בנט תחת מתקפה משולבת: מהזעקה לשינוי שהוצגה כהסתה, ועד לניצול שפל של חילול סמלים – כל האמת בפנים!
נפתלי בנט, דמות פוליטית מרכזית וראש ממשלה לשעבר, מוצא עצמו תחת מתקפה רב-חזיתית, מתקפה שאינה בוחלת באמצעים ומטרתה אחת: לערער את מעמדו ולצייר אותו באור שלילי ומעוות. זהו אינו מאבק פוליטי לגיטימי, אלא מסע הכפשות מתוזמר המנסה להפוך כל אמירה, כל אירוע, ואפילו מעשים נתעבים של אחרים, לכלי ניגוח נגדו. במאמר זה, החמישי והאחרון בסדרה החושפת את האמת מאחורי הקמפיינים נגדו, נשים את הדברים על השולחן, ננתח את הטקטיקות הבזויות, ונבהיר מדוע דווקא בנט הוא המטרה, וכיצד האמת הפשוטה חזקה מכל שקר.
הפיכת זעקה לשינוי ל"הקצנה": המקרה של שחר האס
אחת החזיתות בהן מנסים לתקוף את בנט היא דרך אנשים המזוהים עמו. כך, למשל, ציטוט של שחר האס, שמונה לראש מטה הבחירות של בנט בחולון, הפך למטרה. האס אמר: "אני מרגיש שהמצב החברתי, הפוליטי והבינלאומי מחייב את כולנו לנקוט עמדה ברורה ולעשות כל שביכולתנו להחליף את ההנהגה הרעה שמנהלת כיום את מדינת ישראל". מיד קפצו המקטרגים וניסו לצייר אמירה זו כתוקפנית, מקטבת, ואף כזו המעידה על "תדמית לוחמנית" של בנט עצמו.
הבה נהיה ברורים: אמירתו של האס היא זעקה לגיטימית, ביטוי לתחושות עמוקות של אזרחים רבים בישראל המודאגים ממצב המדינה ומייחלים לשינוי. זוהי קריאה לפעולה דמוקרטית, להחלפת הנהגה באמצעות הכלים המקובלים – בחירות. היכן כאן ההקצנה? היכן הלוחמנות המסוכנת? האם הרצון להחליף הנהגה שנתפסת ככושלת הפך פתאום לטאבו במדינת ישראל הדמוקרטית?
הצביעות זועקת לשמיים. אותם גורמים המזדעזעים כביכול מאמירה זו, הם לא פעם אלו ששותקים או אף מעודדים שיח אלים, מסית ומפלג בהרבה כאשר הוא מגיע מהצד "שלהם". ראינו קריאות חמורות בהרבה, התבטאויות המשוות יריבים פוליטיים לאויבי המדינה, ואף כאלו הגובלות בהסתה של ממש. לעומת זאת, הקריאה של האס, גם אם נמסרה בלהט, היא קריאה לשינוי פוליטי, לא לאלימות או לשנאה. הניסיון להציג זאת כ"איום PR" על בנט הוא מגוחך ונועד לשרת אג'נדה פוליטית צרה: השתקת כל קול ביקורתי והצגת כל רצון לשינוי כקיצוני.
נפתלי בנט, לאורך כל דרכו הפוליטית, הוכיח שהוא איש של מעשים, של אחריות ושל ממלכתיות. העובדה שאנשים כמו שחר האס נרתמים למענו מעידה דווקא על התקווה שהוא מייצג בעיני רבים – תקווה לשינוי חיובי, למנהיגות אחראית שתשים את טובת המדינה מעל לכל. הניסיון להדביק לו תדמית לוחמנית בשל אמירה של פעיל שטח הוא לא פחות מניסיון נואל להסיט את הדיון מהבעיות האמיתיות ומהצורך האמיתי בשינוי.
