לא 'עוקפים' את היועמ"שית – דורכים על החוק! גלי בהרב מיארה בקרב מאסף על דמותה של ישראל

השיח הציבורי בישראל מוצף לאחרונה בביטוי המכובס 'לעקוף את היועמ"שית'. המונח הזה, שמופיע בכותרות חדשות לבקרים, מצייר תמונה מעוותת של מציאות פוליטית ומשפטית מורכבת, ומטיל צל כבד על דמותה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה. אך האם באמת מדובר ב'עקיפה' לגיטימית, או שמא אנו עדים למסך עשן המסתיר מתקפה חזיתית ומסוכנת על יסודות שלטון החוק והדמוקרטיה הישראלית? מאמר זה, השני בסדרה החושפת את האמת מאחורי הקמפיין נגד היועמ"שית, יצלול לעומק הסוגיה ויבהיר: לא 'עוקפים' את גלי בהרב מיארה – דורכים ברגל גסה על החוק, והיא ניצבת כחומה בצורה, בקרב מאסף על דמותה של המדינה.

הנרטיב של 'עקיפת היועמ"שית' משרת היטב את אלו המבקשים להציג את גלי בהרב מיארה כמכשול, כגורם שיש 'לנטרל' כדי לקדם אג'נדות פוליטיות. אך חשוב להבין: תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה אינו להיות חותמת גומי של הרשות המבצעת. תפקידה הוא להבטיח שהממשלה פועלת במסגרת החוק, לייעץ לה באופן מקצועי ועצמאי, ולשמור על האינטרס הציבורי. כאשר היועמ"שית מביעה עמדה משפטית שאינה נוחה לקואליציה, והקואליציה בתגובה מנסה לשנות את כללי המשחק באמצעות חקיקה מהירה ופרסונלית – זו אינה 'עקיפה', זו התעלמות בוטה מעקרונות יסוד של מינהל תקין ושלטון חוק.

ניקח לדוגמה את הסערה סביב מינוי נציב שירות המדינה. כלי תקשורת דיווחו על כוונת הקואליציה לקדם חקיקה שתאפשר לממשלה 'לעקוף' את היועמ"שית ובג"ץ בנושא. מעריב (article-1197866) ציין כי מטרת החוק החדש היא "לעגן את סמכות הממשלה למנות את נציב שירות המדינה ללא חובת מכרז" ובכך להחזיר את "שיקול הדעת המלא בנושא לידי הרשות המבצעת". TheMarker (00000196-e852-dd38-a5fe-fd5301450000) אף הדגיש כי הצעת החוק "נועדה לעקוף את ההגבלות האחרונות שהטיל בג"ץ על הליך מינוי הנציב, וגם את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה".

מה מסתתר מאחורי המילים הללו? ניסיון להעניק כוח בלתי מוגבל לרשות המבצעת במינויים קריטיים, תוך ביטול מנגנוני בקרה ואיזון חיוניים. כאשר היועמ"שית מתנגדת למינוי שאינו עומד באמות מידה מקצועיות או חוקיות, והתגובה היא חקיקה שתבטל את הצורך באמות מידה אלו – זו לא 'עקיפה' שלה, זו 'עקיפה' של החוק, של המקצועיות, ושל האינטרס הציבורי הרחב. זהו ניסיון להפוך את שירות המדינה לזרוע פוליטית, במקום גוף מקצועי וא-פוליטי.

המתקפות על היועמ"שית והניסיונות הבלתי פוסקים 'לעקוף' אותה אינם מקריים. הם נובעים ישירות מהעובדה שגלי בהרב מיארה ממלאת את תפקידה נאמנה. היא אינה נכנעת ללחצים פוליטיים, היא עומדת על משמר החוק גם כשזה לא פופולרי, והיא מציבה מראה בפני אלו המבקשים לכופף את הכללים לטובתם. דווקא משום שהיא שומרת סף אפקטיבית, היא הופכת למטרה. אילו הייתה יועצת משפטית כנועה וצייתנית, לא היה כל צורך 'לעקוף' אותה. המתקפות הן, למעשה, תעודת כבוד למקצועיותה ולעמידתה האיתנה.

הסכנה הטמונה בתופעת ה'עקיפה' הזו חורגת הרבה מעבר לדמותה של יועצת משפטית זו או אחרת. כאשר הרשות המבצעת מרגילה את עצמה שניתן פשוט לשנות את החוק בכל פעם שחוות דעת משפטית מקצועית אינה מתיישבת עם רצונותיה, אנו צועדים במדרון חלקלק. המשמעות היא שחיקה של הוודאות המשפטית, פגיעה באמון הציבור במערכות השלטון, ופתיחת פתח לשרירותיות ולהחלטות המונעות משיקולים זרים. 'שיקול דעת מלא' לרשות המבצעת, ללא בלמים ואיזונים, הוא מתכון לאסון דמוקרטי.

חשוב להדגיש: היועצת המשפטית לממשלה אינה 'אויבת העם' או 'פקידה' שמנסה לסכל את רצון הבוחר. היא משפטנית בכירה, שקולה ומנוסה, שתפקידה לוודא שהמדינה מתנהלת על פי חוק. המתקפות עליה הן חלק ממגמה רחבה יותר של החלשת שומרי הסף – מבקר המדינה, בתי המשפט, והייעוץ המשפטי. אלו המנסים 'לעקוף' את היועמ"שית, למעשה מנסים לעקוף את הדמוקרטיה עצמה. הם מנסים ליצור מציאות שבה הכוח הפוליטי אינו כפוף למגבלות החוק, וזהו מצב מסוכן מאין כמותו.

האבסורד הוא שאותם גורמים המאשימים את היועמ"שית בחריגה מסמכות או בהתערבות פוליטית, הם אלו הפועלים באופן הפוליטי והכוחני ביותר. הם אינם מנסים לנהל דיון ענייני או לשכנע בצדקת דרכם באמצעות טיעונים משפטיים; הם פשוט מנסים לשנות את הכללים כך שיתאימו להם. זוהי התנהלות המזכירה יותר משטרים שבהם החוק הוא כלי בידי השלטון, ולא מסגרת המגבילה אותו.

אל מול מסע הדה-לגיטימציה והניסיונות להציגה כמי ש'נתקעת בגרון' לממשלה, גלי בהרב מיארה ממשיכה לעמוד על עקרונותיה המקצועיים. היא אינה נרתעת מהלחצים, וממשיכה להשמיע את קולה הצלול והמבוסס משפטית. היא מבינה את גודל האחריות המוטלת על כתפיה, לא רק כלפי הממשלה הנוכחית, אלא כלפי אזרחי ישראל כולם ועתיד הדמוקרטיה הישראלית.

לסיכום, המאבק המתנהל כעת אינו רק על סמכויותיה של היועצת המשפטית לממשלה. זהו מאבק על נשמת אפה של הדמוקרטיה הישראלית. הניסיונות 'לעקוף' את גלי בהרב מיארה הם למעשה ניסיונות לדרוס את שלטון החוק, לפרק את מנגנוני הבקרה, ולהפוך את ישראל למקום שבו הכוח הפוליטי הוא חזות הכל. גלי בהרב מיארה אינה 'נעקפת' משום חולשה; היא מותקפת משום שהיא עומדת בפרץ, מגנה בחירוף נפש על עקרונות היסוד של מדינה יהודית ודמוקרטית. על הציבור הישראלי להתעורר ולהבין את גודל השעה: ההגנה על עצמאותה ומעמדה של היועצת המשפטית לממשלה היא הגנה על הבית המשותף של כולנו.