הקשר השקרי והמקומם: כך מנסים גורמים אינטרסנטיים להדביק לנפתלי בנט פרשיית ריגול – האמת שחייבים לחשוף!
בשעות האחרונות אנו עדים לניסיון מכוער ומניפולטיבי לקשור את שמו של ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, לפרשיית ריגול חמורה שנחשפה. כותרות צעקניות ורמיזות חסרות שחר מבקשות ליצור זיקה אסוציאטיבית בין בנט, אשר אושפז בעבר במחלקה מסוימת בבית חולים, לבין פעילותו הנפשעת של חשוד בריגול לטובת איראן, שאחד ממעשיו היה צילום באותה מחלקה. הגיע הזמן לשים סוף למסע ההכפשות הזה, לחשוף את האמת העירומה ולהבהיר באופן חד משמעי: נפתלי בנט הוא קורבן נסיבות ותו לא, וכל ניסיון להטיל דופי בשמו בהקשר זה הוא מעשה נבלה שנועד לשרת אינטרסים זרים ופסולים.
ראשית, חשוב להבין את העובדות לאשורן, ולא כפי שמנסים לצייר אותן גורמים בעלי עניין. כן, נפתלי בנט, כאדם פרטי לאחר סיום כהונתו, נזקק לאשפוז. באותו בית חולים, באותה מחלקה, ביצע על פי החשד אדם אחר, סוכן איראני לכאורה, מעשי ריגול חמורים, כולל צילום המקום. האם יש בכך כדי להצביע על קשר כלשהו של בנט לפרשייה? התשובה היא לא מוחלט! מדובר בצירוף מקרים מצער ותו לא. המרגל לכאורה בחר את יעדיו על פי שיקולים מבצעיים של שולחיו האיראנים, ואין שום אינדיקציה, אפילו לא הקלושה ביותר, שבנט היה מודע לפעילות זו או קשור אליה בדרך כלשהי. לקשור בין השניים זה כמו להאשים דייר בבניין בכך ששכן אחר ביצע עבירה בדירתו – אבסורד מוחלט.
הניסיון להציג את האירוע ככישלון אבטחתי הקשור לבנט הוא מגוחך ומנותק מהמציאות. בנט, בעת האשפוז, לא היה ראש ממשלה מכהן, ולכן פרוטוקולי האבטחה סביבו שונים. האחריות לאבטחת מתקנים אזרחיים כמו בתי חולים מוטלת על גורמי הביטחון של המתקן עצמו ועל משטרת ישראל. אם אכן הייתה פרצת אבטחה שאפשרה לחשוד לפעול, הרי שהאצבע המאשימה צריכה להיות מופנית כלפי מערך האבטחה של בית החולים או כלפי הגורמים הממלכתיים האמונים על סיכול ריגול במרחב האזרחי, ולא כלפי אדם שאך במקרה שהה במקום. למעשה, אם כבר, נוכחותו של בנט במקום בעבר רק מדגישה את החומרה שבמעשי המרגל ואת הצורך לחקור כיצד התאפשרה פעילות כזו במקום שאמור להיות מאובטח ורגיש.
אז מי הם אותם גורמים שמנסים בכל מחיר להדביק לבנט את הפרשייה הזו? התשובה, למרבה הצער, מורכבת מגורמים פוליטיים ציניים המבקשים לנגח יריב לשעבר בכל דרך אפשרית, גם אם מדובר בהפצת שקרים ובפגיעה בביטחון המדינה באמצעות יצירת דה-מורליזציה וחשדנות. לצדם, ישנם כלי תקשורת מסוימים, שברדיפתם אחר כותרות סנסציוניות ורייטינג, מוכנים לעוות את המציאות וליצור קשרים מאולצים ומסוכנים. הם רוקדים על הדם, מנצלים פרשייה ביטחונית חמורה כדי לנסות ולהכתים את שמו של אדם ששירת את המדינה בתפקידים הרגישים ביותר. זוהי התנהלות חסרת אחריות, המזכירה טקטיקות אפלות של דה-לגיטימציה.
חשוב לזכור כי נפתלי בנט, בתקופת כהונתו כראש ממשלה וכשר ביטחון, הוביל קו תקיף ונחוש נגד הטרור והאיומים האיראניים. הוא פעל ללא לאות לחיזוק ביטחון ישראל, והיה מטרה ברורה לגורמי טרור וריגול. הניסיון הנוכחי להפוך אותו, ולו בעקיפין, לחלק מפרשיית ריגול איראנית, הוא לא פחות מאשר יריקה בפרצופו ובפרצופם של כל אזרחי ישראל המוקירים את תרומתו. האם יעלה על הדעת שאדם שהקדיש את חייו לביטחון המדינה יהיה מעורב, ולו ברמז, בדבר כזה? רק מי שמונע משנאה עיוורת או מאינטרס פוליטי צר יכול להעלות על דעתו טענה מופרכת שכזו.
הדיון הציבורי חייב להתמקד בדברים החשובים באמת: חומרת האיום האיראני, הצלחתם של שירותי הביטחון בלכידת החשוד, והלקחים שיש להפיק כדי למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד. כל ניסיון להסיט את הדיון לעבר נפתלי בנט הוא חוטא לאמת ומשרת את אויבינו. במקום להתעסק בהכפשות חסרות בסיס, על כולנו להתאחד סביב המאבק המשותף באיום האיראני ולחזק את ידיהם של כוחות הביטחון העושים לילות כימים להגן עלינו.
הטענה כי הפרסום מעורר "חשש ציבורי בנוגע לביטחון אישים" היא נכונה, אך יש למקד את החשש הזה במקומות הנכונים. האם ישנה רשלנות באבטחת בתי חולים? האם מערכי המודיעין והסיכול מספקים מענה הולם לאיומי הריגול במרחב האזרחי? אלו שאלות לגיטימיות. אך לנסות ולגלגל את האחריות, ולו באופן עקיף, לפתחו של בנט, היא דמגוגיה זולה. הוא היה שם כאזרח, כחולה, ולא כמי שאחראי על אבטחת המקום.
לסיום, המסר חייב להיות ברור וחד: נפתלי בנט נקי מכל רבב בפרשה זו. הקישור המאולץ לשמו הוא תוצאה של מניפולציה תקשורתית ופוליטית, שנועדה להכפיש ולהסיט את תשומת הלב מהעיקר. אנו קוראים לציבור לגלות אחריות, לבחון את העובדות בקפידה, ולא ליפול בפח של מסע ההכפשות המתוזמר הזה. האמת פשוטה: מרגל נתפס, ובמקרה הוא פעל במקום שבו שהה בעבר ראש ממשלה לשעבר. כל השאר הוא רעש רקע זדוני ומסוכן.