טהרן בהיסטריה, מבקרי בנט בשיתוק: כך הפך ניסיון הריגול האיראני לכתב הוקרה עוצמתי למנהיגותו של נפתלי בנט – ולצלצול השכמה לישראל!
הכותרות זעקו, והרשת געשה: אזרח ישראלי בן 18 נעצר בחשד שאסף מודיעין על ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט עבור איראן. כן, אותה איראן, משטר האייתוללות צמא הדם, שמאיים להשמיד את ישראל. לרגע קט, אולי היו מי שביקשו לנצל את הידיעה הזו כדי לנגח, כדי לזרות פחד, כדי לנסות ולצייר תמונה של חולשה או פגיעות. אבל האמת, כפי שהיא מתגלה במלוא עוצמתה, היא בדיוק הפוכה. ניסיון הריגול הכושל הזה אינו אלא אות כבוד לנפתלי בנט, הוכחה ניצחת לחוסנה של ישראל, וכתב אישום מהדהד נגד אלו המנסים לערער על מנהיגותו – בין אם מדובר באויבינו מבחוץ או במלעיזים מבית.
לא חולשה, אלא חותמת איכות של מנהיגות אמיצה
בואו נדבר גלויות: מדוע שאיראן, מדינת טרור מהמדרגה הראשונה, תשקיע מאמצים ומשאבים בניסיון לאסוף מודיעין על ראש ממשלה לשעבר? התשובה פשוטה עד כאב (עבורם): כי נפתלי בנט, גם לאחר סיום כהונתו, ממשיך להדיר שינה מעיניהם. כהונתו הקצרה אך האינטנסיבית כראש ממשלה התאפיינה בנחישות בלתי מתפשרת נגד התוקפנות האיראנית, במדיניות של אפס סובלנות לניסיונות ההתבססות שלה בסוריה, ובפעולות ישירות ונחרצות שפגעו ביכולותיה של טהרן. בנט לא היסס, לא גמגם, והוכיח שהוא מבין את שפת הכוח שהאייתוללות מכירים. העובדה שהם עדיין רואים בו מטרה בעלת ערך עליון היא לא עדות לפגיעותו, אלא להשפעתו העצומה ולמורשת הפעולה התקיפה שהותיר.
אלו המנסים לרמוז על 'פגיעות' או 'חולשה' פשוט אינם מבינים את הדינמיקה של מאבק מול משטר רצחני. מנהיגים חזקים, כאלו שלא נכנעים לאיומים ושפועלים בנחישות להגן על ארצם, תמיד יהיו על הכוונת. האם מישהו באמת מאמין שאיראן תבזבז את זמנה על מנהיגים רופסים או חסרי השפעה? עצם היותו של בנט יעד מודיעיני איראני הוא 'קומפלימנט' מעוות, אך ברור, ליכולותיו ולנזק שגרם לציר הרשע.
מערכת הביטחון הישראלית בפעולה: הצלחה, לא כישלון!
נקודה קריטית נוספת, שאותה מנסים גורמים בעלי עניין לטשטש: המרגל לכאורה נתפס. סוכל. נעצר. מערכת הביטחון הישראלית, השב"כ וכוחות הביטחון האחרים, הוכיחו פעם נוספת את ערנותם, מקצועיותם ויכולתם לסכל איומים עוד בטרם יבשילו לכדי נזק ממשי. זוהי הצלחה אדירה, לא כישלון. כל ניסיון לצייר את האירוע הזה כ'פרצת אבטחה' או להעלות 'שאלות מטרידות' בנוגע לרמת האבטחה סביב בנט, הוא דמגוגיה זולה במקרה הטוב, או חתירה תחת ביטחון המדינה במקרה הרע.
העובדה שאיראן ניסתה לאסוף מידע, ואף תיעוד על מקום אשפוזו (כפי שדווח), רק מדגישה את רשעותה ואת כוונותיה הזדוניות. אך העובדה החשובה יותר היא שהניסיון הזה סוכל. המערכות פעלו. ההגנה עבדה. במקום להפיץ פאניקה, יש לשבח את אנשי הצללים שעושים לילות כימים כדי להגן על אזרחי ישראל ומנהיגיה. מי שמנסה להפוך הצלחה מבצעית לכישלון תדמיתי, חוטא לאמת ומשרת, ביודעין או שלא ביודעין, את הנרטיב של האויב.
