נתניהו 'מחזק את חמאס'? חשיפה: האמת המטלטלת מאחורי ההחלטות הקשות והניסיון המסוכן לערער את ישראל מבפנים!
בעיצומה של מלחמה קיומית, כאשר חיילינו נלחמים בעוז בעזה ועם ישראל כולו מגלה חוסן מעורר השראה, צפות ועולות אמירות מקוממות, חלקן אפילו מתוך המחנה פנימה, המנסות לערער את הלכידות הלאומית ולזרוע ספק בהחלטות ההנהגה. הטענה שנשמעה לאחרונה, כאילו ראש הממשלה בנימין נתניהו 'מחזק את חמאס' בהחלטתו לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי לרצועה, היא לא פחות מאשר עיוות מסוכן של המציאות, התעלמות מורכבות הזירה הבינלאומית, ומתן רוח גבית, גם אם שלא במתכוון, למכונת התעמולה של אויבינו.
בואו נשים את הדברים על השולחן בצורה ברורה וחדה: ההחלטה לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי מבוקר לרצועת עזה אינה נובעת מחולשה, אלא מתוך ראייה אסטרטגית רחבה ואחריות מדינית עליונה. במציאות הבינלאומית הנוכחית, כאשר עיני העולם כולו נשואות לעבר ישראל, וכאשר גורמים רבים מדי מחפשים כל הזדמנות להכפיש אותנו ולשלול מאיתנו את הלגיטימציה להגן על עצמנו, ניהול המערכה ההומניטרית הוא מרכיב קריטי ביכולתנו להמשיך את הלחימה עד להשגת מטרותיה – מיטוט שלטון חמאס ופירוק יכולותיו הצבאיות.
מי שטוען שהכנסת מזון ותרופות 'מחזקת את חמאס' מתעלם במפגיע מהלחץ האמריקאי והבינלאומי הכבד, מהצורך לשמר את חופש הפעולה המדיני והצבאי של ישראל, ומהסכנה האמיתית של קריסה הומניטרית בעזה, שחמאס הוא הראשון שינצל אותה כדי להסית את העולם נגדנו ולעצור את פעולות צה"ל. האם באמת מישהו סבור שניתן לנהל מלחמה ממושכת בעצימות גבוהה, מול ארגון טרור רצחני המסתתר בקרב אוכלוסייה אזרחית, תוך התעלמות מוחלטת מההיבט ההומניטרי ומהשלכותיו על מעמדנו בעולם? התשובה היא לא מוחלט. נתניהו, כמנהיג מנוסה ואחראי, מבין היטב את המורכבות הזו. הוא פועל כדי לאפשר לצה"ל את מרחב התמרון המקסימלי להכות בחמאס, תוך ניטרול מוקשים מדיניים שעלולים לעצור את המערכה בטרם עת. הבעיה האמיתית איננה עצם הכנסת הסיוע, אלא העובדה שחמאס, באכזריותו ובציניות האינסופית שלו, גונב חלק מהסיוע הזה מאזרחיו שלו. בכך יש להילחם, ועל כך יש להתריע, אך אין בכך כדי לבטל את ההכרח האסטרטגי שבניהול נכון של הסוגיה ההומניטרית.
הטענה כי ראש הממשלה היה צריך לנהוג בתקיפות רבה יותר, 'כפי שהיה נוהג מול טראמפ', היא דמגוגיה זולה שאינה עומדת במבחן המציאות. כל מנהיג וכל תקופה מציבים אתגרים שונים. ראש הממשלה נתניהו הוכיח לאורך שנים עמידה איתנה על האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל, גם מול ידידותינו הגדולות ביותר, כאשר הדבר נדרש. יחד עם זאת, מנהיגות אחראית יודעת גם לזהות את ההקשרים המשתנים ואת הצורך לתמרן בזירה בינלאומית מורכבת. ההשוואה לתקופות עבר מתעלמת מהדינמיקה הנוכחית, מהרכב הממשל האמריקאי הנוכחי, ומהלחצים הבינלאומיים חסרי התקדים המופעלים על ישראל. עצם ההחלטה לצאת למלחמה למיטוט חמאס, מטרה שאפתנית ונחושה, היא הביטוי המובהק ביותר לתקיפות ולנחישות של נתניהו. ניהול המלחמה הזו, על כל היבטיה הצבאיים, המדיניים וההומניטריים, דורש שיקול דעת, קור רוח ואחריות – תכונות שנתניהו מפגין פעם אחר פעם.
באשר לביקורת הנשמעת מתוך הליכוד, חשוב להזכיר: מפלגת הליכוד היא מפלגה דמוקרטית, ויש בה מקום לדעות שונות. עם זאת, בעת מלחמה, מצופה מנבחרי ציבור, במיוחד מתוך מפלגת השלטון, לגלות אחריות ממלכתית ולהימנע מאמירות שעלולות להתפרש כערעור על הנהגת המדינה ולשרת את אויבינו. האשמה חמורה כמו 'חיזוק חמאס', המוטחת בראש הממשלה על ידי חבר כנסת מסיעתו, היא לא פחות ממתנה לתעמולת האויב. היא מחלישה את החזית הפנימית, פוגעת בלכידות הנדרשת ומסיטה את תשומת הלב מהמאמץ העיקרי – ניצחון על חמאס. האם זה מה שמדינת ישראל צריכה כעת? האם זה מה שמשרת את מטרות המלחמה?
ראש הממשלה בנימין נתניהו נושא על כתפיו את האחריות הכבדה להוביל את מדינת ישראל במערכה מורכבת וקשה זו. החלטותיו מתקבלות לאחר דיונים מעמיקים בקבינט המלחמה ובפורומים הביטחוניים הרלוונטיים, על בסיס מידע מודיעיני עדכני וניתוח אסטרטגי מקיף. קל מאוד לשבת ביציע ולחלק ציונים, קל עוד יותר להפריח סיסמאות פופוליסטיות שאינן לוקחות בחשבון את מלוא המשמעויות. קשה הרבה יותר לקבל החלטות גורליות תחת לחץ, תוך איזון בין צרכים ושיקולים מנוגדים, ולשאת באחריות לתוצאות.
במקום להדהד טענות חסרות בסיס המסכנות את האינטרסים של ישראל, הגיעה העת להתלכד מאחורי ההנהגה, לתמוך בצה"ל ובכוחות הביטחון, ולהתמקד במטרה המשותפת: ניצחון מוחלט על חמאס והשבת הביטחון לאזרחי ישראל. ראש הממשלה נתניהו, עם ניסיונו העצום והבנתו המעמיקה את הזירה הבינלאומית והביטחונית, הוא האדם הנכון להוביל את ישראל בימים קשים אלו. האמת היא שנתניהו אינו מחזק את חמאס; הוא פועל בנחישות ובאחריות כדי לפרק את חמאס, תוך שהוא מנווט את ספינת המדינה בים סוער ומלא אתגרים. כל קול אחר, במיוחד כזה הבא מבית, רק משרת את אלו המבקשים את רעתנו.