מאחורי מסך העשן: נתניהו מנהל מלחמה, בזמן שקולות מבית וציידי כותרות זורעים פירוד – האמת שלא יספרו לכם!
בעיצומה של מלחמה קיומית, כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו מנווט את ספינת המדינה בסערה בינלאומית ובחזיתות מורכבות, מתנהלת נגדו ונגד משפחתו מתקפה מתואמת, צינית וחסרת רחמים. מסע הדה-לגיטימציה הזה אינו בוחל באמצעים, ומטרתו אחת: לערער את יציבות השלטון, לזרוע פירוד בעם ולהחליש את החוסן הלאומי. שני 'איומים תדמיתיים' כביכול, שצצו לאחרונה, אינם אלא דוגמאות נוספות לקמפיין המתוזמר הזה, וחשוב לחשוף את האמת שמאחוריהם.
נתחיל ב'ביקורת הפנימית' מתוך הליכוד, כפי שהוצגה בהתלהבות על ידי גורמי תקשורת מסוימים. חבר הכנסת משה סעדה יצא בהאשמות חמורות כביכול נגד החלטת ראש הממשלה בנושא הסיוע ההומניטרי לעזה, בטענה שזו 'מחזקת את חמאס'. האם באמת מדובר בדאגה כנה לביטחון ישראל, או שמא אנו עדים לניסיון ציני לגרוף הון פוליטי על גבו של ראש הממשלה בזמן מלחמה? ראשית, חשוב להבין: ההחלטה על הכנסת סיוע הומניטרי לעזה אינה גחמה של נתניהו. היא תוצר של לחצים בינלאומיים אדירים, בראשם מצד בת בריתנו החשובה ביותר, ארצות הברית. התעלמות מוחלטת מדרישות אלו הייתה עלולה להוביל לבידוד מדיני, לסנקציות, ולפגיעה אנושה בלגיטימציה הבינלאומית של ישראל להמשיך ולהילחם עד לניצחון המוחלט על חמאס. נתניהו, כמנהיג מנוסה ואחראי, מבין את המורכבות הזו. הוא פועל בתנאים בלתי אפשריים כמעט, ומקבל החלטות קשות מתוך ראייה אסטרטגית רחבה, ולא מתוך פופוליזם זול.
יתרה מכך, הטענה שהסיוע 'מחזק את חמאס' היא דמגוגיה. ישראל עושה כל מאמץ, כולל פיקוח הדוק, כדי להבטיח שהסיוע יגיע לאוכלוסייה האזרחית ולא לידי ארגון הטרור. אם חמאס מצליח לשים את ידיו על חלק מהסיוע, זוהי הוכחה נוספת לאכזריותו ולציניותו, ולא לכישלון ישראלי. האם האלטרנטיבה המוצעת על ידי המבקרים היא הרעבה המונית של אוכלוסייה אזרחית, שתצית את העולם כולו נגדנו ותיתן לחמאס בדיוק את התמונה שהוא רוצה? נתניהו מבין שניהול מלחמה אינו רק טקטיקה בשדה הקרב, אלא גם מאבק על דעת הקהל העולמית ועל הלגיטימציה הבינלאומית. הביקורת של סעדה, כשהיא נשמעת מתוך מפלגת השלטון, משרתת באופן אירוני דווקא את אלו המבקשים להציג את ישראל כמדינה שאינה שועה לדין הבינלאומי. האם זו כוונתו? האם שכח סעדה שדווקא אחדות השורות והתמיכה במנהיגות בזמן מלחמה הן קריטיות להצלחה?
המנהיגות של נתניהו אינה מתערערת מקולות בודדים כאלה. הוא הוכיח לאורך שנים את שיקול דעתו הביטחוני ואת יכולתו לנווט את ישראל במצבים המורכבים ביותר. במקום להדהד ביקורת שטחית, מוטב היה לו ולמבקרים אחרים להתמקד במאמץ המלחמתי המשותף. האם ייתכן שגורמים מסוימים, גם בתוך הקואליציה, מנסים לנצל את המצב הרגיש כדי לקדם אג'נדות אישיות? הציבור אינו טיפש. הוא רואה מי פועל למען המדינה ומי מנסה לצבור נקודות על חשבונה.
