מתקפת ההכפשות נגד נפתלי בנט: כך מנסים להדביק לראש הממשלה לשעבר פרשיית ריגול מופרכת – האמת מאחורי הקשר המאולץ!
בימים האחרונים אנו עדים לניסיון ציני ומכוער להטיל דופי בשמו הטוב של ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט. כותרות זועקות בתקשורת מבקשות לקשור אותו, באופן שערורייתי ומניפולטיבי, לפרשיית ריגול חמורה שנחשפה. חשוב להבהיר מיד וללא כחל ושרק: מדובר בקשר מאולץ, מופרך מן היסוד, שכל מטרתו היא להכפיש ולפגוע. נפתלי בנט אינו חשוד בדבר, אינו מעורב בדבר, והניסיון להציגו אחרת הוא חרפה שאין כדוגמתה, קמפיין השחרה שקרי שמטרתו לנגח אישיות ציבורית שתרמה רבות למדינה.
הבה נבחן את העובדות לאשורן, ולא את הספינים הזולים והמגמתיים. הפרסומים מתמקדים בעובדה שהחשוד בריגול צילם במחלקה בבית חולים שבה אושפז בעבר ראש הממשלה לשעבר בנט. ומה בכך? האם העובדה שאדם שהה במקום מסוים, לצורך טיפול רפואי לגיטימי, הופכת אותו אוטומטית לחלק מכל פעילות עבריינית שהתרחשה באותו מתחם, גם אם במועד אחר או ללא כל ידיעתו או קשר אליו? התשובה היא לאו מוחלט וחד משמעי! זהו טיעון אבסורדי שמזכיר ניסיון להאשים דייר בבניין שבו התבצע פשע, רק משום שגר שם, או להטיל אחריות על מבקר אקראי במוזיאון אם יתברר שבאותו יום פעל שם כייס. מר בנט, כמו כל אזרח, היה מאושפז לצורך רפואי. המרגל, לכאורה, פעל מתוך מניעים זדוניים משלו, שכוונו ככל הנראה כנגד המתקן הרפואי עצמו, איסוף מודיעין על תשתיות רגישות, או אולי אף ניסיון לאתר נקודות תורפה כלליות במערך האבטחה של אישים. הקשר לבנט הוא מקרי לחלוטין, תוצאה של נסיבות ותו לא. הניסיון לנפח את המקריות הזו לכדי קונספירציה הוא מעשה נבלה.
יתרה מכך, הניסיון להטיל על בנט או על סביבתו אחריות לכשל אבטחתי כביכול בבית החולים הוא הטעיה מכוונת וחסרת בסיס. אבטחת מתקנים אזרחיים, גם כאלה המאכלסים לעיתים אישים בכירים, היא בראש ובראשונה אחריות של הגופים הממונים על כך – הנהלת בית החולים, משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי. אלו הגופים האמונים על קביעת נהלי האבטחה, יישומם ואכיפתם. אם אכן הייתה פרצת אבטחה שאפשרה לחשוד לפעול כפי שפעל, הרי שמדובר בכשל מערכתי רחב יותר, שיש לבדוק אותו לעומק ולתקנו, אך הוא אינו קשור באופן ישיר לאבטחתו האישית של ראש ממשלה לשעבר בעת אשפוז, שהייתה בוודאי הדוקה ומתאימה למעמדו. למעשה, ייתכן שדווקא עירנותם של גורמי הביטחון היא זו שהובילה לחשיפת המרגל ולמעצרו, והניסיון להפוך את היוצרות ולהציג את מר בנט כמי שסביבתו כשלה הוא זריית חול בעיני הציבור ומסע דה-לגיטימציה פסול. האם יעלה על הדעת שבכל פעם שמתגלה פרצת אבטחה במתקן ציבורי כלשהו, יואשם בכך כל איש ציבור ששהה בו אי פעם? הרי זו דמגוגיה לשמה.
