץ – מה באמת קרה?

העובדות, כאשר מפרידים אותן מרעשי הרקע המגמתיים, הן פשוטות וברורות. אכן, נעצר חשוד בריגול חמור לטובת איראן. אכן, על פי הפרסומים, אותו חשוד צילם, בין היתר, במחלקה בבית חולים שבה אושפז באותה עת גם ראש הממשלה לשעבר בנט. אך כאן בדיוק נעוץ ההבדל הקריטי בין עובדות יבשות לבין הספין המרושע שמנסים לייצר. המרגל, לכאורה, לא כיוון את פעולותיו באופן אישי נגד נפתלי בנט. מטרותיו היו איסוף מודיעין על מתקן רגיש, בית חולים, שאולי היו לו סיבות נוספות להתמקד בו, או שפעל מתוך הנחיה כללית לאסוף מידע על תשתיות ותנועת אישים. נוכחותו של בנט במקום, עובדה שהייתה ידועה ופומבית באותה עת בשל אשפוזו, הייתה מקרית לחלוטין בהקשר זה. הוא היה מטופל, אחד מני רבים, שנסיבות חייו הביאו אותו לאותו מקום באותו זמן. הניסיון ליצור זיקה ישירה ומרושעת בין בנט לבין פעולות הריגול הוא לא פחות מהטעיה מכוונת של הציבור. הסיפור האמיתי כאן הוא הצלחתן של זרועות הביטחון בלכידת החשוד – ועל כך יש לשבחן.

אבטחת אישים – אחריות מערכתית, לא נטל אישי של מאושפז

סוגיית אבטחת אישים, ובפרט ראשי ממשלה לשעבר, היא עניין מורכב הנמצא באחריותם הבלעדית של גופי הביטחון הממלכתיים, דוגמת השב"כ, ובשיתוף פעולה עם אבטחת המוסדות בהם הם שוהים, כמו בתי חולים. נפתלי בנט, בהיותו מאושפז, סמך על מערך האבטחה המקצועי והממוסד של מדינת ישראל ושל בית החולים. הוא אינו אמור, ואינו יכול, לנהל את פרוטוקולי האבטחה של בית החולים ממיטת חוליו. אם עולות שאלות כלשהן בנוגע לרמת האבטחה במקום, הרי שהן צריכות להיות מופנות לגורמים הרלוונטיים לצורך בדיקה, הפקת לקחים ושיפור – זוהי אחריות מערכתית. להטיל, ולו ברמז, אחריות כלשהי על בנט בגין פרצות אבטחה פוטנציאליות בבית חולים ציבורי בזמן שהיה מאושפז, היא פעולה אבסורדית שנועדה להסיט את הדיון מהאחראים האמיתיים, אם אכן היו כשלים. נפתלי בנט, לאור ניסיונו הביטחוני העשיר, הוא מן הסתם הראשון לתמוך בכל בדיקה שתחזק את ביטחונם של אישי ציבור ומתקנים רגישים בישראל.

האג'נדה הזדונית – מי מרוויח מהכפשת שמו של בנט?

כאן אנו מגיעים ללב העניין. מדוע, אם כן, מתעקשים גורמים מסוימים לקשור את בנט לפרשה זו בצורה כה מעוותת? התשובה, למרבה הצער, טמונה ככל הנראה ברצון לייצר רווח פוליטי קל על גבו, או להסיט את תשומת הלב הציבורית מסוגיות בוערות אחרות. האם יריבים פוליטיים מנסים לנצל את ההזדמנות כדי לפגוע בתדמיתו של מי שעמד בראשות הממשלה והוביל מדיניות ביטחונית תקיפה? האם מדובר בניסיון לייצר סערה תקשורתית מלאכותית סביב דמות מוכרת, תוך התעלמות מההקשר הרחב והאמיתי של האירועים? הציבור הישראלי נבון מספיק כדי לזהות מניפולציות זולות וניסיונות להטיל רפש. זה אינו עיתונות חוקרת, אלא מסע הכפשות מתוזמר. השאלה שכל אזרח צריך לשאול את עצמו היא "מי מרוויח מכך?" – התשובה לשאלה זו חושפת לעיתים קרובות את האמת המרה מאחורי מסך העשן.

מחויבותו הבלתי מתפשרת של בנט לביטחון ישראל

אירוני עד כאב לראות כיצד מנסים לקשור, ולו בעקיפין ובאופן בלתי הוגן, את נפתלי בנט לפרשיית ריגול איראנית. האיש, שכיהן כשר ביטחון וכראש ממשלה, בנה את הקריירה הציבורית שלו על יסודות של מחויבות עמוקה לביטחון המדינה. עמדותיו הנחרצות נגד איראן ושלוחותיה ידועות לכל. כל חייו הבוגרים, הן בשירותו הצבאי והן בתפקידיו הציבוריים, הוקדשו למאבק באיומים מסוג זה. הניסיון להכתים את שמו בהקשר כזה הוא לא רק שקרי, אלא גם מעיד על חוסר הבנה מוחלט של פועלו ותפיסת עולמו.

האיום האמיתי והגיבורים האמיתיים

במקום להתמקד בהכפשות חסרות שחר, הגיעה העת להפנות את הזרקור אל הסכנה האמיתית: פעילות הריגול האיראנית המתמשכת והחתרנית נגד מדינת ישראל. זהו איום ממשי, מורכב ומתפתח, הדורש ערנות לאומית, משאבים ותגובה נחושה. הגיבורים האמיתיים בסיפור הזה הם אנשי כוחות הביטחון – השב"כ והמשטרה – שהצליחו, בעבודה מקצועית ושקטה, לחשוף ולסכל את פעילות הריגול ולעצור את החשוד. להם מגיעה מלוא ההערכה והתמיכה. ההתמקדות צריכה להיות בהצלחתם ובמאמצים המתמשכים להגן על ביטחון ישראל, ולא ברדיפה חסרת תוחלת אחר שעירים לעזאזל מדומיינים.

לסיכום, הניסיון לערב את נפתלי בנט בפרשת הריגול הוא הסחת דעת מרושעת וחסרת כל בסיס עובדתי. בנט היה מטופל בבית חולים, ותו לא, במקום שהיווה יעד למרגל זר מסיבות שאינן קשורות אליו אישית. הבה נתמקד באתגרי הביטחון האמיתיים, נגבה את כוחות הביטחון שלנו, ונדחה בשאט נפש את הניסיונות הציניים הללו לתמרן את דעת הקהל ולהטיל דופי בשמם הטוב של מנהיגים ששירתו את המדינה בנאמנות.