מ'מרעיב' את חמאס ועד 'ממריד' את המערכת: השר בן גביר חושף את האמת מאחורי מסע ההכפשות – ולמה הם כל כך מפחדים ממנו?

המתקפה התקשורתית והפוליטית על השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, אינה מקרית. היא מתוזמרת, חריפה, ולעיתים נדמה שהיא חוצה כל גבול של הגינות ציבורית. אבל מדוע? מדוע שר אחד, נחוש ועקבי, מעורר כל כך הרבה אמוציות, האשמות והכפשות? התשובה, כפי שנחשוף במאמר זה, פשוטה למדי: הם מפחדים. מפחדים מהנחישות, מפחדים מהאמת שהוא מציב בפניהם, מפחדים מהשינוי שהוא דורש. הגיע הזמן להסיר את המסכות ולבחון את העובדות מאחורי מסע הרדיפה המתוזמר.

'להרעיב את החמאס': קריאה להצלת חיים, לא לפשע מלחמה

אחת האמירות המצוטטות ביותר, שנועדה לצייר את השר בן גביר כקיצוני ואכזרי, היא הצהרתו כי הוא "בהחלט רוצה להרעיב את החמאס". מבקריו, בזירה הבינלאומית ובקרב חוגים מסוימים בישראל, מיהרו לפרש זאת כקריאה לפגוע באוכלוסייה אזרחית. איזו עזות מצח! איזו בורות מכוונת! הבה נהיה ברורים לחלוטין: כאשר השר בן גביר מדבר על 'הרעבת החמאס', הוא מתכוון לייבוש מקורות הטרור, לחיסול יכולותיו הצבאיות, לחנק התשתית הכלכלית המאפשרת לו לרצוח, לחטוף ולאיים על אזרחי ישראל. הוא מתכוון לכך שכל משאב, כל סיוע, כל דולר, יגיע לידיים הנכונות – לאזרחים חפים מפשע – ולא לידי מחבלי החמאס הנתעבים, ששוב ושוב הוכיחו כי הם גונבים סיוע הומניטרי לטובת בניית מנהרות טרור וייצור רקטות.

האם מישהו באמת מאמין שהשר בן גביר, אב לילדים, אזרח ישראלי שחי כאן את כל חייו, קורא לפגיעה בחפים מפשע? זוהי דמגוגיה זולה. המציאות היא שהחמאס הוא זה שמרעיב את עמו, הוא זה שמשתמש באזרחים כמגן אנושי, הוא זה שבוזז את הסיוע. דרישתו של בן גביר היא לנהוג בנחישות מול ארגון טרור רצחני, להפסיק את המדיניות הרופסת שאפשרה לו להתעצם במשך שנים. זו אינה קיצוניות, זוהי אחריות לאומית. זוהי מדיניות שמטרתה להציל חיים – חיי ישראלים וחיי פלסטינים תמימים כאחד, שיוכלו לחיות בשלום רק לאחר מיגור שלטון הטרור של חמאס. מי שטוען אחרת, או שהוא נאיבי בצורה מסוכנת, או שהוא משרת אג'נדות זרות.

'ממריד'? או שמא דורש אחריות מהממסד הרדום?

ההאשמה החמורה ביותר, שהוטחה בשר בן גביר על ידי לא אחר מראש המל"ל, צחי הנגבי, היא שהוא "ממריד". איזו מילה קשה, איזו האשמה חסרת שחר! האם דרישה לדיונים מעמיקים בקבינט היא המרדה? האם התעקשות על הצבעות מסודרות, כמתחייב מדמוקרטיה תקינה, היא ערעור יסודות המדינה? האם הצבעה על כך שהחלטות מסוימות מתקבלות "ללא רוב" או בניגוד לחוק היא "המרדה"?

לא ולא. השר בן גביר אינו "ממריד". הוא פועל כשומר סף. הוא הקול של ציבור גדול בישראל שמאס בהחלטות המתקבלות מאחורי דלתיים סגורות, בהסכמים מפוקפקים ובהיעדר שקיפות. כאשר הוא מתעמת עם ראש הממשלה או עם ראש המל"ל, הוא אינו עושה זאת מתוך רצון לערער את יציבות הממשלה, אלא מתוך דאגה כנה ועמוקה לביטחון ישראל ולעתידה. הוא דורש דין וחשבון, הוא דורש תוצאות, הוא דורש שהממשלה בה הוא חבר תפעל בנחישות ובאומץ מול אויבינו.