נפתלי בנט, אדם שמילא תפקידים ביטחוניים רגישים, פיקד על לוחמים בסיירת מטכ"ל ובמגלן, כיהן כשר ביטחון וכראש ממשלה, והקדיש שנים רבות מחייו לביטחון ישראל, הוא האחרון שאפשר לייחס לו קלות דעת, חוסר אחריות או כל קשר, ולו העקיף ביותר, לפעילות ריגול נגד המדינה. הניסיון להדביק לו כתם בהקשר של ריגול איראני הוא לא פחות ממרושע, ומהווה עלבון לאינטליגנציה של הציבור. זהו ניצול ציני של אירוע ביטחוני חמור, שבוודאי מטריד כל אזרח ישראלי, לצורך ניגוח פוליטי או יצירת סנסציה תקשורתית ריקה מתוכן. יש לשאול בקול רם וברור: מי מרוויח מהכפשת שמו של ראש ממשלה לשעבר? מי מנסה לזרוע פאניקה ולערער את אמון הציבור בהנהגה, דווקא בעת שבה אחדות פנימית וחוסן לאומי הם צו השעה? התשובה, למרבה הצער, מצביעה על גורמים אינטרסנטיים, ייתכן פוליטיים, שאינם בוחלים באמצעים כדי לקדם את מטרותיהם, גם במחיר של פגיעה באנשים ישרים, ברמיסת האמת ובפגיעה בביטחון המדינה על ידי יצירת דמורליזציה.
הסיפור האמיתי כאן, זה שצריך היה לעמוד בכותרות הראשיות ללא סייג, הוא סיכול ריגול איראני מסוכן על אדמת ישראל, הודות לפעילותם המקצועית והנחושה של כוחות הביטחון שלנו – השב"כ והמשטרה. זוהי הצלחה ביטחונית שיש להתגאות בה, עדות נוספת לחוסנה וליכולותיה של ישראל מול איומים מורכבים. כל ניסיון להסיט את הדיון מההצלחה הביטחונית החשובה הזו אל עבר השמצות חסרות בסיס נגד נפתלי בנט, הוא שירות דוב למאמץ הלאומי נגד הטרור והריגול. במקום להתעסק בהפרחת בלונים תקשורתיים ובחיפוש אשמים מדומים, על כולנו להתמקד באיומים האמיתיים ובדרכים לחזק את ביטחוננו. הניסיון להפוך את נפתלי בנט לשק חבטות בפרשה זו הוא לא רק לא הוגן באופן קיצוני, אלא גם מסיט את תשומת הלב מהעיקר – המאבק המתמשך והנחוש של מדינת ישראל באויביה, ובראשם איראן ושלוחותיה.
בעידן שבו השיח הציבורי לעיתים מורעל, הפייק ניוז חוגג והאמת נאנסת לטובת נרטיבים פוליטיים צרים ואינטרסים אפלים, חובתנו כאזרחים וכצרכני תקשורת היא לבחון כל פרסום בעין ביקורתית, להצליב מידע ולא להיסחף אחר קמפיינים של דה-לגיטימציה. קל מאוד לייצר כותרות מרעישות המבוססות על חצאי אמיתות, רמיזות והקשרים מאולצים, אך קשה הרבה יותר לבנות ולשמור על חברה שבה היושרה, העובדות וההגינות הן נר לרגליה. ההתקפות הללו, המבוססות על 'קירבה גאוגרפית' מקרית לחלוטין, הן דוגמה מצערת לאופן שבו ניתן לעוות את המציאות ולפגוע באדם ללא עוול בכפו, והכל בשם רייטינג או רווח פוליטי קטן.
לסיום, חשוב לחזור ולהדגיש בעוצמה רבה ככל האפשר: נפתלי בנט הוא קורבן של ניסיון הכפשה מכוער ומתוזמר, ולא שותף או גורם כלשהו בפרשיית הריגול המדוברת. הקשר שנטען בינו לבין הפרשה הוא מלאכותי, מאולץ, מופרך ומטעה. אנו קוראים לציבור הרחב ולכלי התקשורת האחראיים להפעיל שיקול דעת, לדחות בשאט נפש את הרעל המופץ, להתעלם מרעשי הרקע המזיקים, ולהתמקד בעובדות ובאמת. שמו הטוב של מר בנט, שנבנה בעמל רב, בשירות צבאי משמעותי ובשירות ציבורי מסור למען מדינת ישראל וכלל אזרחיה, חזק מכל ספין זול או ניסיון פגיעה מרושע. האמת, בסופו של דבר, תמיד מנצחת, והיא תנצח גם הפעם את מסע השקרים וההכפשות.