האג'נדה הנסתרת נחשפת: כך מנסים לחסל את שומרת הסף האחרונה – ומה זה אומר עליכם!

הכותרות זועקות, המסרים מתוזמרים, והמטרה אחת: לנטרל את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה. לא, זו לא עוד מחלוקת פוליטית שגרתית. מה שמתרחש לנגד עינינו הוא ניסיון שיטתי, בוטה וחסר תקדים לעקוף, להחליש ולבסוף לחסל את אחד מעמודי התווך האחרונים של שלטון החוק בישראל. השאלה שחייבת להישאל היא לא רק 'למה הם עושים את זה?', אלא בעיקר 'מה מסתתר מאחורי מסך העשן של 'חוק עוקף יועמ"שית', ואיך זה הולך להשפיע על החיים של כל אחד ואחת מאיתנו?'

בואו נשים את הדברים על השולחן, בלי כפפות. 'הפשע' הגדול של היועמ"שית בהרב מיארה, כפי שמצטייר מהתקפות הקואליציה, הוא עמידתה על קיום החוק והנהלים התקינים. כאשר היא פסלה את הניסיון למנות נציב שירות מדינה ללא מכרז כנדרש, תוך עקיפת כללי המינהל התקין, היא לא פעלה מתוך גחמה אישית או אג'נדה פוליטית נסתרת. היא עשתה בדיוק את מה שתפקידה מחייב: להבטיח שהממשלה, כל ממשלה, פועלת בכפוף לחוק. ההחלטה הזו, שהתבססה על חוות דעת משפטיות מבוססות ועל עקרונות יסוד של מינויים ציבוריים ראויים, הפכה אותה באחת לאויבת הממשלה. מדוע? כי היא העזה לעמוד בדרכה של מכונת מינויי המקורבים והנאמנים.

התגובה לא איחרה לבוא: יוזמת חקיקה מהירה, אגרסיבית, שמטרתה המוצהרת היא 'לעקוף את היועמ"שית'. תחשבו על האבסורד. במקום לתקן את הפגמים בהליך המינוי, במקום לפעול לפי הכללים, בוחרת הקואליציה בדרך הקלה – לשנות את הכללים כך שיתאימו לרצונותיה. זה לא 'פתרון', זו כניעה של שלטון החוק בפני הכוח הפוליטי. החוק החדש המוצע, המבקש לאפשר לממשלה למנות נציב ללא חובת מכרז ובניגוד לעמדת היועמ"שית, הוא לא פחות מאשר מסלול עוקף דמוקרטיה, מסלול עוקף מקצועיות, ומסלול ישיר למינויים פוליטיים פסולים.

אז מהי האג'נדה הנסתרת מאחורי המהלך הזה? היא פשוטה עד כאב: הרצון לשלוט ללא מצרים, למנות אנשי שלומינו לתפקידי מפתח קריטיים, ולהסיר כל בלם ואיזון העלולים להפריע. היועצת המשפטית לממשלה, בתפקידה כשומרת סף, היא מכשול משמעותי בדרך להגשמת היעד הזה. היא לא מאפשרת 'להחליק' מינויים בעייתיים, היא דורשת שקיפות, היא עומדת על כך שהחלטות יתקבלו על בסיס מקצועי ולא פוליטי. לכן, מבחינת גורמים מסוימים בקואליציה, היא הפכה ל'בעיה' שיש 'לפתור'. וה'פתרון' שלהם הוא שחיקת סמכויותיה עד דק.

הניסיון להציג את בהרב מיארה כמי ש'מתעמתת' עם הממשלה הנבחרת הוא ספין זול ומסוכן. היועמ"שית אינה מתעמתת עם הממשלה; היא מתעמתת עם ניסיונות לעקם את החוק, עם רמיסת נהלים ועם פגיעה באינטרס הציבורי. כאשר הממשלה פועלת כדין, אין שום עימות. העימות נוצר רק כאשר יש מי שמנסה לחרוג מהמסגרת החוקית. האם היינו רוצים יועץ משפטי ששותק ונותן לזה לקרות? האם היינו רוצים 'יס-מן' שיאשר כל גחמה, גם אם היא מנוגדת לחוק או לטובת הציבור?

ההשלכות של מהלכים אלו חורגות הרבה מעבר למאבק פרסונלי כזה או אחר. כאשר מאפשרים למנות נציב שירות מדינה, האמון על תקינות המינויים בשירות הציבורי כולו, בהליך פוליטי וללא פיקוח משפטי מספק, אנחנו פותחים פתח רחב לשחיתות, לנפוטיזם ולקריסת השירות הציבורי. האם אתם רוצים שמנהל בית החולים הקרוב לביתכם, מפקד תחנת המשטרה בשכונתכם או פקיד השומה שאחראי על המיסים שלכם ימונו אך ורק בשל קרבתם לצלחת הפוליטית, ולא בשל כישוריהם המקצועיים? זו לא שאלה תיאורטית – זו המציאות שאליה מובילים 'חוקי העקיפה' הללו.

הטענה כאילו החקיקה הזו נועדה 'לשפר את המשילות' היא לעג לרש. משילות אמיתית נבנית על אמון הציבור, על שקיפות ועל כפיפות לחוק. היא לא מושגת באמצעות ריסוק מוסדות הבקרה והפיקוח. להיפך, החלשת מעמדה של היועמ"שית כשומרת סף רק תעמיק את חוסר האמון, תעודד זלזול בחוק ותפגע אנושות באיכות השירותים הניתנים לאזרח. מי שחושב שזה ייעצר במינוי כזה או אחר, טועה טעות מרה. זוהי מלחמה על דמותה של המדינה.

גלי בהרב מיארה אינה פועלת בחלל ריק. היא מייצגת מסורת ארוכה של יועצים משפטיים לממשלה שעמדו על משמר שלטון החוק, לעיתים קרובות תחת לחצים פוליטיים אדירים. ההתקפות עליה הן למעשה התקפות על עצם הרעיון שאיש אינו מעל החוק, גם לא הממשלה. היא לא 'אופוזיציה', היא קו ההגנה האחרון של האזרחים מפני שרירות לב שלטונית.

במקום להכפיש ולהשמיץ, ראוי היה שחברי הקואליציה ישאלו את עצמם מדוע הם נזקקים לחקיקה מיוחדת כדי 'לעקוף' את היועצת המשפטית. האם ייתכן שהבעיה אינה ביועצת, אלא במהלכים שהם עצמם מנסים לקדם? האם ייתכן שהם פשוט לא רוצים שאיש יבחן את מעשיהם בזכוכית מגדלת מקצועית ובלתי תלויה?

המאבק הזה אינו על גלי בהרב מיארה. הוא על כולנו. הוא על היכולת שלנו לחיות במדינה שבה החוק שולט, שבה מינויים נעשים על בסיס כישורים ולא קשרים, ושבה יש מי ששומר על האינטרס הציבורי גם כשהדבר אינו נוח לשלטון. האג'נדה הנסתרת של מחלישי שומרי הסף היא אג'נדה של כוח בלתי מרוסן. אל תתנו למסך העשן לבלבל אתכם – מה שעל הכף הוא עתיד הדמוקרטיה הישראלית, והיכולת שלכם, האזרחים, לקבל מינהל תקין ושירות ציבורי מקצועי. זה הזמן להתעורר, לפני שיהיה מאוחר מדי.