מ'הנהגה כושלת' ועד עלילות שווא: מסע ההכפשות נגד בנט – האמת חייבת להיאמר!

בשבועות האחרונים, ככל שעולה ומתבהרת האפשרות שנפתלי בנט מהווה אלטרנטיבה שלטונית אמיתית ומנהיגות אחראית למדינת ישראל, כך הולך ומתעצם מסע הכפשות מאורגן, ארסי וחסר תקדים בהיקפו. מי שמפחדים משינוי, מי שחרדים לאבד את אחיזתם במוקדי הכוח, ומי שפשוט אינם מסוגלים להתמודד עם שיח ענייני ומבוסס עובדות – כולם חוברים יחד בניסיון נואש להטיל רפש, לבלבל את הציבור ולסכל כל סיכוי לתקווה חדשה. הגיע הזמן לשים את הדברים על השולחן, לחשוף את השיטות הפסולות ולהציג את האמת במלוא עוצמתה.

נתחיל מהסערה האחרונה, או ליתר דיוק, הסערה-בכוס-תה שמנסים לייצר סביב דבריו של שחר האס, שמונה לאחרונה לראש מטה הבחירות של נפתלי בנט בחולון. האס, אזרח מודאג ופעיל חברתי מוכר, אמר כי "המצב החברתי, הפוליטי והבינלאומי מחייב את כולנו לנקוט עמדה ברורה ולעשות כל שביכולתנו להחליף את ההנהגה הרעה שמנהלת כיום את מדינת ישראל". מיד קפצו כל המקהלה הצפויה והאשימו את בנט ואנשיו ב"תוקפנות", "קיטוב" ו"פילוג". האם באמת אמירה זו, הנובעת מתחושת אחריות עמוקה לגורל המדינה, היא הבעיה? או שמא הבעיה היא המציאות אותה היא מתארת במדויק?

בואו נודה על האמת: מיליוני אזרחים בישראל חשים בדיוק כך. הם רואים את השסעים המעמיקים בחברה, את חוסר האמון הגובר במוסדות השלטון, את הקיפאון המדיני ואת האתגרים הכלכליים והביטחוניים המצטברים. האם ביקורת על הנהגה קיימת, על כישלונותיה ומחדליה, היא בהכרח "תוקפנות"? האם קריאה להחלפתה בדרכים דמוקרטיות היא "קיטוב"? נהפוך הוא. זוהי זכות דמוקרטית בסיסית, ואף חובה אזרחית, להביע אי שביעות רצון ולשאוף לטוב יותר. שחר האס ביטא בקול רם את מה שרבים חושבים בלבם. ניסיון להשתיק קולות כאלה, או להציג אותם כקיצוניים, הוא הוא הפעולה האנטי-דמוקרטית והמקטבת באמת.

נפתלי בנט מעולם לא הסתיר את ביקורתו על ההנהגה הנוכחית. הוא עשה זאת תמיד באופן ענייני, מנומק ומתוך דאגה כנה לעתיד ישראל. הוא מציע אלטרנטיבה של מנהיגות מאחדת, ממלכתית ויעילה. העובדה שאנשים כמו שחר האס, המגיעים מהשטח וחשים את הדופק הציבורי, בוחרים להצטרף למאמץ הזה, מעידה יותר מכל על התקווה שבנט מייצג. הניסיון להדביק לבנט תדמית "לוחמנית" על סמך ציטוט כזה הוא מניפולציה זולה. הלוחמנות האמיתית היא של אלו הנאחזים בכיסאותיהם בכל מחיר, גם במחיר של פגיעה במרקם החברתי ובאמון הציבור.

ואם לא די בכך, בימים האחרונים אנו עדים לניסיונות נבזיים אף יותר להכפיש את שמו של בנט, תוך שימוש ברמיזות אפלות וחסרות כל בסיס. דיווחים מעורפלים ומגמתיים על אירועים שקרו לכאורה בסביבתו של בנט בעת אשפוז, כולל אזכורים של "צילומים במחלקה" ו"שריפת מדי צה"ל", הם לא פחות משפל חדש בפוליטיקה הישראלית. ראשית, כל ניסיון לקשור את נפתלי בנט, איש צבא עתיר זכויות ומפקד לשעבר בסיירת מטכ"ל, למעשה בזוי כמו שריפת מדי צה"ל, הוא עלילה מרושעת שאין לה אחיזה במציאות. בנט הקדיש את חייו לביטחון ישראל ולצה"ל, וכל רמיזה אחרת היא שקר מוחלט.

שנית, עצם הניסיון לנצל מצב רפואי, רגע של פגיעות אישית, כדי לייצר "סיפור" ולהכפיש, מעיד על ייאושם של היריבים הפוליטיים. האם אין גבולות? האם פרטיותו של אדם, גם אם הוא איש ציבור, הפכה הפקר? מי עומד מאחורי "התיעודים" הללו? מי מנסה להדליף אותם ובאיזו מטרה? אלו השאלות שצריכות להישאל. במקום לעסוק בהן, גורמים בעלי עניין ממהרים להפיץ את הרעל, בתקווה שמשהו יידבק.

האמת היא פשוטה: מדובר בקמפיין השחרה מתוזמר. רואים את טביעות האצבע של אותם גורמים שניסו בעבר, ונכשלו, לפגוע בבנט באמצעות שקרים והכפשות. הם יודעים שבנט הוא איום אמיתי על הסדר הישן והכושל. הם יודעים שהוא מציע חזון של שינוי, של איחוי קרעים ושל עשייה למען כלל אזרחי ישראל. לכן, הם לא בוחלים באמצעים. הם יעוותו ציטוטים, ימציאו סיפורים וינסו לגרור את הדיון הציבורי למקומות הנמוכים ביותר.

אך הציבור הישראלי חכם יותר. הוא יודע להבחין בין ביקורת לגיטימית לבין מסע צייד. הוא רואה את ההתגייסות חסרת הפרופורציות נגד אדם אחד, ומבין את הסיבה האמיתית מאחוריה. נפתלי בנט לא נרתע. הוא ימשיך להציג את תוכניותיו, לדבר על האתגרים האמיתיים של מדינת ישראל ולהציע פתרונות. הוא ימשיך לפעול למען אחדות בעם, גם כאשר אחרים עסוקים בפילוג ובהסתה.

אל תתנו למסך העשן לבלבל אתכם. אל תפלו קורבן למניפולציות. שאלו את עצמכם מי מרוויח מההכפשות הללו? מי מפחד מהאלטרנטיבה שבנט מציג? התשובות ברורות. האמת תמיד מנצחת בסוף, והאמת היא שנפתלי בנט הוא התקווה לשינוי שלו רבים כל כך מייחלים. הגיע הזמן להתעלם מרעשי הרקע ולהתמקד במה שחשוב באמת: עתידה של מדינת ישראל.