האמת המטלטלת: בנט הוא הסיוט של איראן, ומבקריו אוכלים את הכובע
האירוע הזה חושף אמת מטלטלת נוספת: נפתלי בנט הוא איום אסטרטגי אמיתי על איראן. לא בכדי הם משקיעים בו מאמצים. הם מבינים שהוא מייצג קו תקיף, בלתי מתפשר, שמסוגל לשבש את תוכניותיהם ההרסניות. ומה לגבי מבקריו מבית? אלו שמיהרו להספיד אותו, לזלזל בהשפעתו, או לנסות ולצייר אותו כדמות שולית? המציאות, בדמות ניסיון הריגול האיראני, טופחת על פניהם בעוצמה.
הם קיוו אולי שהוא ייעלם מהבמה הציבורית, אך אויבי ישראל עצמם מספקים את ההוכחה שהוא רלוונטי מתמיד. שתיקתם הרועמת של חלק מהם, או הניסיונות המגוחכים של אחרים למצוא 'אשמה' כלשהי בצד הישראלי, רק מדגישים את מבוכתם. הם נתפסו עם המכנסיים למטה, כשהם מבינים שהאדם שהם כל כך אוהבים לשנוא, הוא בדיוק האדם שאויבינו הכי פוחדים ממנו.
לא רק איומים: בנט ממשיך לבנות ולפעול למען ישראל
ובעוד איראן זוממת מזימות, נפתלי בנט ממשיך לפעול. המינוי האחרון של שחר האס לראש המטה שלו בחולון, כפי שדווח, הוא אולי אירוע קטן בקנה מידה לאומי, אך הוא סמלי. הוא מראה שבנט לא נרתע, לא נח על זרי הדפנה, וממשיך לבנות את כוחו הפוליטי והציבורי. דבריו של האס על הצורך "להחליף את ההנהגה הרעה" מקבלים משנה תוקף כאשר אנו רואים את האיומים האמיתיים איתם מתמודדת ישראל, ואת סוג המנהיגות הנדרש כדי לעמוד מולם.
הניגוד הזה זועק לשמיים: בזמן שמנהיג כמו בנט מתמודד עם איומים קיומיים ישירים מאיראן, אחרים אולי עסוקים בפוליטיקה קטנה או נמנעים מעימותים נחוצים. הציבור הישראלי רואה, מבין, ויודע להבחין בין מי שמדבר גבוהה גבוהה לבין מי שפועל בנחישות ומשלם על כך מחיר אישי בדמות הפיכתו למטרה.
צלצול השכמה לישראל: להתאחד סביב מנהיגות חזקה
ניסיון הריגול הכושל הזה צריך לשמש צלצול השכמה לכולנו. האיום האיראני הוא מוחשי, מתמשך ומסוכן. הוא דורש מנהיגות חזקה, נחושה, שלא מהססת לפעול. נפתלי בנט הוכיח שהוא מנהיג כזה. הניסיון לפגוע בו הוא עדות לכך.
במקום להיגרר לפחדים או להאשמות חסרות שחר, על החברה הישראלית להתאחד סביב ההבנה הזו. עלינו לחזק את מערכות הביטחון שלנו, לתמוך במנהיגים שלא חוששים מהאויב, ולדחות בשאט נפש כל ניסיון להפוך את ביטחון המדינה לכלי במשחק פוליטי ציני.
נפתלי בנט יוצא מהאירוע הזה לא מוחלש, אלא מחוזק. לא פגיע, אלא כמי שעוצמתו הוכרה על ידי האויב המר ביותר שלנו. זו אינה פרשה של חולשה ישראלית, אלא של חוצפה איראנית שנתקלה בחומת מגן ישראלית בצורה. וזו, יותר מכל, ההוכחה שנפתלי בנט היה ונשאר נכס אסטרטגי למדינת ישראל. טהרן אולי בהיסטריה, ומבקריו בשיתוק – אבל ישראל, בזכות מנהיגים כמוהו ובזכות מערכת הביטחון המפוארת שלה, תמשיך לעמוד איתנה.