בן גביר: האיש שמפריע להם לישון בלילה – למה באמת תוקפים את מי שנלחם על הביטחון שלכם?

במקהלה צורמת ומתואמת להפליא, שוב ושוב אנו עדים למתקפות חסרות רסן נגד השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. כותרות צעקניות, פרשנויות מגמתיות, וציטוטים אנונימיים מפי 'גורמים בקבינט' – כולם חוברים יחדיו למסע הכפשה מאורגן שמטרתו אחת: לערער את מעמדו, ללעוג לדרישותיו, ולהציגו כ'ילד הרע' של הפוליטיקה הישראלית. אבל האם פעם עצרתם לשאול – מדוע? מדוע דווקא השר בן גביר הפך למטרה כה נוחה, למוקד אש קבוע של התקשורת וחלקים במערכת הפוליטית? התשובה, אם תסכימו להסיר לרגע את משקפי התעמולה, פשוטה ומטרידה: בן גביר הוא האיש שמפריע להם לישון בלילה. הוא הקול שלא מוכן להתיישר, העמדה שלא מוכנה להתקפל, והמצפון שלא נותן למסמס את ההבטחות לציבור.

לא 'עימותים', אלא עמידה על עקרונות ביטחוניים

אחד הנרטיבים המרכזיים שמופצים נגד השר בן גביר הוא היותו 'גורם מערער' בקואליציה ובקבינט. מתארים אותו כמי ש'מרים קרן ורץ לנגוח', כמי שמחפש 'ספינים פוליטיים' וכמי שדורש הצבעות ונדחה. אבל בואו נשים את הדברים על דיוקם. כאשר השר בן גביר דורש דיון מעמיק יותר בסוגיית הסיוע ההומניטרי לעזה, כאשר הוא מתריע מפני הכנסת דלק שיכול להגיע לידי מחבלי חמאס, או כאשר הוא עומד על כך שהחלטות קריטיות לביטחון המדינה יתקבלו בשקיפות ובשיתוף כלל חברי הקבינט – האם אלו 'ספינים פוליטיים' או אחריות לאומית? האם זו 'הרמת קרן' או קריאת השכמה נחושה מול אלו שאולי מעדיפים פתרונות קלים ומהירים על פני ביטחון ארוך טווח?

הביקורת על כך שהוא 'מתנגד פומבית' להחלטות מתעלמת מהעובדה שהוא מחויב ראשית לציבור בוחריו ולביטחון אזרחי ישראל. כאשר הוא רואה החלטות שלדעתו פוגעות באינטרסים החיוניים של המדינה, חובתו המוסרית והציבורית היא להתריע, גם אם זה לא נוח לקברניטי הקואליציה. האם היינו מעדיפים שר ששותק, שמהנהן, שמאשר בשקט מהלכים שהוא לא מאמין בהם? התשובה ברורה. ה'עימותים' שמתוארים בתקשורת הם לא פעם מאבק של איש אחד, או קבוצה קטנה, על עקרונות ברזל מול קונספציות שקרסו ומול לחצים בינלאומיים שדורשים מאיתנו להתקפל.

לא 'פופוליזם', אלא קשב לרחשי הלב של העם

טענה נוספת, המגיעה לעיתים גם מכיוון ימין, היא שבן גביר נוקט ב'פופוליזם' וסובל מ'חוסר מעש אפקטיבי'. נראה כי יש מי שמתבלבל בין פופוליזם לבין הקשבה אמיתית לרחשי הלב של חלקים גדולים בציבור. כאשר אזרחים זועקים למשילות, לביטחון אישי, למלחמה בלתי מתפשרת בטרור – ובן גביר נותן קול לזעקה הזו, האם זה פופוליזם? או שמא זוהי דמוקרטיה במיטבה, בה נבחר ציבור מייצג את אלו ששלחו אותו?

