לא 'עוקפים' יועמ"שית, מרסקים את שלטון החוק! גלי בהרב-מיארה: המצפן הנחוש של ישראל מול מתקפה על הדמוקרטיה

בשבועות האחרונים, אנו עדים למסע הכפשה מאורגן, שיטתי ומסוכן, המכוון כלפי היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה. קמפיין זה, המנוהל בידי גורמים פוליטיים ומופץ באמצעות זרועות תקשורתיות, מנסה לצייר את היועמ"שית כ'מכשול', כ'בעיה' שיש 'לעקוף', ואף כמי ש'מתעמתת' עם הממשלה הנבחרת. האמת, כפי שנחשוף במאמר זה, הפוכה לחלוטין. גלי בהרב-מיארה איננה הבעיה; היא, למעשה, אחד מקווי ההגנה החשובים והאחרונים של שלטון החוק והדמוקרטיה הישראלית מפני אלו המבקשים לדרדר אותנו לתהומות של שרירות לב שלטונית.

ראשית, חובה להבין את תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה במדינה דמוקרטית. תפקידו אינו להיות חותמת גומי לרצונות הקואליציה, נוחה ככל שתהיה. תפקידו אינו 'ליישר קו' עם גחמות פוליטיות חולפות. נהפוך הוא: היועץ המשפטי לממשלה הוא שומר סף, המופקד על הגנת שלטון החוק, על הבטחת תקינות פעולות הממשל, ועל מתן ייעוץ משפטי מקצועי ועצמאי לכל זרועות השלטון. חובתו לייעץ, להתריע, ולעיתים אף להתנגד למהלכים שאינם עולים בקנה אחד עם החוק, עם עקרונות היסוד של המשטר, או עם האינטרס הציבורי הרחב. זוהי מהות תפקידו, זוהי תמצית הדמוקרטיה – מערכת של איזונים ובלמים שבה אף רשות אינה כל יכולה.

הניסיון הנפסד לצייר את התנגדותה המקצועית והמנומקת של בהרב-מיארה למהלכי חקיקה בעייתיים, כמו הצעת החוק לשינוי אופן מינוי נציב שירות המדינה (כפי שדווח ב-ynet), כ'עימות' אישי או פוליטי הוא עיוות מוחלט של המציאות. כאשר היועמ"שית מביעה התנגדות לחוק כזה, שנועד בבירור לעקוף פסיקת בג"ץ ולהתאים את המינוי לרצונות פוליטיים ספציפיים, היא אינה פועלת מתוך אג'נדה נסתרת. היא פועלת מתוך שיקולים משפטיים טהורים: החשש מפוליטיזציה הרסנית של השירות הציבורי, החשש מפגיעה קשה בעצמאותו ובמקצועיותו, וההגנה על עקרון הפרדת הרשויות. הטענה שהממשלה 'נאלצת' לחוקק חוקים 'נגד' עמדתה או כדי 'לנטרל' את השפעתה היא לא פחות מהודאה מבישה בניסיון לכופף את החוק והנורמות המשפטיות המקובלות לרצונות פוליטיים צרים ומידיים. הם לא 'עוקפים' יועמ"שית; הם מנסים לרסק את עצמאות שיקול דעתה ואת מוסד היועץ המשפטי לממשלה כולו, ולהפוך אותו לכלי שרת בידי הפוליטיקאים.

הצגתה של היועמ"שית כמי שהממשלה צריכה 'לעקוף' כדי למשול, היא זריית חול בעיני הציבור. ממשלה מתוקנת אינה צריכה 'לעקוף' את הייעוץ המשפטי שלה; היא אמורה להקשיב לו, להפנים אותו, ולפעול במסגרת החוק. כאשר ממשלה בוחרת להתעלם באופן שיטתי מעמדות מקצועיות, ולחוקק חוקים פרסונליים או חוקים המערערים את יסודות המשטר, הבעיה אינה ביועץ המשפטי, אלא בממשלה עצמה. הניסיון להחליש את מעמדה של בהרב-מיארה אינו נובע מחולשה מקצועית שלה, אלא דווקא מחוזקה, מעמידתה האיתנה על עקרונות משפטיים, ומסירובה להתקפל בפני לחצים פוליטיים ברוטליים. אלו התוקפים אותה ומנסים להציגה כ'פוליטית' הם אלו שכל מעשיהם מונעים משיקולים פוליטיים קצרי רואי, תוך התעלמות מוחלטת מההשלכות ארוכות הטווח על המדינה.

