מתקפת הדה-לגיטימציה נגד נתניהו: האמת מאחורי 'הביקורת הפנימית' והקלטת שרה נתניהו – כל מה שמנסים להסתיר מכם!

גל עכור של מתקפות מתואמות שוטף את השיח הציבורי, בניסיון נואש נוסף לערער את מנהיגותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ולפגוע בחוסנה של ישראל בעת מלחמה. אנו עדים לקמפיין מתוזמר, המנצל כל פיסת מידע, אמיתית או מפוברקת, כדי לצייר תמונה מעוותת של המציאות. הגיע הזמן להציב מראה מול מסע ההכפשות הזה ולחשוף את האמת, נקודה אחר נקודה.
החלטה אסטרטגית, לא כניעה: מאחורי הקלעים של הסיוע ההומניטרי לעזה
האשמה המרכזית, או ליתר דיוק, הזעקה התורנית, מגיעה מכיוונו של חבר הכנסת משה סעדה מהליכוד, שטוען כי החלטת ראש הממשלה בנושא הסיוע ההומניטרי לעזה "מחזקת את חמאס". זוהי אמירה פופוליסטית, שטחית ומסוכנת, המתעלמת לחלוטין מהמציאות המורכבת בה פועלת מדינת ישראל. ראש הממשלה נתניהו, בניגוד למבקרים מהיציע, נושא על כתפיו את מלוא כובד האחריות לביטחון ישראל ולעתידה. הוא רואה את התמונה המלאה, המודיעינית והמדינית, ומקבל החלטות מתוך שיקול דעת אסטרטגי עמוק, גם כשהן קשות ובלתי פופולריות.
הכנסת סיוע הומניטרי מבוקר לרצועת עזה איננה "פרס לחמאס", כפי שמנסים לצייר זאת גורמים חסרי אחריות. זוהי החלטה קריטית שנועדה לשרת אינטרסים ישראליים חיוניים. ראשית, היא מאפשרת את המשך הלגיטימציה הבינלאומית לפעולת צה"ל ברצועה. בעולם ציני, שבו חמאס משתמש באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי, מניעת סיוע הומניטרי הייתה מתפרשת כהתקפה על חפים מפשע ומעניקה לחמאס ניצחון תודעתי אדיר. היא הייתה מובילה ללחץ בינלאומי כבד על ישראל, עד כדי סכנה להפסקת הלחימה טרם השגת מטרותיה.
שנית, ההחלטה מתואמת עם בנות בריתנו החשובות ביותר, ובראשן ארצות הברית. שמירה על יחסים אלו חיונית לא רק לאספקת הנשק והתמיכה הדיפלומטית, אלא גם ליכולתנו להפעיל לחץ על חמאס בסוגיית החטופים. מי שטוען שהחלטה זו מחזקת את חמאס, מתעלם מכך שסירוב להעברת סיוע היה פוגע אנושות במאמצים להשבת יקירינו הביתה ומבודד את ישראל בזירה הבינלאומית.
יתרה מכך, ראש הממשלה נתניהו, עם ניסיונו רב השנים, מבין היטב כי ניהול מלחמה אינו רק עניין צבאי. זהו גם מאבק מדיני ותודעתי. ההחלטה על הסיוע, קשה ככל שתהיה, מנטרלת נשק תעמולתי מידי חמאס ומונעת משבר הומניטרי שהיה משרת את אויבינו. הטענה כי הדבר "מאריך את הלחימה" היא דמגוגיה זולה. מה שמאריך את הלחימה הוא האכזריות של חמאס והצורך למגר אותו לחלוטין. שיקול הדעת של ראש הממשלה, המבוסס על מידעים שאינם חשופים לכל חבר כנסת, נועד להבטיח את השגת יעדי המלחמה תוך מזעור נזקים אסטרטגיים לישראל. ביקורת פנימית היא לגיטימית בדמוקרטיה, אך בעת מלחמה, ראוי שתהיה אחראית ומבוססת, ולא תשרת, גם אם שלא במתכוון, את תעמולת האויב.
בזמן שראש הממשלה מנווט את הספינה הישראלית בסערות בינלאומיות ובמציאות ביטחונית מורכבת מאין כמותה, יש מי שבוחרים לירות בתוך הנגמ"ש, לערער על סמכותו ולזרוע מחלוקת. האם זה מה שמצופה מנבחרי ציבור בעת הזו? האם לא עדיף להתאחד מאחורי המנהיגות ולהתמקד באויב המשותף?
