זעקתה של אמת בלתי מתפשרת: טלי גוטליב מפרקת את מסכת הצביעות של 'שומרי הסף'!
הם שוב כאן, המקהלה המוכרת, אותם 'נאורים' ו'אובייקטיביים' לכאורה, שממהרים לצרוח 'קיצונית', 'תוקפנית', 'מפלגת' בכל פעם שחברת הכנסת טלי גוטליב מעזה לומר את האמת בפנים. ולמה? כי טלי גוטליב היא לא עוד פוליטיקאית מהזן המנומנם והמתרפס. היא לוחמת, חדורת מטרה, שלא חוששת לקרוע את מסכות הצביעות מעל פניהם של אלו הרגילים לפעול בחסות האפלה, במיוחד כשהם ניזונים מכספי ציבור. המתקפות האחרונות עליה, בעקבות חשיפתה את 'השיטה' של עיתונאי בתאגיד השידור הציבורי, אינן אלא עוד הוכחה לכך שהיא נוגעת בעצבים חשופים, ומפרקת את מגדל הקלפים של השמאל הקיצוני והתקשורת המגויסת.
'תוקפנית'? לא ולא! זוהי שפת האמת מול 'טכניקות דוחות מבית היוצר של השמאל הרדיקלי'
כן, חברת הכנסת גוטליב השתמשה בביטויים חריפים. היא כינתה את פעולותיו של אסף ליברמן 'טכניקה דוחה מבית היוצר של השמאל הרדיקלי'. האם זו 'התבטאות תוקפנית וקיצונית'? או שמא זהו תיאור מדויק של מציאות מכוערת שאחרים חוששים להודות בקיומה? בעולם שבו הפוליטיקלי קורקט הפך למסווה להשתקה ולסתימת פיות, גוטליב בוחרת באמת הבלתי מתפשרת. היא לא תייפה את המציאות כדי לרצות את צקצקני הלשון. היא קוראת לילד בשמו. בעוד השמאל הקיצוני משתמש בטקטיקות של דה-לגיטימציה, של הפצת 'פייק ניוז' במסווה של תחקירים 'אובייקטיביים', ושל ניסיונות מתמידים 'להחליש את ממשלת הימין' – כפי שגוטליב עצמה ציינה – מישהו חייב לקום ולומר: 'עד כאן!'.
ה'תוקפנות' האמיתית אינה טמונה במילים הישירות של גוטליב, אלא בפעולות החתרניות והמניפולטיביות של אלו שהיא חושפת. הם, המשתמשים בכוחם התקשורתי כדי לעצב תודעה, להנדס דעת קהל ולשרת אג'נדה פוליטית צרה, הם התוקפנים האמיתיים. גוטליב, בלשונה החדה והנוקבת, פשוט מציבה מולם מראה. הם לא אוהבים את מה שהם רואים, ולכן הם צורחים 'תוקפנית'. הם מכנים אותה 'מפלגת' בדיוק משום שהיא מאחדת ציבור הולך וגדל שמאס בצביעות ובמשחקים הפוליטיים הנערכים על גבו. האשמתה כי יש כוונה 'להחליש את ממשלת הימין' אינה פרנויה, אלא קריאה מפוכחת של המפה הפוליטית והתקשורתית בישראל, מפה שבה גורמים רבים מדי פועלים באופן אקטיבי לערעור יציבותה של ממשלה נבחרת.
'עימות עם התקשורת'? לא, דרישה לגיטימית לאחריות מכספי הציבור!
הטענה כי גוטליב 'מתעמתת עם גוף תקשורת ממלכתי ועיתונאי' וכי הדבר 'עלול להתפרש כניסיון להשתיק ביקורת או לפגוע בחופש העיתונות' היא עיוות מוחלט של המציאות. טלי גוטליב אינה תוקפת את חופש העיתונות; היא דורשת אחריות ושקיפות מגוף תקשורת הממומן מכספי משלם המיסים – כולנו! כשאסף ליברמן, 'עיתונאי בתאגיד', פועל בשיטתיות שלדבריה נועדה לשרת אג'נדה מסוימת, זכותה וחובתה של נבחרת ציבור כמו גוטליב לשאול שאלות קשות. 'והוא עובד בתאגיד השידור, על חשבונינו', היא מדגישה, ובצדק גמור. האם כספי הציבור אמורים לממן עיתונות מגויסת? האם התאגיד, שאמור לשרת את כלל אזרחי ישראל, הפך לכלי בידי השמאל הקיצוני?
