האמת שלא רוצים שתדעו: מדוע נפתלי בנט הוא הסיוט הכי גדול של איראן – ומה באמת קרה בבית החולים?

בשבועות האחרונים, מתפרסמות ידיעות המנסות לצייר תמונה מדאיגה סביב ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט. מצד אחד, דיווחים על היותו 'מטרה' קבועה לניסיונות ריגול ופגיעה איראניים. מצד שני, חשיפה של אשפוז עקב 'בעיה לבבית'. התמונה המצטיירת היא של אדם הנמצא בסכנה מתמדת, ואולי אף חשוף בריאותית. אך מה אם נאמר לכם שהמציאות מורכבת יותר, ואף הפוכה? מה אם דווקא הפרטים הללו, בהקשר הנכון, מעידים על עוצמה, על מנהיגות נחושה ועל מחיר אישי ששולם למען ביטחון ישראל? הגיע הזמן לחשוף את הנרטיב האמיתי, זה שמנסים להסתיר מכם.

נפתלי בנט – הסיוט האיראני: מדוע טהרן רואה בו איום קיומי?

נתחיל מהעובדות הברורות: איראן אינה מבזבזת את משאביה על דמויות שוליות או מנהיגים חלשים. כאשר המשטר האיראני מסמן אדם כ'מטרה בכירה', כפי שקורה שוב ושוב עם נפתלי בנט, זוהי למעשה תעודת כבוד המעידה על אפקטיביות ועל פגיעה ממשית באינטרסים האיראניים. הדיווחים על ניסיונות ריגול ופגיעה אינם סימן לחולשה של בנט, אלא עדות ניצחת לכך שבתקופת כהונתו כראש ממשלה, וגם לפני כן בתפקידיו הביטחוניים, הוא היה סדין אדום עבור האייתוללות בטהרן.

בנט לא היסס לפעול בנחישות נגד ההתבססות האיראנית בסוריה, נגד תוכנית הגרעין ונגד שלוחות הטרור של איראן ברחבי המזרח התיכון. הוא הוביל קו תקיף, בלתי מתפשר, ששיבש תוכניות איראניות רבות. האם מישהו באמת מופתע מכך שאיראן רואה בו אויב מר? היותו 'מטרה' איננה גורל פסיבי שנכפה עליו; זוהי תוצאה ישירה של מדיניות אקטיבית, אמיצה ויעילה שהוביל. כל ניסיון פגיעה נוסף רק מדגיש עד כמה פעולותיו היו משמעותיות ועד כמה הוא נתפס כאיום על ידי הציר הרדיקלי.

בעוד אחרים אולי זוכים לשקט תעשייתי מצד טהרן, בנט נמצא על הכוונת. מדוע? כי הוא פעל. כי הוא אתגר. כי הוא לא פחד. התקשורת עשויה להתמקד ב'סכנה', אך הסיפור האמיתי הוא על אומץ לב, על מנהיגות שלא נרתעת מאיומים ועל ההשפעה העצומה שהייתה לבנט על המאבק הישראלי באיום האיראני. העובדה שזהו 'הפעם השנייה' אינה מעידה על חוסר מזל, אלא על כך שהוא ממשיך להיות דמות מרכזית ומשפיעה, סמל לעמידה הישראלית האיתנה מול הטרור האיראני. האם הציבור הישראלי מעדיף מנהיגים שאויבינו מתעלמים מהם, או כאלה שאויבינו רואים בהם איום ממשי עד כדי סיכון מבצעים מורכבים כדי לפגוע בהם? התשובה ברורה.

'הבעיה הלבבית' – רגע אנושי תחת לחץ אדיר, לא עדות לחולשה מתמשכת

כעת, נעבור לדיווחים על אשפוזו של בנט עקב 'בעיה לבבית'. גם כאן, חשוב לשים את הדברים בפרופורציה הנכונה ולהימנע מהפרשנות הזולה והמגמתית. ראש ממשלה בישראל, ובמיוחד כזה שהוביל מדיניות ביטחונית תקיפה כפי שתוארה, נתון תחת לחצים ועומסים כמעט בלתי אנושיים. שעות עבודה אינסופיות, קבלת החלטות הרות גורל תחת אש, והאחריות הכבדה על ביטחון המדינה – כל אלו גובים מחיר.