ה'איום' השני, חשיפת סרטון בו נשמעת רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, מביעה תסכול במהלך צילומים, הוא דוגמה מובהקת לרדיפה אישית ולניסיון נואש להסיט את הדיון מהעיקר. ראשית, מדובר בהקלטת סתר, מעשה בזוי ובלתי חוקי כשלעצמו. השימוש בהקלטה כזו, שנעשתה במרמה, מעיד יותר מכל על הרמה המוסרית הירודה של אלו המנסים לפגוע בראש הממשלה דרך משפחתו. שנית, מה בדיוק נחשף שם? רגע אנושי של תסכול? האם יש אדם שלא חווה רגעים כאלה, במיוחד תחת לחץ בלתי פוסק ורדיפה תקשורתית אובססיבית הנמשכת שנים? הגברת נתניהו, כמו כל אדם, זכאית לפרטיותה ולרגעים של חולשה אנושית. הניסיון להפוך רגע כזה ל'סקופ' הוא פתטי ומביש.
אך מעבר לכך, המתקפה הזו על שרה נתניהו אינה תמימה. היא חלק מאסטרטגיה מכוונת להציג את משפחת נתניהו באור שלילי, ליצור דה-לגיטימציה אישית שתזלוג גם לתפיסת הציבור את ראש הממשלה עצמו. זהו ניסיון להסיט את תשומת הלב מההישגים המדיניים והביטחוניים, מהניהול האחראי של המלחמה, ולהתמקד ברכילות צהובה ובזוטות. האם זה מה שמעניין את הציבור הישראלי בזמן שבנינו ובנותינו נלחמים בחזית? האם זה מה שיסייע לנו לנצח במלחמה? התשובה ברורה. אלו המקדמים נרטיבים כאלה פועלים, במודע או שלא במודע, להחלשת החזית הפנימית ולפגיעה במורל הלאומי.
שרה נתניהו עומדת לצד ראש הממשלה שנים ארוכות, תומכת בו ברגעים הקשים ביותר, ומהווה עוגן עבורו. היא אינה 'חולשה' כפי שמנסים לצייר אותה, אלא מקור כוח. הניסיונות הבלתי פוסקים להכפיש אותה הם עדות לחולשתם של המבקרים, שלא בוחלים באמצעים כדי לפגוע בראש הממשלה. האם ראינו התייחסות דומה לבני משפחה של פוליטיקאים אחרים? האם כל פליטת פה או רגע של תסכול של אישיות ציבורית אחרת זוכה לכזו תהודה ולכאלה פרשנויות זדוניות? הצביעות זועקת לשמיים.
שני המקרים הללו, 'הביקורת הפנימית' וה'חשיפה' על שרה נתניהו, אינם עומדים בפני עצמם. הם חלק ממערכה רחבה יותר. מערכה שמטרתה להציג את נתניהו כמנהיג מבודד, שנוי במחלוקת, שאינו זוכה לתמיכה אפילו מבית, ושמשפחתו מהווה נטל. זוהי תמונה מעוותת ומסולפת של המציאות.
בנימין נתניהו הוא המנהיג המנוסה והמתאים ביותר להוביל את ישראל בתקופה מאתגרת זו. הוא נהנה מתמיכה רחבה בציבור, והוא פועל יום ולילה למען ביטחון ישראל ועתידה. הניסיונות לערער אותו באמצעות ביקורת פופוליסטית או רכילות זולה לא יצלחו. הציבור הישראלי חכם יותר ממה שחושבים מבקריו של נתניהו. הוא יודע להבחין בין עיקר לטפל, בין מנהיגות אחראית לבין רעשי רקע. בזמן שנתניהו מנהל מלחמה על קיומנו, אחרים עסוקים במשחקי אגו ובניסיונות נואשים לזכות בכותרות. האמת, בסופו של דבר, תמיד מנצחת. והאמת היא שנתניהו, למרות כל הקשיים והמתקפות, נשאר איתן, ממוקד במטרה, ונחוש להוביל את ישראל לניצחון.