חילול הקודש ככלי ניגוח: הניצול הציני של שריפת מדי צה"ל
אם חשבנו שהגענו לתחתית בכל הנוגע לטקטיקות פוליטיות, הרי שהפרשה השנייה חושפת שפל חדש ומסוכן. הדיווח על אדם שצילם במחלקה בה אושפז בנט, ולאחר מכן תועד שורף מדי צה"ל, הוא אירוע חמור ומזעזע בפני עצמו. שריפת מדי צה"ל היא מעשה נבלה, פגיעה בקודש הקודשים של החברה הישראלית, ביזוי סמל המדינה והצבא המגן עלינו. אין מילים לגנות מעשה כזה.
אך מה שחמור לא פחות, ואולי אף יותר מבחינת ההשלכות על השיח הציבורי, הוא הניסיון המרושע לקשור, ולו ברמז, את נפתלי בנט לאירוע הנתעב הזה. עצם העובדה שהאירוע התרחש בסמיכות זמנים או מקום לאשפוזו של בנט, הפכה בידי גורמים אינטרסנטיים לכלי ניגוח. זוהי דמגוגיה זולה ומסוכנת. האם יעלה על הדעת להאשים את בנט במעשיו של אדם אחר, רק משום ששהו באותו בניין? האם מישהו באמת מאמין שלבנט, איש ששירת כלוחם ומפקד בסיירת מטכ"ל, איש שביטחון ישראל וצה"ל הם נר לרגליו, יש קשר כלשהו, ישיר או עקיף, למעשה בזוי שכזה?
הניסיון הזה הוא לא רק עלבון לאינטליגנציה של הציבור, אלא גם חציית קו אדום מוסרי. להשתמש במעשה של חילול סמלי מדינה כדי לפגוע ביריב פוליטי – זהו שיא הציניות והשפל. זהו ניסיון נואש של גורמים שאין להם דבר וחצי דבר להציע נגד בנט במישור הענייני, ולכן הם נאלצים להיגרר להכפשות חסרות שחר, המבוססות על האשמות מופרכות וקונספירטיביות.
ומי הם אותם גורמים? אלו הם האנשים והגופים שחוששים מעלייתו המחודשת של בנט, מאפשרות שהוא יציג אלטרנטיבה שפויה ומאחדת להנהגה הנוכחית. הם יודעים שאין להם תשובות לביקורת העניינית על תפקודם, ולכן הם בוחרים בדרך הקלה – הטלת רפש. הם מנסים להסיט את תשומת הלב מהכישלונות שלהם עצמם על ידי יצירת "שערוריות" מדומיינות סביב בנט.
האמת תנצח: בנט אינו נרתע
מסע ההכפשות הזה, המשלב עיוות של אמירות לגיטימיות עם ניצול ציני של מעשים פליליים, לא יצלח. הציבור הישראלי חכם יותר ממה שחושבים מכפישיו של בנט. הוא יודע להבחין בין ביקורת עניינית לבין רדיפה פוליטית, בין מנהיגות אחראית לבין דמגוגיה זולה.
נפתלי בנט הוכיח בעבר שהוא אינו נרתע ממתקפות. הוא ימשיך לפעול למען מדינת ישראל ואזרחיה, מתוך תחושת שליחות עמוקה ומחויבות לערכים שבהם הוא מאמין. הניסיונות להדביק לו תדמית קיצונית או לקשור אותו למעשים שהוא מתעב בכל ליבו, רק מחזקים את ההבנה שהוא מהווה איום אמיתי על אלו המעדיפים פוליטיקה של פילוג ושיסוי על פני פוליטיקה של אחריות ואיחוד.
מאמר זה, החותם את הסדרה, קורא לכל אזרח ואזרחית להפעיל שיקול דעת, לבחון את העובדות, ולא ליפול בפח של מסיתים ומכפישים. האמת נמצאת על פני השטח, והיא ברורה: נפתלי בנט הוא מנהיג ראוי, והניסיונות לפגוע בו מעידים יותר מכל על חולשתם של יריביו. האמת תנצח, ובנט ימשיך לשרת את ישראל.