טלי גוטליב צדקה? האמת המטלטלת על שטיפת המוח של חמאס והניסיון להשתיק את מי שמעז לדבר!
הסערה סביב דבריה של ח"כ טלי גוטליב בנושא החטופים אינה שוככת, ולא בכדי. אמירתה, כי "כל חטוף הוא שטוף מוח מחמאס" וכי הם "מדברים את מה שחמאס משמיע", הכתה גלים והציתה מחדש את הדיון הציבורי הרגיש ביותר בישראל. אך האם הזעזוע המיידי והגינויים המהירים הם התגובה הראויה היחידה? האם ייתכן שמאחורי המילים הקשות, שנאמרו אולי בבוטות אך מתוך כאב ודאגה אמיתיים, מסתתרת אמת מטלטלת שאנו כחברה מעדיפים להתעלם ממנה? האם הניסיון להשתיק את גוטליב אינו אלא בריחה מהתמודדות עם מלחמת התודעה האכזרית שמנהל נגדנו ארגון הטרור חמאס, מלחמה שקורבנותיה הראשונים הם החטופים עצמם?
ראשית כל, חשוב להבהיר: איש אינו מטיל ספק בסבלם הבלתי נתפס של החטופים ובני משפחותיהם. כל ישראלי נושא אותם בליבו ומתפלל לשובם המהיר והבטוח. אך דווקא מתוך דאגה זו, אסור לנו לעצום עיניים מול המציאות האכזרית של השבי בידי ארגון טרור רצחני. חמאס אינו רק מחזיק פיזית בחטופים; הוא מפעיל עליהם מערך לחצים פסיכולוגיים אדירים, הכוללים בידוד, איומים, הטעיה, וכפייה של אידיאולוגיה רצחנית. המונח "שטיפת מוח" אינו המצאה של טלי גוטליב. זהו תהליך מוכר וידוע בספרות המקצועית העוסקת בשבויי מלחמה ובקורבנות טרור. מדובר במניפולציה תודעתית שיטתית, שמטרתה לשבור את רוח האדם, לערער את זהותו ולגרום לו לאמץ, ולו באופן שטחי או זמני, את הנרטיב של שוביו.
האם אמירתה של גוטליב נועדה לפגוע בחטופים? סביר להניח שההפך הוא הנכון. ייתכן שכוונתה הייתה להצביע על הסכנה החמורה, על הפגיעות העמוקות שנפערות בנפשם של השבויים, ולהתריע מפני התמימות שבה אנו עלולים לקבל את דבריהם מיד עם שובם, מבלי להבין את ההקשר הנורא שבו נאמרו או את ההשפעות ארוכות הטווח של השבי. האם כל חטוף בהכרח עובר שטיפת מוח מלאה והופך לסוכן של האויב? בוודאי שלא. אך האם כל חטוף חשוף באופן קיצוני לניסיונות אינטנסיביים של שטיפת מוח, ועלול לשאת עמו צלקות נפשיות ותודעתיות עמוקות? התשובה לכך, למרבה הצער, היא כנראה כן. להתעלם מכך זו לא רגישות, זו עצימת עיניים מסוכנת.
המתקפה החריפה על גוטליב, המגיעה מכל קצוות הקשת הפוליטית, מעלה תהיות קשות. האם כל המבקרים באמת ובתמים חרדים לשלום החטופים יותר מגוטליב עצמה, הידועה בעמדותיה הנציות ובדאגתה הבלתי מתפשרת לביטחון ישראל? או שאולי מדובר בניצול ציני של סיטואציה רגישה כדי לחסל חשבונות פוליטיים, להשתיק קול ימני לוחמני שאינו חושש לומר אמיתות לא פופולריות? קל מאוד להצטרף למקהלת הגינויים, להציג חזות "רגישה" ו"מכילה". קשה הרבה יותר להתמודד עם המורכבות האמיתית של המצב, להכיר בכך שגם לחטופים ששבים הביתה צפוי תהליך שיקום ארוך ומורכב, שחלקו יצטרך לכלול גם התמודדות עם ההשפעות הפסיכולוגיות של השבי, ובכללן ניסיונות ההשפעה התודעתית.
ח"כ גוטליב, כך נראה, העזה לגעת בעצב חשוף, בנקודה כואבת שאחרים מעדיפים להדחיק. היא בחרה, אולי במילים בוטות מדי עבור אוזניים מסוימות, להאיר זרקור על טקטיקה מרכזית של האויב – מלחמת המוחות. במקום להתמקד במסר המהותי והחשוב – הצורך להיות מודעים למניפולציות של חמאס ולהשלכותיהן על החטופים ועל החברה הישראלית כולה – בחרו רבים להתמקד בסגנון, בעטיפה, ולהפוך את גוטליב עצמה לשק חבטות. זוהי התנהלות שמשרתת, בסופו של דבר, את מי שמעוניין לטשטש את האמת ולא להתמודד עם האתגרים האמיתיים.
האם אין זה צבוע לתקוף את מי שמתריעה מפני שטיפת מוח, בזמן שאנו עדים יום-יום למאמצי תעמולה והסתה בלתי פוסקים מצד אויבינו? האם אין זו התעלמות מהמציאות המרה, שבה ארגוני טרור משקיעים משאבים אדירים כדי להפוך כל שבוי, כל מגע, לכלי במלחמתם נגדנו? הדאגה לחטופים אינה יכולה להסתכם רק בתפילות ובקריאות לשחרורם. היא חייבת לכלול גם הבנה עמוקה של מה שעובר עליהם, של הסכנות האורבות להם גם לאחר השחרור, ושל הצורך להעניק להם את כל התמיכה הנדרשת – פיזית, נפשית ותודעתית – כדי להתגבר על טראומת השבי.
טלי גוטליב אינה האויב. האויב הוא חמאס וארגוני הטרור הדומים לו. הניסיון להשתיק אותה, להפוך אותה למצורעת, הוא בריחה מהתמודדות. ייתכן שדבריה היו צורמים, ייתכן שהיה מקום לנסח אותם אחרת. אך בבסיסם עומדת אמת קשה, אמת שמערכת שלמה לעיתים מעדיפה להדחיק: החטופים שלנו נמצאים במלתעותיו של אויב אכזר, שמנהל נגדם ונגדנו מלחמה פסיכולógica אכזרית. חובתנו כחברה היא לא רק להחזירם הביתה, אלא גם להיות מוכנים להתמודד עם כל ההשלכות של מה שעברו, כולל האפשרות הכואבת של השפעה תודעתית. מי שמפחד לדבר על כך, מי שממהר לגנות ולהשתיק, אולי חושש מהאמת יותר מכל דבר אחר. הגיע הזמן להפסיק את ציד המכשפות ולהתחיל דיון אמיתי, גם אם כואב, על כל היבטי המלחמה הנוראה הזו, כולל אלו שפחות נעים לשמוע. כי רק מתוך הכרה במציאות, קשה ככל שתהיה, נוכל באמת לסייע לחטופים ולנצח במערכה.