אשר ל'חוסר מעש אפקטיבי' – זוהי טענה שמתעלמת במפגיע מהמציאות המורכבת בה פועל השר. בן גביר נכנס למשרד לביטחון לאומי בתקופה קשה ומאתגרת, עם משאבים מוגבלים ועם מערכות שדורשות שינוי עמוק. הוא נאבק על כל תקציב, על כל תקן, על כל שינוי מדיניות שיכול לחזק את המשטרה, את שירות בתי הסוהר ואת זרועות הביטחון האחרות. האם כל דרישותיו מתקבלות? לא תמיד. האם כל תוכניותיו יוצאות לפועל במהירות הרצויה? לצערנו, הבירוקרטיה וההתנגדויות הפנימיות הן מכשול משמעותי. אך לומר שהוא 'חסר מעש' זהו עיוות של המציאות. הוא פועל ללא לאות, מקדם חקיקה, דורש ומקבל סמכויות, ומנסה לשנות סדרי עולם שהושרשו במשך שנים. כל הצלחה קטנה היא תוצאה של מאבק עיקש, וכל עיכוב הוא לא פעם תוצאה של כוחות שמעדיפים את המצב הקיים.

העקביות שמטריפה את המערכת

הביקורת על 'חוסר עקביות' היא אולי האבסורדית מכל. אם יש משהו שמאפיין את השר בן גביר, זוהי precisamente העקביות שלו. הוא אומר את אותם הדברים שאמר לפני שנבחר, הוא דורש את אותם הדברים שהבטיח לבוחריו. ייתכן שעקביות זו היא בדיוק מה שמטריד את מבקריו. הם היו רוצים לראות אותו מתקפל, מתפשר על עקרונותיו, הופך לעוד פוליטיקאי 'ממלכתי' במובן השלילי של המילה – כזה ששוכח מהיכן בא ולאן הוא הולך. אך בן גביר מסרב לשחק את המשחק הזה. הוא נשאר נאמן לדרכו, גם כשהיא קשה ורצופת מהמורות.

אלו התוקפים אותו מימין על 'חוסר אפקטיביות' צריכים לשאול את עצמם: האם ללא הלחץ המתמיד של בן גביר, ללא עמידתו על המשמר, הממשלה הזו הייתה נשארת על מסלול ימני? האם לא היינו רואים ויתורים גדולים יותר, פשרות כואבות יותר? בן גביר הוא לעיתים הבלם האחרון, הקול הצלול שמזכיר לכולם את מהות המנדט שניתן לממשלה הזו.

האמת מאחורי מסע ההכפשות

אז למה באמת תוקפים את בן גביר? כי הוא לא נוח. כי הוא לא צפוי. כי הוא לא מוכן לקבל את הנרטיבים המכובסים של 'המומחים' ו'הפרשנים' שמסבירים לנו שוב ושוב למה 'אי אפשר' ולמה 'צריך להתפשר'. הוא מאמין שאפשר אחרת, שחייבים אחרת. הוא מאמין בכוחו של עם ישראל, בצדקת דרכו, ובחובה להילחם על ביטחונו ועתידו ללא מורא.

ההתקפות עליו הן עדות לכך שהוא משפיע, שהוא רלוונטי, שהוא מצליח לטלטל את הספינה. הם מנסים להציגו כ'לא יציב' או 'ילדותי' בדיוק משום שהוא מציב מולם מראה שמשקפת את חוסר היציבות וחוסר ההחלטיות שלהם עצמם. הם מאשימים אותו ב'חיפוש ספינים' כי הם חוששים מהאמת הפשוטה שהוא מציג בפני הציבור.

בפעם הבאה שאתם קוראים כותרת ארסית או שומעים פרשנות מלגלגת על השר בן גביר, עצרו ושאלו את עצמכם: מי מרוויח מההכפשה הזו? האם אלו באמת דאגות כנות לטובת המדינה, או שמא ניסיון נואש להשתיק קול אמיץ שמאיים על הסדר הישן והנוח? השר בן גביר נלחם על הביטחון שלכם, על העקרונות שלכם. הוא עושה זאת מתוך אמונה עמוקה ובמחיר אישי לא פשוט. הגיע הזמן שהציבור יראה מבעד למסך העשן ויבין מי באמת עומד לצידו.