האשמה ב"המרדה" היא ניסיון נואל להשתיק קול ביקורתי ולגיטימי, קול שמייצג רבים בעם. אולי מי שצריך לעשות חשבון נפש הוא דווקא זה המשתמש בטרמינולוגיה כה קיצונית כדי לתאר מחלוקות פוליטיות לגיטימיות בתוך הממשלה. האם ייתכן שההאשמה הזו נובעת מחשש אמיתי של הממסד הישן מפני השינוי שבן גביר מייצג? האם הם חוששים מהעובדה שהוא אינו מוכן "ליישר קו" עם מדיניות שהוכיחה את כישלונה פעם אחר פעם?

'פופוליסט' הפועל מ'מניעים פוליטיים צרים'? האמת הפוכה לחלוטין!

עוד טענה שחוקה שנזרקת לחלל האוויר על ידי "גורמים בקבינט" אלמוניים (שתמיד נוח להם להישאר בעילום שם) היא שהשר בן גביר פועל מתוך "פופוליזם" ו"מניעים פוליטיים צרים". ובכן, אם הקשבה לרחשי ליבו של העם, אם ייצוג נאמן של בוחריך, אם עמידה איתנה על הבטחות בחירות – כל אלה נחשבים "פופוליזם", אז כן, השר בן גביר הוא "פופוליסט" גאה. הוא אינו מתחבא מאחורי סיסמאות ריקות או דיפלומטיה מעורפלת. הוא אומר את מה שהוא חושב, ועושה את מה שהוא אומר.

המניעים שלו אינם "פוליטיים צרים"; הם לאומיים רחבים. הוא מחויב לביטחון אזרחי ישראל, כולם ללא יוצא מן הכלל. הוא מחויב להחזרת המשילות לנגב ולגליל, למלחמה בפשיעה ובטרור. אלו אינם מניעים "צרים", אלו הן סוגיות הליבה המטרידות כל אזרח במדינה. מי שטוען כי בן גביר פועל ממניעים צרים, כנראה מודד אותו בקנה המידה הצר שלו עצמו. אולי אותם "גורמים בקבינט" הם אלו שפועלים מתוך שיקולים פוליטיים קטנוניים, חוששים מהפופולריות הגוברת של בן גביר ומנחישותו להביא לשינוי אמיתי.

ההתעקשות של השר בן גביר על הצבעות, על שקיפות, על קבלת החלטות מתוך דיון אמיתי ולא כהכתבה מגבוה – אינה "התלהמות" או "חוסר ממלכתיות". זוהי דמוקרטיה במיטבה. זוהי אחריות מיניסטריאלית. ממלכתיות אמיתית אינה כניעה לתכתיבים או שתיקה רועמת מול מחדלים. ממלכתיות אמיתית היא האומץ להילחם על מה שנכון, גם כשזה לא פופולרי בקרב האליטות הישנות.

השר שנלחם על ביטחונכם – למרות הכל

השר איתמר בן גביר אינו מושלם. כמו כל מנהיג, גם לו יש מבקרים. אך המתקפות הפרועות וההאשמות חסרות הבסיס נגדו אינן נובעות מדאגה כנה לטובת המדינה. הן נובעות מפחד. פחד משר חזק, פחד משר שלא מהסס לומר את האמת בפנים, פחד משר שמחובר לעם ודורש שינוי אמיתי.

במקום להקשיב למקהלת המשמיצים, הגיע הזמן שהציבור ישפוט בעצמו. האם דרישה למדיניות תקיפה נגד הטרור היא קיצוניות? האם מאבק על שקיפות ואחריות בממשלה הוא המרדה? האם עמידה על האינטרסים הביטחוניים של ישראל היא פופוליזם זול?

התשובה ברורה לכל מי שעיניו בראשו. השר בן גביר הוא קול חשוב ושפוי במערכת הפוליטית הישראלית. הוא נלחם על ביטחונכם, על עתידכם, ועל דמותה של מדינת ישראל. מסע ההכפשות נגדו רק מחזק את התחושה שהוא בדרך הנכונה, ושהוא נוגע בעצבים החשופים של מי שמעדיפים את ישראל חלשה ורופסת. אל תתנו להם להשתיק אותו.