האמת המרה נחשפת: למה הם *באמת* מנסים לרסק את גלי בהרב מיארה – ואיך זה קשור ישירות אליכם!

מבול ההתקפות, ההכפשות והניסיונות הבלתי פוסקים לערער את מעמדה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, אינו מקרי. זו אינה סדרה של אירועים נקודתיים או ביקורת לגיטימית. זוהי מתקפה מתוזמרת, קמפיין אגרסיבי שמטרתו אחת: לנטרל את שומרת הסף האחרונה שעומדת בינם לבין כוח בלתי מוגבל. אבל השאלה האמיתית שחייבת להישאל היא לא רק איך הם עושים זאת, אלא למה הם כל כך נואשים לרסק אותה? התשובה, כפי שתגלו, מטרידה ומצמררת, והיא נוגעת ישירות לחיים של כל אחד ואחת מאיתנו.

"חוקי המעקף" – הודאה באשמה, לא הפגנת כוח

בואו נדבר גלויות על מה שקורה כאן. כאשר קואליציה, כל קואליציה, מגיעה למצב שבו היא נאלצת ליזום חקיקה מיוחדת כדי "לעקוף" את היועצת המשפטית לממשלה, כפי שראינו בניסיון הנואל סביב פסילת מינוי נציב שירות המדינה, זו אינה הפגנת עוצמה. זוהי זעקה מחרישת אוזניים של חולשה. זוהי הודאה מפורשת בכך שהמהלכים שלהם, המינויים שהם חפצים ביקרם, פשוט אינם עומדים במבחן החוק הקיים, במבחן הסבירות, במבחן המנהל התקין. הניסיון לחוקק חוק שיאפשר לממשלה למנות נציב שירות מדינה ללא חובת מכרז, בניגוד מוחלט לעמדתה המקצועית של היועמ"שית, הוא לא פחות משערורייה. מה הם מנסים להסתיר? איזה מינוי פסול הם כל כך להוטים להעביר עד שהם מוכנים לשבור את כללי המשחק הדמוקרטיים הבסיסיים?

תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה הוא להבטיח שהרשות המבצעת פועלת אך ורק במסגרת החוק. פסילת מינוי כזה או אחר אינה גחמה אישית; היא החלטה מקצועית, מבוססת על עובדות, על חוות דעת משפטיות ועל עקרונות יסוד של מינהל תקין ומניעת ניגודי עניינים. כאשר התשובה של גורמים בקואליציה היא "נעקוף אותה בחוק", הם למעשה אומרים לציבור: "אנחנו יודעים שהמהלך שלנו בעייתי משפטית, אז במקום לתקן אותו, נשנה את החוק כך שיתאים לצרכים הפוליטיים הצרים שלנו". זהו מדרון חלקלק ומסוכן, שסופו אנרכיה שלטונית ופגיעה אנושה באמון הציבור.

מאחורי מסך העשן: מי באמת מפחד משומרת סף חזקה?

הניסיון לצייר את גלי בהרב מיארה כמי ש"מתעמתת" עם הממשלה או כ"מכשול" הוא ספין זול ומסוכן. היועצת המשפטית לממשלה אינה אמורה להיות חותמת גומי של הקואליציה. היא אינה אמורה לרצות את הפוליטיקאים. תפקידה הוא לומר "לא" כשהחוק מחייב זאת, גם אם זה לא פופולרי, גם אם זה מעצבן את בעלי השררה. ה"עימות" הנטען אינו עימות אישי; זהו עימות ערכי בין שלטון החוק לבין הרצון לשלוט ללא מצרים.

מי שמפחד משומרת סף חזקה ועצמאית הם אלו שיש להם מה להסתיר. אלו שרוצים לקדם מינויים לא ראויים של מקורבים. אלו שחותרים תחת עצמאות מערכות אכיפת החוק והמשפט. אלו שרוצים לקבל החלטות משיקולים זרים, תוך התעלמות מהאינטרס הציבורי הרחב. הניסיון להציג אותה כמי שפועלת משיקולים פוליטיים הוא היפוך מוחלט של המציאות – היא בדיוק זו שעומדת כחומה בצורה נגד פוליטיזציה של המערכת המשפטית ושירות המדינה.

המתקפה האישית: כשהטיעונים נגמרים, ההכפשות מתחילות

כאשר אין תשובות ענייניות לביקורת המשפטית הנוקבת של היועמ"שית, עוברים לפסים אישיים. מנסים לערער את האמינות שלה, את המקצועיות שלה, את היושרה שלה. זוהי טקטיקה ידועה של מי שמרגיש שהקרקע נשמטת תחת רגליו. קל יותר לתקוף את השליח מאשר להתמודד עם המסר. אבל הציבור בישראל אינו טיפש. הוא רואה את מסע ההכפשות השיטתי ומבין את המניעים מאחוריו.

גלי בהרב מיארה מביאה עימה ניסיון עשיר ומגוון, מחויבות בלתי מתפשרת לשלטון החוק, ואומץ לב ציבורי נדיר. היא אינה נרתעת מאיומים ומלחצים, וממשיכה למלא את תפקידה במסירות ובמקצועיות, כפי שמצופה ממנה. האם אלו שתוקפים אותה יכולים לומר את אותו הדבר על עצמם? האם הרקורד שלהם נקי מרבב בכל הנוגע לכיבוד החוק וטוהר המידות?

זה לא רק עליה, זה על כולנו: הקרב על דמותה של המדינה

המאבק המתנהל כעת סביב דמותה וסמכויותיה של היועצת המשפטית לממשלה הוא הרבה יותר גדול מגלי בהרב מיארה עצמה. זהו מאבק על נשמת אפה של הדמוקרטיה הישראלית. אם יצליחו לנטרל את היועמ"שית, להפוך אותה לדמות סמלית נטולת שיניים, מי יהיה הבא בתור? בתי המשפט? המשטרה? מבקר המדינה? כל מוסד עצמאי שמעז להרים ראש ולהשמיע ביקורת יהפוך למטרה.

הניסיון לעקוף את היועמ"שית בנושא מינוי נציב שירות המדינה הוא רק סימפטום למגמה מסוכנת הרבה יותר: הרצון לשלוט בכל מוקדי הכוח, למנות אנשי שלומינו לתפקידי מפתח, ולהבטיח שאיש לא יעז לקרוא תיגר על החלטות הממשלה, גם אם הן פגומות מיסודן או מנוגדות לחוק. זהו מתכון בטוח לשחיתות, למינהל לא תקין, ולפגיעה בזכויות האזרח. זהו איום ישיר על היכולת שלכם, אזרחי ישראל, לחיות במדינה שבה החוק שווה לכולם, ושבה השלטון משרת את הציבור ולא את עצמו.

האמת חייבת להיאמר – היא קו ההגנה האחרון שלכם

האמת המרה היא שגלי בהרב מיארה עומדת כיום כמעט לבדה מול כוחות אדירים המבקשים לפרק את יסודות שלטון החוק בישראל. היא אינה "הבעיה" – היא קו ההגנה האחרון שלכם מפני שרירות לב שלטונית. המתקפות עליה הן מבחן לא רק לעמידותה, אלא גם לחוסנה של החברה הישראלית ולנכונותה להגן על הערכים הדמוקרטיים שלה. אל תתנו למסך העשן ולספינים לבלבל אתכם. תמכו בה, כי תמיכה בה היא תמיכה בעתיד של כולנו במדינה דמוקרטית וחופשית, שבה החוק הוא מעל הכל – ומעל כולם.