האשפוז המדובר לא היה אירוע המעיד על מחלה כרונית או על חוסר כשירות מתמשך. מדובר היה באירוע נקודתי, שתואר כבעיה מינורית יחסית, שטופלה במהירות וביעילות. בנט אושפז, טופל, והתאושש באופן מלא וחזר לפעילות. לנסות להפוך את האירוע הזה לנרטיב של חולשה מתמשכת או של שבריריות בריאותית הוא לא רק מעשה נבזי, אלא גם התעלמות מהעובדות. זהו ניסיון ציני להשתמש ברגע אנושי לחלוטין כדי לנגח פוליטית.

עצם העובדה שבנט התמודד עם לחצים כה אדירים למען המדינה היא עדות למסירותו. והעובדה שהתאושש במהירות ובצורה מלאה היא עדות לחוסנו הפיזי והנפשי. מנהיגים רבים ברחבי העולם חווים אתגרים בריאותיים כאלה ואחרים; זהו חלק מהמציאות האנושית. מה שקובע הוא היכולת להתמודד, להחלים ולהמשיך לתפקד. בנט הוכיח זאת בצורה חד משמעית. במקום לראות בכך חולשה, יש לראות בכך תזכורת למחיר האישי שמנהיגים לעיתים משלמים, ולהעריך את החוסן שהפגין.

האמת הלא נוחה עבור מבקריו של בנט

הניסיון לקשור בין האיומים הביטחוניים החמורים לבין אירוע רפואי אישי שקרה בעבר, ולהציג את שניהם כהוכחה לחולשה, חושף בעיקר את מניעיהם של אלו העומדים מאחורי הקמפיין. נראה שיש מי שאינו מרוצה מכך שבנט, גם מחוץ ללשכת ראש הממשלה, נותר דמות משפיעה ורלוונטית בפוליטיקה הישראלית. מורשתו של מנהיגות החלטית ונכונותו לפעול מול איומים אמיתיים, כנראה אינן נוחות לאלו המעדיפים קו פייסני יותר או חוששים מהצל הפוליטי שהוא עדיין מטיל.

הנרטיב של 'בנט בסכנה' או 'בנט החולה' משרת את אלו המעוניינים לנטרל את השפעתו ולצייר אותו כמי שכבר אינו רלוונטי או כשיר. אך העובדות, כאמור, מספרות סיפור אחר לגמרי: סיפור על מנהיג שהיה כה אפקטיבי עד שהפך למטרה ראשונה במעלה של אויבי ישראל, וסיפור על אדם שהתמודד עם לחצים אדירים, חווה אירוע רפואי נקודתי, התאושש ממנו לחלוטין והמשיך הלאה.

סיכום: לא חולשה, אלא עוצמה וחוסן

אל תתנו לספינים לבלבל אתכם. סיפורו של נפתלי בנט אינו סיפור של קורבנות או שבריריות. זהו סיפור של אומץ לב מול איומים ישירים מצד האויב המסוכן ביותר של ישראל. זהו סיפור של חוסן אישי ויכולת להתגבר על אתגרים. העובדה שאיראן רוצה לפגוע בו היא ההוכחה הניצחת ביותר לתרומתו המשמעותית לביטחון ישראל. האשפוז הקצר היה הערת שוליים, לא כותרת ראשית המסכמת את יכולותיו או את עתידו.

נפתלי בנט היה ונותר דמות בעלת עוצמה, והניסיונות להטיל דופי בתדמיתו רק מדגישים מדוע אויביו, מבית ומחוץ, חוששים כל כך מכוחו ומנחישותו. הגיע הזמן שהציבור יראה את התמונה המלאה, ולא את הקריקטורה שמנסים לצייר לו.