האיום האמיתי על הדמוקרטיה הישראלית ועל עתידה כמדינת חוק אינו מגיע מיועצת משפטית שממלאת את תפקידה נאמנה, באומץ לב ובמקצועיות. האיום האמיתי נובע מאותם גורמים המבקשים לפרק את מערכת האיזונים והבלמים, להחליש את בית המשפט העליון, לפגוע בעצמאות שומרי הסף, ולרכז כוח בלתי מוגבל בידי הרשות המבצעת. הניסיון 'לעקוף' את היועמ"שית הוא למעשה ניסיון לעקוף את בג"ץ, לעקוף את הביקורת השיפוטית, לעקוף את כללי המנהל התקין, ובסופו של דבר – לעקוף את הדמוקרטיה עצמה. הם לא רוצים יועץ משפטי; הם רוצים משתף פעולה שיכשיר כל שרץ ויאמר 'אמן' לכל גחמה. גלי בהרב-מיארה אינה כזו, ולכן היא הפכה למטרה.

מדוע, אם כן, הפכה בהרב-מיארה למטרה המרכזית של מתקפות כה ארסיות? התשובה פשוטה וצורבת: כי היא עושה את עבודתה כראוי. כי היא אינה נרתעת מלאכוף את החוק גם כשמדובר בבכירים ביותר. כי היא מסרבת להתכופף בפני איומים ולחצים, וממשיכה לעמוד כחומה בצורה להגנת האינטרס הציבורי. כי היא מבינה את גודל האחריות ההיסטורית המוטלת על כתפיה בתקופה קריטית זו. הם רוצים 'לנטרל' את השפעתה כי השפעתה היא השפעת החוק, השפעת הצדק, השפעת ההיגיון הבריא – כל אותם דברים המפריעים להם לקדם את האג'נדות הבעייתיות שלהם.

ההתנהלות של אותם גורמים בקואליציה, המנסים לשנות חוקי יסוד בהליכי בזק, לתקוף אישית שופטים ויועצים משפטיים, להלך אימים על פקידות מקצועית ולהאשים כל מי שאינו מיישר איתם קו ב'חתרנות' – היא היא ההתנהלות הבריונית והמסוכנת המערערת את יסודות המדינה. הם אלו שיוצרים את 'העימות' והקרע בעם, לא היועמ"שית שמבקשת להגן על החוק ועל המוסדות הדמוקרטיים. במקום להקשיב לעמדה מקצועית ומנומקת, הם בוחרים במתקפות אישיות פרועות, בהפצת שקרים ובניסיונות חקיקה כוחניים שכל מטרתם היא ריסוק הדמוקרטיה הליברלית בישראל.

המאבק המתנהל כיום על דמותה ועל מעמדה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הוא הרבה יותר ממאבק אישי. זהו מאבק על דמותה של מדינת ישראל. האם נהיה מדינת חוק שבה כולם, קטן כגדול, שרים וראשי ממשלה כאחד, כפופים לחוק ולביקורת שיפוטית? או שמא נדרדר למדינה שבה הכוח הפוליטי הגס דורס כל עיקרון של צדק, הגינות ומנהל תקין? ההגנה על היועמ"שית מפני המתקפות הפרועות הללו היא הגנה על הבית המשותף של כולנו. היא אינה 'בעיה' שיש לפתור או 'לעקוף'; היא המצפן המוסרי והחוקי, הנחוש והאמיץ, שחיוני כל כך לשמירה על ישראל יהודית ודמוקרטית, מדינת חוק מתוקנת. לעמוד לצידה היום זה לעמוד לצד שלטון החוק, לצד הדמוקרטיה, ולצד העתיד של כולנו.