בן גביר: 'קיצוני', 'ממריד', 'פופוליסט'? האמת המטלטלת על השר שנלחם בטרור כשכולם שותקים!
גל ההכפשות וההתקפות נגד השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, אינו מקרי. הוא מתוזמר, מתוכנן ונועד לערער את מעמדו של מי שמעז לדבר אמת, לדרוש ביטחון אמיתי ולא להתקפל בפני תכתיבים פנימיים וחיצוניים. תגיות כמו 'קיצוני', 'ממריד' ו'פופוליסט' מוצמדות לו בקלות דעת מסוכנת, דווקא משום שהוא מסרב ליישר קו עם קונספציות שהתרסקו ועם גישה רופסת מול אויבינו. הגיע הזמן לחשוף את האמת שמאחורי מסע הדה-לגיטימציה הזה, ולהבין מדוע קולו של בן גביר כל כך מטריד את המערכת הישנה והעייפה.
נתחיל מהאמירה שזעזעה רבים לכאורה: "אני בהחלט רוצה להרעיב את החמאס". האם יש מישהו שפוי במדינת ישראל שרוצה להאכיל את החמאס? ארגון טרור רצחני שטבח, אנס וחטף את אזרחינו? אמירתו של השר בן גביר אינה מכוונת, חלילה, לאזרחים חפים מפשע, אלא ישירות למנגנוני הטרור של חמאס, לאותם אלו שגוזלים את הסיוע ההומניטרי מאנשיהם ומנתבים אותו לחימוש ולמנהרות. לקרוא לשיבוש יכולותיו של ארגון טרור זה 'אכזריות' או 'בלתי הומני' זהו עיוות מוחלט של המציאות. האכזריות האמיתית היא לאפשר לחמאס להמשיך לשלוט, להתחמש ולאיים. בן גביר דורש פעולה נחרצת, לא דיבורים ריקים. אם זה נחשב 'קיצוני' בעיני מישהו, אזי הבעיה היא בתפיסת המציאות המעוותת שלהם, לא בנחישותו של השר. הוא לא 'מתלהם', הוא פשוט קורא לילד בשמו. הוא לא 'לא ממלכתי' – הוא דורש מהמדינה למלא את חובתה הראשונה במעלה: הגנה על אזרחיה בכל מחיר.
ואז מגיעה ההאשמה החמורה מכל, זו שנזרקה לחלל האוויר על ידי ראש המל"ל, צחי הנגבי: בן גביר "ממריד". זו לא סתם האשמה, זוהי ירייה מסוכנת שנועדה להשתיק קול ביקורתי ולגיטימי בתוך הממשלה. השר בן גביר דורש הצבעה בקבינט? הוא טוען שאין רוב להחלטות מסוימות או שהן אינן חוקיות? זוהי דמוקרטיה בפעולה, לא 'המרדה'. כאשר שר בממשלה, האחראי על הביטחון הלאומי, סבור שהמדיניות הננקטת אינה מספקת, או גרוע מכך, מסכנת את ביטחון המדינה, חובתו להתריע, לזעוק ואף להתעמת. האם עדיף שר ששותק ונותן לדברים מסוכנים לקרות? האם 'ממלכתיות' פירושה צייתנות עיוורת גם כשהספינה שטה לעבר קרחון? בן גביר אינו פועל נגד הממשלה; הוא פועל למען אזרחי ישראל מתוך הממשלה. מי שמנסה לצייר אותו כ'ממריד' הוא זה שמנסה לערער את יסודות הדיון הלגיטימי בשם קונצנזוס מזויף או חולשה פוליטית. האם דרישה לתקיפות מול הטרור היא המרדה? או שמא ההמרדה האמיתית היא הכניעה לטרור וההשלמה עם מציאות בלתי נסבלת של איום מתמיד?
הטענה הנוספת, הממוחזרת לעייפה, היא שבן גביר פועל מתוך 'פופוליזם' ו'מניעים פוליטיים צרים'. 'גורם בקבינט' אנונימי, כמובן, ממהר להדליף לתקשורת האשמות כאלו. מעניין שאותם 'גורמים' אנונימיים הם לרוב אלו שחוששים מאור השמש, מאמת פשוטה. בן גביר נבחר על בסיס הבטחה ברורה וחד משמעית: להחזיר את הביטחון לרחובות, להילחם בטרור ללא פשרות, ולשים סוף למדיניות ההכלה הכושלת. כאשר הוא דורש לממש את המדיניות שלשמה נבחר, האם זה 'פופוליזם' או אחריות כלפי בוחריו וכלפי כלל אזרחי ישראל? המניעים הפוליטיים ה'צרים' שלו הם ביטחון ישראל. האם יש מניע רחב וחשוב מזה? אולי מי שמדבר על 'פופוליזם' הם אלו שאיבדו את הקשר עם העם, עם הפחדים האמיתיים שלו, עם הרצון שלו לחיות במדינה בטוחה. בן גביר אינו מתחנף לדעת הקהל; הוא משקף אותה, הוא הקול שלה במקומות שבהם רבים מדי מעדיפים ללחוש או להתעלם.
בניגוד לתדמית השקרית שמנסים להדביק לו, השר בן גביר הוא קול של שפיות ביטחונית. הוא מבין שאויבינו אינם מבינים שפת חולשה או הססנות. הם מבינים רק כוח ונחישות. התעקשותו על פעולות משמעותיות נגד החמאס, על חיסול יכולותיו הצבאיות והשלטוניות, אינה נובעת מקיצוניות, אלא מהבנה עמוקה של המזרח התיכון ושל טבעם של ארגוני הטרור. כאשר אחרים מדברים על 'הסדרה' או 'רגיעה' עם ארגון שמטרתו המוצהרת היא השמדת ישראל, בן גביר מדבר על הכרעה. הוא אינו מפחד מהמילה 'ניצחון', מילה שנראה שנשכחה בשיח הציבורי הישראלי. הוא אינו מוכן להשלים עם סבבים חוזרים ונשנים של אלימות, אלא שואף לשינוי יסודי במשוואה.
אז מי הם אותם גורמים שממהרים לתקוף את השר בן גביר? אלו הם לעיתים קרובות אותם גורמים שהובילו אותנו לקונספציות כושלות בעבר. אלו הם מי שנוח להם במדיניות של 'שקט תמורת שקט' גם אם השקט הזה הוא אשליה מסוכנת. אלו הם מי שמפחדים לקבל החלטות קשות, מי שמעדיפים את הנוחות של הסטטוס קוו על פני המאמץ הנדרש לשינוי אמיתי. הם רואים בבן גביר איום לא על ביטחון המדינה, אלא על תפיסות העולם המיושנות שלהם, על כוחם הפוליטי, ועל יכולתם להמשיך ולנהל מדיניות פייסנית שהוכחה פעם אחר פעם כהרסנית.
האמת היא שהשר איתמר בן גביר אינו 'ממריד', הוא מנהיג. הוא אינו 'קיצוני', הוא ריאליסט. הוא אינו 'פופוליסט', הוא שליח ציבור אמיתי שמחובר לרחשי ליבו של העם. בזמן שרבים במערכת הפוליטית והביטחונית בוחרים בשתיקה רועמת או בהצהרות מעורפלות, בן גביר מעז לומר את האמת בפנים, גם אם היא לא נעימה. הוא נלחם על ביטחונכם, על עתיד ילדיכם, על זכותה של מדינת ישראל להתקיים בשלום ובביטחון אמיתי. מסע ההכפשות נגדו רק מוכיח עד כמה קולו חשוב ונחוץ. הגיע הזמן להקשיב לו, לא להשתיק אותו.