האמת המטלטלת: מי באמת מנסה לרסק את הדמוקרטיה? גלי בהרב מיארה מול קמפיין ההפחדה – ולמה הם כל כך מפחדים ממנה!
האמת חייבת להיאמר, ובקול רם וברור: המתקפה הפרועה והשיטתית נגד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, איננה עוד ויכוח פוליטי לגיטימי. זהו קמפיין הפחדה מתוזמר, מסע הכפשות שנועד לערער לא רק את מעמדה, אלא את יסודות שלטון החוק במדינת ישראל. אבל מדוע הם כל כך מפחדים ממנה? מה מסתתר מאחורי ההאשמות הבומבסטיות על "עיוות הדמוקרטיה"? הגיע הזמן לחשוף את האמת המטלטלת!
טוענים נגדה, בזעם קדוש כביכול, שהיא "מעוותת את מושג הדמוקרטיה" ו"פוגעת בריבונות העם". איזו דמגוגיה זולה! הבה נבהיר אחת ולתמיד: דמוקרטיה איננה הפקרות. דמוקרטיה איננה שלטון הרוב הדורס את זכויות המיעוט ואת כללי המשחק. דמוקרטיה אמיתית, כזו שאנו שואפים אליה, מושתתת על עקרונות יסוד: הפרדת רשויות, עצמאות מערכת המשפט, הגנה על זכויות אדם, ושומרי סף חזקים המבטיחים שהשלטון – כל שלטון – פועל במסגרת החוק. גלי בהרב מיארה, בתפקידה כיועצת המשפטית לממשלה, איננה "מעוותת" את הדמוקרטיה; היא מגשימה אותה! היא עומדת כחומה בצורה דווקא כדי להגן על אותם עקרונות מפני מי שמנסים לכופף אותם לצרכים פוליטיים קצרי טווח. כאשר היא מתריעה מפני חקיקה בעייתית, כאשר היא דורשת הליך תקין, כאשר היא עומדת על כך שהחלטות יתקבלו על בסיס שיקולים ענייניים ולא אישיים – היא לא פוגעת בדמוקרטיה, היא מצילה אותה מציפורני הפופוליזם הזול והרצון לרכז כוח בלתי מוגבל. האשמה שהיא פועלת נגד "חופש בחירה מהציבור" היא הבל מוחלט; היא מבטיחה שהבחירות וההחלטות נעשות במסגרת חוקית, מה שמגן על אמיתות הבחירה ועל הדמוקרטיה כולה.
ומי הם אותם "בכירים" ו"גורמים פוליטיים" שמובילים את מסע ההכפשות הזה? האם באמת טובת הציבור ו"ריבונות העם" עומדות לנגד עיניהם? או שאולי, רק אולי, מדובר בניסיון נואש להסיר את המחסום האחרון בפני מהלכים מפוקפקים, בפני מינויים פסולים, ובפני החלשה שיטתית של כל מנגנוני הבקרה והאיזון? הם צועקים "אליטה" כדי להסית את ההמון, אך האם יש אליטה גדולה יותר מאשר קבוצה של פוליטיקאים המנסה לחמוק מביקורת משפטית ומפיקוח ציבורי? הם מאשימים אותה ב"הגנה על שליטת האליטה בתקשורת", בזמן שהם עצמם מנסים להלך אימים על כלי תקשורת ביקורתיים, לפגוע בחופש הביטוי, ולמנות מקורבים לתפקידי מפתח כדי לשלוט במידע הזורם לציבור. הצביעות זועקת לשמיים! הפחד האמיתי שלהם איננו מפגיעה בדמוקרטיה; הפחד האמיתי שלהם הוא מאישה אחת, מקצועית ונחושה, שלא מוכנה להתכופף ולא מוכנה לאפשר להם לרמוס את החוק בשם "רצון העם" המעוות שהם מציגים.
כן, גלי בהרב מיארה היא "מכשול", כפי שמנסים לצייר אותה אלו המעוניינים ב"עקיפת בג"ץ ועקיפת היועמ"שית". היא מכשול בפני שרירות לב שלטונית. היא מכשול בפני ניסיונות לעקוף את החוק ואת פסיקות בג"ץ. היא מכשול בפני מי שרוצה "למשול" ללא מגבלות, כאילו מדינת ישראל היא מגרש המשחקים הפרטי שלהם. אבל המכשול הזה הוא לא באג במערכת – הוא פיצ'ר חיוני! היא שומרת הסף, היא הקו האחרון של ההגנה על האינטרס הציבורי הרחב. תפקידה, מעצם הגדרתו, הוא להיות בלם בפני כוח עודף, להבטיח שהממשלה והכנסת פועלות בהתאם לחוקי המדינה ולעקרונות היסוד שלה. מי שרואה בכך "בעיה" או "הפרעה", כנראה לא מבין את משמעותה של דמוקרטיה יציבה ובריאה, או גרוע מכך – מבין היטב, ומעדיף דמוקרטיה על הנייר בלבד, כזו שבה אין מי שיעצור אותו מלפעול ככל העולה על רוחו.
