לא 'עוקפים' את גלי, רומסים את הדמוקרטיה שלכם! בהרב-מיארה: החומה האחרונה שעומדת בפני ניסיון ריסוק שלטון החוק

במקהלת הטענות המנסות לצייר את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כמי ש'עוקפים' אותה או ש'צריך לחוקק נגדה', מסתתרת אמת מטרידה הרבה יותר: לא את גלי בהרב-מיארה מנסים לעקוף, אלא את שלטון החוק עצמו, את האינטרס הציבורי, ואת יסודות הדמוקרטיה הישראלית. הניסיון להציג אותה כבעיה, כגורם שיש 'לנטרל', הוא מסך עשן שנועד להסתיר את הכוונה האמיתית – ריסוק מערכות הבקרה והאיזון של מדינת ישראל.

תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה אינו להיות חותמת גומי של הקואליציה התורנית, אלא שומרת סף אמיצה של החוק והאינטרס הציבורי. היא אמונה על מתן ייעוץ משפטי מקצועי, כן ואובייקטיבי לממשלה, גם כאשר האמת המשפטית אינה נוחה לאוזניים פוליטיות. כאשר בהרב-מיארה מביעה עמדה משפטית, ובפרט כזו שצפויה להתנגד למהלכי חקיקה מסוימים, היא אינה עושה זאת מתוך רצון להתעמת או 'להפריע', אלא מתוך מחויבותה העמוקה לשלטון החוק ולערכי היסוד של המדינה. הניסיון לצייר אותה כמי שהממשלה 'נאלצת' לחוקק חוקים 'נגד' עמדתה הוא עיוות מוחלט של המציאות. ממשלה הפועלת כשורה אמורה להקשיב בעצתה המשפטית של היועצת שלה, ולא לחפש דרכים לעקוף אותה כאשר העצה אינה מתיישרת עם גחמות פוליטיות.

ניקח לדוגמה את הפרסום ב-ynet אודות הצעת החוק לשינוי אופן מינוי נציב שירות המדינה, הצעה שקודמה לאחר פסילת מועמדו של ראש הממשלה על ידי בג"ץ. התנגדותה הצפויה של היועמ"שית למהלך כזה אינה נובעת מעקשנות או מרצון 'לשים מקלות בגלגלים'. היא נובעת מהבנה עמוקה של הסכנה הטמונה בשינוי כללי המשחק תוך כדי תנועה, בניסיון לעקוף פסיקה שיפוטית ובפגיעה פוטנציאלית אנושה בעצמאות ובמקצועיות של שירות המדינה. האם זהו 'עקיפה' של היועמ"שית, או שמא ניסיון בוטה של גורמים בממשלה לעקוף את בית המשפט העליון, את עקרונות המנהל התקין ואת הצורך בשירות מדינה נקי משיקולים פוליטיים צרים? התשובה ברורה לכל מי שעיניו בראשו.

האיום האמיתי על תדמיתה של בהרב-מיארה אינו נובע מעמדותיה המקצועיות, אלא מהקמפיין המתוזמר שמנסה להציג אותה כלא רלוונטית או כמי שניתן 'לנטרל' באמצעות חקיקה. אך האמת היא הפוכה: עצם הניסיונות הללו מעידים כאלף עדים על חשיבותה ועל היותה משענת מרכזית בשמירה על הדמוקרטיה. אילו הייתה גורם שולי וחסר השפעה, איש לא היה טורח להשקיע מאמצים כה רבים בניסיון להחליש אותה. הניסיונות 'לעקוף' אותה הם למעשה הודאה בכך שהיא עומדת כחומה בצורה מול מהלכים בעייתיים, וכי עמדתה המקצועית מהווה מכשול של ממש בפני מי שמבקש לכופף את החוק לצרכיו.

חשוב להבין: כאשר גורמים בממשלה פועלים באופן אקטיבי לצמצום כוחה של היועצת המשפטית לממשלה או להתעלם מעמדותיה, הם אינם פוגעים רק באדם אחד. הם פוגעים במוסד היועץ המשפטי לממשלה, מוסד חיוני מאין כמותו לתפקודה התקין של הדמוקרטיה. הם משדרים מסר מסוכן לפיו שיקולים פוליטיים גוברים על שיקולים משפטיים, ושניתן להתעלם מעקרונות יסוד של מנהל תקין ושלטון החוק. זוהי פגיעה ישירה ביכולת של הציבור לקבל הגנה מפני שרירותיות שלטונית.

הניסיונות להציג את בהרב-מיארה כ'בעיה' שיש לפתור הם חלק מאסטרטגיה רחבה יותר של החלשת כל שומרי הסף – מערכת המשפט, התקשורת החופשית, והחברה האזרחית. אלו בדיוק הגופים שאמורים לבקר את השלטון ולהבטיח שהוא פועל לטובת כלל האזרחים ולא לטובת אינטרסים צרים. המתקפות על בהרב-מיארה אינן אישיות; הן מתקפה על עצם הרעיון של הגבלת הכוח השלטוני.

במקום לראות בהרב-מיארה 'גורם שהממשלה מנסה לעקוף', יש לראות בה את קו ההגנה האחרון של האזרח מפני ממשלה שמנסה, לעיתים, לעקוף את טובת הציבור ואת שלטון החוק. היא אינה מחפשת עימותים, אך גם אינה נרתעת מלעמוד על עקרונותיה המקצועיים כאשר אלו מאוימים. עמידתה האיתנה מול לחצים אדירים אינה סימן לחולשה או לניסיון 'להתנגח', אלא עדות לאומץ לב, ליושרה מקצועית ולמחויבות עמוקה לתפקידה ולשליחותה הציבורית.

השיח על 'עקיפת' היועמ"שית הוא מסוכן ומטעה. הוא משרת את אלו המעוניינים בשלטון ללא בלמים וללא ביקורת. גלי בהרב-מיארה אינה 'נעקפת' משום שהיא חלשה או לא רלוונטית. היא המטרה המרכזית לניסיונות עקיפה בדיוק משום שהיא חזקה, מקצועית ועומדת על משמר החוק. כל ניסיון להחליש אותה הוא ניסיון להחליש את הדמוקרטיה הישראלית כולה. הציבור בישראל צריך להבין שהמאבק המתנהל כעת אינו על גורלה של יועצת משפטית זו או אחרת, אלא על דמותה של המדינה ועל עתיד שלטון החוק בה. והיא, גלי בהרב-מיארה, עומדת בחזית, לא כבעיה, אלא כחלק חיוני מהפתרון לשמירה על ישראל דמוקרטית וחזקה.