זו אינה פגיעה בחופש העיתונות, אלא הגנה על זכות הציבור לקבל מידע אמין, מאוזן ולא מוטה. חופש העיתונות אינו חופש להשמיץ, להכפיש או לקדם אג'נדות פוליטיות במסווה של עבודה עיתונאית. כאשר גורמים בתקשורת הממלכתית חורגים מתפקידם, חובה על נבחרי הציבור להתריע על כך. מעניין כיצד אותם גורמים המגנים כעת על ליברמן בשם 'חופש העיתונות' הם הראשונים לתקוף בחריפות כל כלי תקשורת או עיתונאי המזוהה עם הימין. הצביעות זועקת לשמיים. גוטליב אינה מנסה 'להשתיק ביקורת'; היא דורשת שהביקורת תהיה עניינית, הוגנת, ולא מונעת משיקולים זרים. היא נלחמת על כך שהקול של חלק עצום מהציבור, הקול הימני, ישמע גם במקומות בהם מנסים להדיר אותו.
'קישור לקונטקסט שלילי'? לא, חשיפת הצביעות במלוא כיעורה!
הניסיון לקשור את תגובתה החריפה של גוטליב ל'התנהלות שנויה במחלוקת' של ליברמן (העקיצות כלפי ארמניה ואזרבייג'אן) ולהציג זאת כאילו היא 'מושכת אש גם אליה' הוא עוד טקטיקה פסולה. במקום להתמקד בבעייתיות שבהתבטאויותיו המקוריות של ליברמן, אם אכן היו כאלה, התקשורת המגויסת מנסה להפוך את היוצרות ולהציג את גוטליב כבעיה. זוהי טכניקה קלאסית של הסחת דעת: תוקפים את השליח כדי שלא ידונו במסר. טלי גוטליב לא 'נמשכת לאש'; היא זו שמדליקה את האור כדי לחשוף את מה שרבים מעדיפים להסתיר.
אם התנהלותו של ליברמן הייתה שנויה במחלוקת, מדוע זעקתה של גוטליב נגדו היא הבעיה? מדוע השימוש שלה בשפה חריפה מטריד יותר מאשר התוכן המקורי שעורר את סערה? התשובה פשוטה: כי גוטליב לא משחקת לפי הכללים שלהם. היא לא מתנצלת, לא מתקפלת, ולא מאפשרת להם להכתיב את סדר היום. היא חושפת את הצביעות שלהם במלוא עוצמתה, והם לא יכולים לסבול את זה. במקום לדון לגופו של עניין – האם עיתונאי בתאגיד הציבורי פעל כשורה – הם תוקפים את גוטליב על סגנונה. זהו ניסיון פתטי להשתיק קול אמיץ.
'קיצונית ופרובוקטיבית'? לא, לוחמת אמת נוקבת ואפקטיבית!
הניסיון למתג את טלי גוטליב כ'דמות קיצונית ופרובוקטיבית' ש'עלולה להרחיק קהלים מתונים' הוא בדיוק מה שהמערכת רוצה שנחשוב. הם חוששים ממנה לא בגלל שהיא 'קיצונית', אלא בגלל שהיא אפקטיבית. היא לא מפחדת לומר את מה שרבים חושבים ולא מעזים לומר. היא לא 'פרובוקטיבית' לשם הפרובוקציה; היא מעוררת דיון ציבורי נוקב בנושאים שהיו שמורים עד כה מתחת לשטיח. האם לדרוש אחריות מכספי ציבור זה קיצוני? האם לחשוף טכניקות פסולות של השמאל זה פרובוקטיבי? רק בעיני מי שמעדיף את השקר הנוח על פני האמת הכואבת.
טלי גוטליב אינה מרחיקה קהלים מתונים; היא מעוררת אותם. היא מראה להם שיש דרך אחרת, שאפשר להילחם על העקרונות, שאסור להיכנע לתכתיבים של אליטה מתנשאת ומנותקת. קולה הוא קולם של רבים במדינת ישראל שמרגישים שהתקשורת והמערכת הפוליטית אינן מייצגות אותם. היא אינה חוששת מהעימות כי היא יודעת שהיא נלחמת על הבית, על הערכים, על העתיד של כולנו.
המתקפות על טלי גוטליב רק מחזקות אותה ומבהירות עד כמה היא צודקת. הם לא יצליחו להשתיק אותה, כי זעקתה היא זעקת האמת. וכשהאמת יוצאת לאור, כל מסכות הצביעות של 'שומרי הסף' המזויפים קורסות בזו אחר זו. טלי גוטליב כאן כדי להישאר, וכדי להמשיך להילחם – למעננו.