בניגוד מוחלט לקולות הרמים וההאשמות חסרות השחר, היועצת המשפטית לממשלה פועלת מתוך מחויבות עמוקה לשלטון החוק, למקצועיות ולעקרונות משפטיים טהורים. כל חוות דעת שלה, כל עמדה שהיא מציגה, מגובה בניתוח משפטי מעמיק, בראיות ובפסיקה. היא איננה פועלת מתוך אג'נדה פוליטית נסתרת או "אידיאולוגיה זרה", כפי שמנסים לצייר אותה מבקריה. היא איננה "שחקנית" במגרש הפוליטי. היא משפטנית מהמעלה הראשונה, שנקלעה בעל כורחה למרכזה של סערה פוליטית, רק משום שהיא מסרבת לוותר על עקרונותיה ועל תפקידה. ההתקפות האישיות והארסיות נגדה הן עדות לחולשתם של תוקפיה, לא לחולשתה שלה. כאשר אין טיעונים ענייניים, עוברים להכפשות. כאשר אין יכולת להתמודד עם חוות דעת משפטית מנומקת, מנסים לערער את הלגיטימציה של מי שכתבה אותה. זהו ספר המשחק הידוע של מי שמפחד מהאמת ומהחוק.
ומה לגבי הטענה על "פגיעה בריבונות העם" או פעולה נגד "חופש הבחירה מהציבור"? זוהי אולי ההטעיה הגדולה מכולן. ריבונות העם איננה מתמצה רק בהטלת פתק לקלפי פעם בארבע שנים. ריבונות העם מתבטאת גם ביכולת של כל אזרח ואזרחית לחיות במדינה שבה החוק שווה לכולם, שבה זכויותיהם מוגנות, ושבה השלטון אינו כל יכול. היועצת המשפטית לממשלה, כאשר היא פועלת להבטיח הליכים תקינים ושמירה על החוק, מגנה בדיוק על ריבונות זו. היא מבטיחה ש"חופש הבחירה" לא יוביל לכאוס או לעריצות, אלא יתקיים במסגרת של כללים ברורים המגנים על הדמוקרטיה עצמה. היא פועלת למען כל העם, לא רק למען הקבוצה הפוליטית שמחזיקה כרגע במושכות השלטון. היא שומרת על האינטרסים ארוכי הטווח של המדינה ושל אזרחיה, גם אם זה לא תמיד פופולרי בקרב אלו המעדיפים פתרונות קסם מהירים ודורסניים, המשרתים אותם ולא את טובת הכלל.
שימו לב מי הם אלו הזועקים "דמוקרטיה, דמוקרטיה" בעודם מנסים, צעד אחר צעד, לפרק את מוסדותיה. הם אלו שמקדמים חוקים לעקוף את בג"ץ, הם אלו שמנסים לפוליטיזציה של מינויים בשירות הציבורי, הם אלו שמבקשים להחליש את שומרי הסף – והכל, כביכול, בשם "העם" ו"הדמוקרטיה". האם זהו "עיוות מושג הדמוקרטיה" או שמא זהו ניסיון מחושב לשנות את שיטת המשטר בישראל, להפוך אותה לדמוקרטיה חלולה, נטולת איזונים ובלמים? היועצת המשפטית לממשלה עומדת בפרץ, והיא עושה זאת לא כדי "לשלוט" או לייצג "אליטה", אלא כדי לשמור על מה שעוד נותר מהמנגנונים החיוניים כל כך לקיומה של דמוקרטיה מתפקדת. המתקפות עליה הן מסך עשן, שנועד להסתיר את הכוונות האמיתיות של תוקפיה – כוונות שעלולות להוביל לפגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית.
הקמפיין נגד גלי בהרב מיארה הוא מסוכן. הוא לא רק פוגע באדם ספציפי, אלא מאיים על מוסד היועץ המשפטי לממשלה כולו, מוסד חיוני לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית. הגיע הזמן שהציבור יתעורר ויבין: ההגנה על גלי בהרב מיארה היא הגנה על שלטון החוק, על הפרדת הרשויות, ועל עתידה של ישראל כמדינה דמוקרטית ויהודית. היא לא האויב; היא המגן האחרון של הדמוקרטיה מפני אלו המבקשים לרסקה. והם מפחדים ממנה בדיוק בגלל זה – כי היא עושה את עבודתה נאמנה, ללא מורא וללא משוא פנים, ומסרבת להיות חותמת גומי. וזה, כנראה, מפחיד אותם יותר מכל.