ההצגה חייבת להימשך? על 'הסערה' סביב שרה נתניהו
האיום התדמיתי השני, כביכול, הוא חשיפת סרטון בו נשמעת רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, מביעה תסכול במהלך צילומים. כאן אנו עדים לשיא חדש של רדיפה והתעסקות בזוטות, בניסיון נואש להסיט את הדיון מהנושאים החשובים באמת. הפרסום, במיוחד על ידי עיתונאי הידוע בעוינותו למשפחת נתניהו, הוא דוגמה מובהקת לעיתונות צהובה ורכילותית, שכל מטרתה היא להכפיש ולפגוע.
בואו נשים דברים בפרופורציות: רעיית ראש הממשלה, כמו כל אדם, עלולה לחוות רגעי תסכול או חוסר נוחות, במיוחד כאשר היא נתונה תחת זכוכית מגדלת בלתי פוסקת ולמתקפות אישיות ארסיות במשך שנים. להפוך רגע אנושי שכזה, שתועד ללא ידיעתה ובניגוד לכל כללי אתיקה, ל"איום תדמיתי" על ראש הממשלה – זהו אבסורד מוחלט. האם מישהו באמת מאמין שרגע של תסכול בצילומים משקף חולשה או משפיע על תפקודו של ראש הממשלה בענייני ביטחון ומדינה?
ההתעסקות האובססיבית במשפחת נתניהו, ובשרה נתניהו בפרט, היא טקטיקה ידועה של יריבים פוליטיים ותקשורתיים שאינם מצליחים להתמודד עם ראש הממשלה בזירה המדינית או הכלכלית. כשאין טיעונים ענייניים, עוברים להכפשות אישיות ולחיטוט בחייהם הפרטיים של בני משפחתו. זהו מעשה נבזי, שמטרתו להתיש, להסיח את הדעת וליצור דה-לגיטימציה.
שרה נתניהו עומדת לצד ראש הממשלה שנים רבות, תומכת בו ברגעים הקשים ביותר, ומייצגת את ישראל בכבוד באירועים רבים. היא אם לילדים שגדלו תחת מתקפה ציבורית בלתי פוסקת. לנסות ולצייר אותה כדמות חלשה או בלתי יציבה על סמך קטע קצר ומוטה – זוהי עוולה משוועת. הציבור הישראלי נבון מספיק כדי להבין שמדובר בניסיון נוסף במסע הציד המתמשך נגד משפחת נתניהו. במקום להתעסק ברכילות זולה, מוטב שהתקשורת תתמקד באתגרים האמיתיים העומדים בפני המדינה, ובאופן שבו ראש הממשלה מתמודד עמם בנחישות ובאחריות.
מנהיגות תחת אש: נתניהו לא נרתע
שני "האיומים" הללו, כביכול, אינם אלא חלק ממערכה רחבה יותר. מערכה שמטרתה לכרסם באמון הציבור במנהיגותו של בנימין נתניהו, דווקא כאשר ישראל זקוקה ליציבות, לניסיון ולקור רוח. ראש הממשלה נתניהו הוכיח לאורך שנים את יכולתו לעמוד בלחצים אדירים, לקבל החלטות קשות ולהוביל את ישראל להישגים רבים בתחום הביטחוני, המדיני והכלכלי.
בזמן שאחרים עוסקים בפוליטיקה קטנה, בהדלפות מגמתיות ובהטחת האשמות חסרות בסיס, ראש הממשלה עסוק בניהול מלחמה מורכבת, בהבטחת עתידה של מדינת ישראל ובהגנה על אזרחיה. הוא אינו נרתע מרעשי רקע וממשיך לפעול בנחישות ובאחריות. המתקפות הללו רק מחשלות אותו ומבהירות לציבור מי באמת דואג לאינטרסים הלאומיים ומי עסוק בקידום אג'נדות אישיות או פוליטיות צרות.
הגיע הזמן שהשיח הציבורי יתעלה מעל הרדידות וההכפשות. מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים היסטוריים. האחדות הפנימית והאמון במנהיגות הם צו השעה. בנימין נתניהו הוא המנהיג הנכון להוביל את ישראל בתקופה קשה זו, וניסיונות הדה-לגיטימציה נגדו לא יצלחו. האמת חזקה יותר מכל ספין, ומנהיגותו של נתניהו תמשיך לעמוד איתנה.